נאום הפצ"רית בוועידה השנתית של לשכת עורכי הדין

"מכובדי כולם,

אני מודה ללשכת עורכי הדין ולראש הלשכה על ההזמנה להשתתף בוועדה. אני שמחה לייצג במעמד זה את מערכת המשפט בצה"ל.

בשנה הקרובה נציין מאה ועשרים שנים לפטירתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. בספרו, "מדינת היהודים", שרטט הרצל את חזונו ביחס למדינה העתידית. בין היתר נדרש הרצל ל"חיל הצבא" שלה, וכך כתב:

"מְדִינַת הַיְּהוּדִים תִּהְיֶה בְּטוּחָה... מִבְּלִי אֲשֶׁר יָבוֹא חֵיל זָרִים בִּגְבוּלָהּ. חֵיל צְבָאָהּ – הַמְּזֻיָּן בִּכְלֵי הַנֶּשֶׁק הַיּוֹתֵר חֲדָשִׁים – יִהְיֶה רק לְמָגֵן בְּעַד מִשְׁטְרֵי הָאָרֶץ מִבַּיִת, וְלִשְׁמֹר אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ מִחוּץ".

מאז הקמתו, דבק צבא ההגנה לישראל במשימה זו, והוא פועל להגן על בטחונה של המדינה ועל שלום תושביה, מפני "חילות זרים" שמבקשים לבוא בגבולה.

גם בימים אלה מתמודד צה"ל עם אתגרים מבצעיים רבים ומורכבים. בגבולות הצפון, הדרום והמזרח; בעורף, ביהודה ושומרון וברצועת עזה; ביבשה, באוויר, בים ובסייבר.

צה"ל נוקט במאמצים שונים כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחו. חלקם גלויים וניכרים. אחרים אינם גלויים, וחלקם כנראה לא ייוודע לעולם.

כל זאת עושה צה"ל בתקופה מורכבת.

המחלוקת הכבדה, הפוקדת את המדינה בימים אלה, נותנת אותותיה גם בצה"ל, צבא העם, שבו משרתים בניה ובנותיה של החברה הישראלית כולה.

על רקע זה, אני מבקשת לנצל במה זו, ולהצטרף לקריאתו של הרמטכ"ל: אין כל מקום לקריאות החמורות שנשמעו כלפי משרתי צה"ל ומפקדיו. יש לגנות בחריפות כל ניסיון להטיל דופי, במשרתים, בסדיר ובמילואים, הפועלים לילות כימים להגנה על ביטחונה של מדינת ישראל.

הפרקליטות הצבאית, כיחידה המצויה בצומת שבין מערכת המשפט לבין הצבא, מושפעת גם היא מאירועי השעה.

גם בימים מורכבים אלה, ואולי דווקא היום, יותר מתמיד, אני גאה מאוד בתפקיד שממלאת הפרקליטות הצבאית: הטמעת שלטון החוק בצה"ל, וסיוע למפקדים לממש את משימותיהם, בהתאם לדין.

בכל המאמצים הננקטים על-ידי צה"ל – בזירות השונות ובמימדים השונים – זוכים קצינות וקציני הפרקליטות הצבאית, לקחת חלק.

אנו פועלים להעמדתם לדין של המחבלים שנעצרים לילה-לילה על ידי כוחות הביטחון באיו"ש;
אנו בוחנים את המטרות הצבאיות ואת התכניות האופרטיביות; ומעניקים ייעוץ משפטי, גם בזמן אמת. בכל אלה אנו מסייעים במציאת דרכים שיביאו למימוש המשימה, במסגרת המגבלות והחובות שקובע הדין.

בד בבד, אנו פועלים לאכיפת הוראות הדין בקרב המשרתים, ובמקרים בהם הדבר נדרש – מורים על צעדי חקירה והעמדה לדין. זאת אנו עושים במקצועיות; בעצמאות מלאה; מתוך היכרות עמוקה עם המציאות המבצעית; ללא מורא, זולת מורא הדין.

בכך אנו מבטיחים, לצד המפקדים, את השמירה על ערכי טוהר הנשק, נשמת אפו של צה"ל מאז הקמתו.

במציאות המודרנית, הזירה המשפטית, ובפרט הזירה המשפטית הבין-לאומית, היא גורם שלא ניתן להפריז בחשיבותו ובהשפעתו על פעילותו של צה"ל.

אחד האתגרים בזירה זו, נוגע להליכים המקודמים בזירה הבין-לאומית: הליכים משפטיים בערכאות בין-לאומיות; ומהלכים לשינוי כללי הדין הבין-לאומי, המקודמים במטרה להגביל את השימוש באמצעי לחימה מסוימים ובפרקטיקות מבצעיות שונות.

הפרקליטות הצבאית היא שותפה חשובה למאמצים שננקטים כדי להתמודד עם מציאות זו – להגן על המשרתים, ולהרחיב את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל.

הכלי שבאמצעותו אנו מתמודדים עם אתגר זה, ה"מגן" שלנו, אם תרצו – הוא בראש ובראשונה היותו של צה"ל צבא שומר חוק; ובנוסף, היותו נתון לפיקוח ולבקרה של מערכת משפט עצמאית, מקצועית ואפקטיבית. אין לנו "מגן" אחר.

מערכת זו מורכבת ממספר מעגלים:

גופי הייעוץ המשפטי והאכיפה בצה"ל, ובהם הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים, הפועלים להטמעת שלטון החוק בצבא; מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, בראשות היועצת המשפטית לממשלה;
ובית המשפט העליון, אשר דן בעתירות כנגד החלטות שונות של גורמי הצבא.

מעגלים אלה מספקים לצה"ל הילה – "שכבת הגנה" משפטית.

יש המבקרים את מערכת המשפט, ובעיקר את בית המשפט העליון, וטוענים כי הוא פוגע בצה"ל או מחליש אותו. ההפך הוא הנכון.

הבקרה והפיקוח העצמאיים והמקצועיים, מאפשרים לוודא כי פעולותיו של צה"ל עולות בקנה אחד עם הוראות הדין הישראלי והבין-לאומי.
מאמץ הלגיטימציה המשפטית הבין-לאומית של צה"ל, נתרם מאוד מההילה, מההגנה שמספקת לו מערכת המשפט – ובפרט מהמעמד המקצועי והעצמאי ממנו נהנה בית המשפט העליון בזירה הבין-לאומית; מעמד שנרכש לאחר עשרות שנות פסיקה בסוגיות הביטחוניות המורכבות ביותר: סיכולים ממוקדים, הוראות הפתיחה באש, תוואי גדר הביטחון וכלים נוספים למאבק בטרור.

על רקע זה אבקש לומר מפורשות:

צעדים שעלולים לפגוע, או להיתפס כפוגעים, בהיותה של מערכת המשפט עצמאית, מקצועית ואפקטיבית – עלולים לסדוק את ההילה שמספקת מערכת המשפט לצבא, ולפגוע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל משרתי צה"ל בזירה הבין-לאומית.
בהקשר זה, אנו פועלים, יחד עם המפקדים, על-מנת להציג לדרג המדיני את המשמעויות של המהלכים המקודמים ביחס לצה"ל, בכל המישורים הרלוונטיים.

ועוד אבקש לחדד ולהדגיש:

מאמצינו לשמירת שלטון החוק בצה"ל, אינם רק "שכפ"ץ", הגנה מפני התערבותם של גורמי אכיפה חיצוניים ושל ערכאות זרות. טענה מעין זו מפספסת את הנקודה העקרונית. מאז הקמתה של הפרקליטות הצבאית, עשרות רבות של שנים לפני שהוקם בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, פעלנו להטמעת שלטון החוק בצה"ל ולשמירת ערכיו.

לא תמיד קלה היא המלאכה. אבל כמשפטנים בשירות הציבורי, אנו מורגלים להימצא בעין הסערה. הדבר לא הרתיע אותנו בעבר, והוא לא מרתיע אותנו היום.

בהקשר זה, אבקש לשוב ולומר:

ייעודו של צה"ל לא השתנה ולא יישתנה; רוח צה"ל וערכיו לא השתנו ולא יישתנו; ומחויבותה של הפרקליטות הצבאית לדין, לא השתנתה, ולא תשתנה.

חברות וחברים, פתחתי בציטוט מדבריו של חוזה המדינה, ובדבריו גם אסיים:

"אנחנו עם. בעתות מצוקה אנחנו מתאחדים, ומגלים לפתע את כוחנו. ואכן, יש לנו הכוח לבנות מדינה, ואפילו מדינה למופת. יש לנו כל האמצעים, האנושיים והחומריים, הדרושים לכך".

בתקופה מורכבת זו, מילים אלו רלוונטיות יותר מתמיד. כל שנותר לי בפתחה של השנה החדשה, הוא לייחל – לו יהי.

תודה רבה, המשך כנס פורה לכולנו ושנה טובה".