גדוד 7155 מסכם 107 ימי תעסוקה מבצעית בראש הנקרה

לאורך שלושה חודשים רצופים, פעל גדוד המילואים 7155 של חטיבה 55 בגזרת לבנון. תפקידם העיקרי באזור היה להגן על הרכס וקו היישובים שסמוך לגבול, לסכל תשתיות טרור של חיזבאללה - ולשמור לאורך כל הדרך על קשר הדוק עם גורמי הביטחון והתושבים המקומיים.

"לפני ארבעה חודשים סיימנו סבב משמעותי שהיה גם הוא בגזרה הצפונית", מפרט רס"ן (במיל') מ', סגן מפקד הגדוד, "ואז נקראנו חזרה ללחימה. עברנו אימונים כדי לחזור לכשירות המיטבית - ובספטמבר עלינו לתעסוקה מחדש".

לאורך כל התקופה, ביצע הגדוד שורה ארוכה של פעילויות מבצעיות ב'צד האדום' של הגבול, תחת חטמ"ר 300: "נדרשנו להיות בדריכות ועירנות גבוהה תמיד מול ניסיונות חוזרים של חיזבאללה לשקם תשתיות. כל פעם שראינו טרקטורים, שופלים או ניסיונות להתקרב - יצאנו מיד בירי במטרה לסכל, למנוע ולשבש את הפעולות".

וכפי שרס"ן (במיל') מ' נזכר, יש אירוע אחד שנחרת בזיכרונו כמשמעותי במיוחד: "חשפנו מתחם חיזבאללה המשמש כימ"ח (יחידת מחסני חירום) סמוי. לוחם חיזבאללה יכל להגיע לשם בבגדים אזרחיים, ובתוך זמן קצר לצאת משם מוכן לפעולת טרור. בתוך המקום חיכו לו נעליים, מדים, קסדה, וסט, ואפילו כלי נשק וטילים".

המתחם הושמד על ידי הכוחות. "בסיום, אתה חוזר לגזרה ועולה לקו הגבול. פתאום אתה רואה את היישובים מתחתיך, ואז מרגיש את המשמעות של העשייה", הוא משתף בחיוך, "אין תמונה חזקה מזו".

ולצד כל ההישגים, למפקדי הכוחות היה חשוב לשים דגש על הקשר עם התושבים."בכל פעילות או תרגיל היינו בשיתוף מול כיתות הכוננות המקומיות", מעיד הסמג"ד, "בנינו חיבור חזק מאוד, גם ברמה החברתית וגם המקצועית. בסוף, תחושת הביטחון שלהם היא המטרה החשובה ביותר - צריך להראות שיש כאן גוף חזק שנמצא בשבילם".

"כשרק הגענו, עשינו ארוחת ערב גדודית עם הרבש"צים ואנשי הביטחון ביישובים", הוא ממשיך לספר, "היה לנו חשוב לפעול בשקיפות ולאפשר להם להכיר את הצעדים שלנו בגזרה. מאז המפגש, קיימנו הערכות מצב שבועיות יחד - כך יכלנו להבין גם את החששות והאתגרים של התושבים".

הגזרה מורכבת בין היתר גם מאתרי תיירות, ובראשם ראש הנקרה: "יש מתח מובנה וברור - מצד אחד אתה לוחם שבא לשמור, ומצד שני אתה אורח בבית של מישהו. אז אנחנו מנסים לא להסתובב עם רכבים כבדים באזור כשלא חייב במטרה לא להלחיץ, אבל תמיד שידעו שאנחנו כאן".

עבור לוחמי המילואים של 7155, התעסוקה שהגיעה כעת לסיומה היא פרק נוסף ברצף אינטנסיבי של פעילויות מבצעיות. "ב-7 באוקטובר הוקפצנו לכפר עזה כדי לחלץ משפחות", הוא מסכם את כלל התקופה, "נלחמנו בתמרון בעזה וגם בלבנון ולכל אורך המלחמה גם תפסנו קווים בגזרות השונות". 

בסוף, הרבה מהמילואימניקים בגדוד הם אנשי משפחה, ועבורם גם זה בא לידי ביטוי בכל יום. "כשאנחנו רואים את הילדים והמשפחות שגרים כאן בזירה - אנחנו זוכרים בדיוק למה אנחנו פה, אי אפשר להתבלבל", מודה רס"ן (במיל') מ', "המפגש איתם מחזק את תחושת השליחות. עברנו המון ואנחנו מאוד מחוברים אחד לשני, וגם למשימה".