גדוד החילוץ שצבר תאוצה לפני 'עם כלביא' מציין שנה בה הפך רשמית ל'ארי'

כשהוחלט להקים את גדוד החילוץ 'ארי' באפריל 25', גם סא"ל ל', מפקד הגדוד, לא ידע עד כמה מהר תהפוך המחשבה על העתיד למשימה של ההווה. וכעת, 15 חודשים אחרי, עונדים הלוחמות והלוחמים בפעם הראשונה את סיכת הגדוד בטקס: כשלמעשה, הם פעלו בשטח עוד הרבה לפני כן, ובמקביל לתהליך הקמה רב-שלבי. 

הראשון שבהם, היה בחירת החיילים שימלאו את שורות הגדוד. "הלוחמות והלוחמים שלנו הגיעו מארבעת הגדודים האחרים בחטיבה: שחר, קדם, תבור ורם, לאחר סדרת ראיונות ושיחות שנועדו לאתר את המתאימים ביותר למשימה", מספר המג"ד. "היה לי חשוב קודם כל להקים את המפג"ד ולאתר את הקצינים והנגדים בעצמי - כי כל בעל תפקיד שנכנס לכאן לא קיבל מערכת מוכנה לעבוד בתוכה, אלא נדרש להקים את התחום שלו כמעט מאפס".

גם השם 'ארי' לא נבחר במקרה. בתחילת הדרך נקרא הגדוד פשוט 'הגדוד החמישי', אבל סא"ל ל' ראה לנכון ליצור עבורו זהות ברורה: שם, סמל וסיפור, שיחברו את הלוחמות והלוחמים למסגרת החדשה. 

הוחלט לזהות את הגדוד עם מורשת תל חי דרך אנדרטת 'האריה השואג' המפורסמת: מה שקיבל משמעות כפולה במבצע 'עם כלביא', שהחל זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה. חודשים אחר כך, מבצע "שאגת הארי" נפתח ביום נפילתו של טרומפלדור - דבר שהעניק לבחירה משמעות שגם היא מעין צירוף מקרים.

מי שהיה שם מיום א' הוא סגן עידן, קצין המשא"ן הגדודי. "כשישבתי עם המג"ד בפעם הראשונה, הוא הראה לי שקף של בעלי התפקידים שצריך לאייש. הטבלה הייתה ריקה, והוא אמר לי: 'עידן, אתה הראשון. מכאן שיהיה בהצלחה, אנחנו הולכים למלא את כל זה'", הוא נזכר. 

וכך, החלו להתהוות 3 הפלוגות שמרכיבות את 'ארי'. "נדרש הרבה להכין את המפקדים ולהבין בעצם מה אנחנו מנסים לבנות פה", מספר איתמר, המ"פ של 'רומח', שהייתה הפלוגה השנייה שהוקמה. "הם ממש ייסדו את כל הדברים הקטנים והגדולים שהופכים יחידה למה שהיא: איך נראה מסדר הבוקר, אילו מסורות אנחנו מאמצים ומה תהיה השפה המשותפת של כולנו".

אבל בעוד תהליך ההקמה מתקדם, המציאות המבצעית הקדימה את לוח הזמנים. בפברואר 26', זמן קצר לאחר שהפלוגה הראשונה בגדוד השלימה את ההכשרה, הוקפץ הגדוד בהתהוות עם פרוץ מבצע 'שאגת הארי'. 

במהלכו, פעלו לוחמות ולוחמי הפלוגה בזירת הרס מורכבת בחיפה במשך 18 שעות רצופות, בניסיון להגיע לאנשים שנלכדו. עבור המפקדים, זו הייתה הפעם שבה כל מה שהתכוננו אליו בחודשים הקודמים נבחן בפועל - עוד לפני שהגדוד קיבל באופן רשמי את סמל היחידה.

"הם פעלו באינטנסיביות גבוהה מתמיד, גם בשעות הקטנות של הלילה. האירוע הזה שם לנו מראה מול העיניים למציאות שאנחנו מתמודדים מולה", משתף סא"ל ל'. "זה העניק לגדוד משהו שאי אפשר לייצר בחדרי ישיבות - מורשת. והפעם, ההיסטוריה לא המתינה לטקסים".