פלס"ר הגולן וחטמ"ר ההרים חצו את השמיים - וסיפקו הצצה מהמסוק

מנטור ועד להר דב, ברחבי הנוף הצפוני של אוגדה 210 - התרחשו 3 תרגילים מוסקים בשבוע שעבר. שמענו ממפקד פלס"ר הגולן של 474 ומקא"רית 810 על קביעת תרחיש מתאים לכלי הטיס, האתגר בפתיחת וריד בחושך ותוך כדי נסיעה, ואיך מתכננים אימון שידמה את המציאות בגבול הסורי

09.12.25
ליה אפשטין, מערכת את"צ

באוגדה 210 המשקיפה על הגבול הסורי, נערכו בשבוע שעבר 3 תרגילי פינוי מוסק מקיפים. מטרתם: לחזק את הקשר בין הקרקע הצפונית לעולם האוויר. הראשון התרחש בחטיבת הגולן (474) והשניים האחרים - בחטמ"ר ההרים (810). 

מטען ופגיעת RPG - התרגיל של פלס"ר הגולן בנטור

את סרן ד', מפקד פלס"ר הגולן, בחטיבת הגולן (474), תפסנו בדרכו צפונה למסדרי סופ"ש ביחידה. ולפני שסיפר על התרגיל המוסק שביצעו השבוע, הוא שלח לנו את התמונות המרשימות מהאימון הלילי ביערות נטור. "אנחנו קשובים למצב המבצעי, שדורש מאיתנו דריכות לפינוי של לוחמים או אזרחים פצועים, ומוכנות להנחתת מסוק בלילה", הוא מפרט, "לכן, אימוני רפואה מתבצעים אצלינו באופן שגרתי, אבל הפעם - הצלם תפס פריימים טובים במיוחד".

 "התחלנו בהתאספות של הפלוגה לתדריך בטיחות והסבר קצר", הוא מגולל את רצף האירועים, "תרחשנו מצב בו כוח באזור עלה על מטען, וחטף פגיעת RPG, ולכן יש המון פצועים מפוזרים בשטח". זו הייתה יריית הפתיחה של התרגיל, ובמהירות, הצוותים קפצו למקום.

עם הגעתם לנקודה, ולאחר זיהוי הנפגעים במרחב - הם פתחו במתן טיפול ראשוני. ואז, פגשו בהפתעה אתגר נוסף: "התקלנו אותם בסיטואציה שבה גם מפקד הצוות עצמו נפצע, והסמל היה צריך להחליף אותו ולפקד בעצמו על המצב, ועל החיילים. זה בחן אומץ וגם קור רוח, במקרה שבאמת עלול לפגוש אותם".

משם, הם העלו את הפצועים על אלונקות והחלו במסע הרכוב למסוק. במקביל, החובש של הפלוגה התמודד עם מכשול לא פשוט. "פתיחת וריד היא דבר מסובך לבצע כשלעצמו", מסביר המ"פ, "אבל כאן, עמדו עוד שני קשיים נוספים: לעשות את זה בחושך מוחלט - ותוך כדי נסיעה".

וכך, תוך סיוע רפואי מתמשך בעלטה ועל גלגלים, הגיע הכוח לאזור המנחת כדי להשלים את השלב האחרון בתרגיל - פינוי מוסק. "למרות המבחנים שהמשכנו להציב מולם בשטח בזמן, הם תפקדו טוב תחת העומס הרב, וסיימו את האימון בהצלחה", מתאגה סרן ד'.

"בסוף, מעבר לגבול פועלים ארגוני טרור מסוכנים. ורק לפני שבועיים בתקרית בבית ג'ן, ראינו את החשיבות של הענקת טיפול רפואי בשטח וחילוץ נכון. בדיוק בגלל זה אנחנו ממשיכים לקיים אימונים כאלו".

נפילת כטב"ם וחבלות ראש - התרגיל של טנ"צ 810 במפח"ט 

גם בקצהו האחר של האוגדה, לא חסכו בזמן אווירי, ו-2 תרגילים מוסקים נערכו בחטמ"ר ההרים: אחד במפח"ט, והשני בגזרת הר דב, בה גדוד צבר תופסים קו. וכדי לעשות לנו סדר, קא"רית (קצין ארגון רפואה) החטיבה, סגן נ', סיפקה עדות מקיפה כמי שנכחה ותכננה את שניהם.

"כשאנחנו בונים אימון מוסק, יש כמה דברים שצריך להתחשב בהם", מבהירה סגן נ', "קודם כל, כלי הטיס - על פי הגודל, קובעים כמה פצועים הוא יכול לנשוא, ובהתאמה, נוכל להבין כמה נפג"מים (נפגעים מדומים) ינכחו בפעילות".

היבט נוסף, הוא כמובן המצב המבצעי בגזרה. "אנחנו מתאימים את התרחיש לאירועי אמת שיכולים לקרות באזור", היא מדגישה, "בין אם זה ירי תמ"ס, נ"ט או חדירת מחבלים - כך אנחנו קובעים את סוג וחומרת הפציעות בהם יטפלו".

כך לדוגמא, בתרגיל שנערך במפח"ט, על צוות טנ"צ (טיפול נמרץ) 810 היה להתמודד מול נפילת כטב"ם: "הפרמדיקים שחנכו את התרגיל, בנו ודימו פגיעות כמו רסיסים חודרים וחבלות ראש מתקדמות שגורמות לאיבוד הכרה - וזה בדיוק מה שהחיילים פגשו בשטח".

סימולציית אר"ן וגשם סגול - התרגיל של גדוד צבר בהר דב 

בהר דב לעומת זאת, תרחשו מצב אחר. לוחמי צבר הוזעקו לתפעל סימולציית אר"ן, אך כשכבר התחילו לסייע לפצועים ולהעלות אותם לאלונקות - הכריזו הפרמדיקים במפתיע על 'גשם סגול': ירי תמ"ס ללא התראה מוקדמת. "המטרה הייתה לבחון איך הם מתמודדים עם העברה של כלל הנפגעים, כולל הצוות עצמו, למרחב מוגן, תוך כדי המשך טיפול", מסבירה הקא"רית.

"זה בדיוק חלק מהדגשים שמלווים אותנו בתקופה הזו במרחב", היא מוסיפה, "יש חוסר ודאות, ואנחנו מנסים להתכונן לאיומים שונים בגזרה, במיוחד כאלו פתאומיים - כדי להכשיר את הכוחות למצב אמת. למשל, פינוי לאזור מבוצר לאחר התחלת טיפול".

בשתי הזירות, לאחר שקיבלו סיוע רפואי ראשוני פונו הנפג"מים, על ידי כל אחד מהצוותים המתרגלים למסוקים שחיכו במנחת. 

על הדרך בשמיים, מספר לנו טייס המסוקים, סגן ת': "התרגיל הזה משקף ללוחמים בשטח שהם לא לבד. אנחנו בכוננות ומוכנים להמריא בתוך דקות לכל מקום שידרש. זו ההתחייבות שלנו. האימון יחד מאפשר לנו לשמר אמון ותקשורת טובה עם כוחות הקרקע, ולהוכיח להם שברגע שיש פצוע, כל מה שחשוב הוא לפנות אותו כמה שיותר מהר ובטוח. בסוף, כל משימה כזו מזכירה לנו כמה חשובה השיתופיות בין האוויר לקרקע".

"בסופו של דבר, גזרת כתר החרמון והר דב מרוחקת מאוד", מצביעה סגן נ', "בית החולים הכי קרוב נמצא במרחק שעתיים נסיעה - במקרה של פצוע קשה, הוא יהיה חייב פינוי מוסק. כל דקה היא קריטית, ולכן השליטה של הכוחות שלנו בטיפול ראשוני והעברת נפגע למסוק היא חובה. אלו דברים שמצילים חיים".