קורס הקצינים במיל' של פיקוד העורף הגיע לשיא(ון)

לשורות הקצינים של פיקוד העורף הצטרפו בחמישי שעבר 36 מפקדים ומפקדות עם יותר פז"ם מהרגיל. לאחר 6 שבועות של קורס 'שיאון', ממוקד וייעודי לגדודי החילוץ במילואים, ניצבים בין מקבלי הדרגות כאלה שגזרו חוגר לפני עשרות שנים, לצד צעירים יותר ששירתו כמחלצים לאורך כל המלחמה. 

ביניהם, סרן (במיל') צ', כיום מ"מ בגדוד המילואים 7679, שלא רק יצא לקצונה, אלא גם התחיל את כל המסלול הצבאי, בשנות ה-30 לחייו. לאחר שסיים בהצטיינות שירות אזרחי, הוא עדיין הרגיש משהו חסר ושביכולתו לתרום עוד המון: "עליתי על מדים מתוך תחושת הציונות. חשוב לי להיות חלק מההגנה על המדינה. לפני חמש שנים שמעתי על טירונות שלב ב' לחרדים בפיקוד העורף - ומיד ידעתי שאתייצב".

וכך בדיוק היה. בטירונות מזורזת של חודש וחצי, הוא ורבים נוספים, הוכשרו כלוחמים מחלצים ומש"קי אוכלוסייה. משם, המשיכו כולם יחד כמחלקה אורגנית בגדוד 7679, בנפת גנים שבמחוז דן.

עוד מתקופת הקורונה, הופקו בפיקוד העורף לקחים לגבי הסברה ומתן מידע לקהילות השונות הארץ - ביניהן האוכלוסייה החרדית. ובתחומי האחריות של המחלקה נכללת גם העיר בני ברק: "השפה והמונחים שונים בקהילה החרדית, וחוסר ההבנה יצרה פער ביניהם לבין ההנחיות של פיקוד העורף והצבא. בשביל זה אנחנו כאן".

המחלקה החרדית הובילה פעילות הסברה אינטנסיבית במהלך המלחמה, מבתי הכנסת ועד למרכזי הקניות. "כשהתריעו להתקרב למרחבים מוגנים, יצאנו גם בשבת עם רמקולים, ובשתי מילים תיווכנו את המצב - 'פיקוח נפש'", סרן (במיל') צ' מסביר, "התאמת המושג לשפתם לבדה, עשתה שינוי יוצא דופן".

הוא היה מהחלוצים הראשונים שבנו את המחלקה, ועכשיו, לאחר סיום קק"ץ 'שיאון', יחזור לפקד עליה. "אני רוצה להוביל ואני יודע שיש לי מה לתת כדי לחבר את הציבור החרדי לצבא", הוא מדגיש, "מסע ההסברה עבד והשינוי ניכר. יש הרבה יותר הבנה ושיתוף פעולה עם ההנחיות. ומעבר לזה, הביקוש להתגייס למחלקה שלנו גדל כל כך - שהיא הופכת לפלוגה".

לצידו של המ"מ החדש, ניצבה בגאווה גם סגן (במיל') ל', כיום מ"מ באוגדת יערה, שהתחילה את דרכה הצבאית כשעלתה מצרפת על מנת להתגייס. "הייתי מהיהודיות היחידות בבית הספר שלי, ותמיד הרגשתי צורך לייצג שם את ישראל", היא מספרת, "רציתי לתרום את חלקי למדינה פיזית ולא מרחוק. השאיפה הייתה להיות בשטח, להילחם, ולתת כמה שאני רק יכולה".

ואכן היא התגייסה והייתה בין לוחמות האיסוף הראשונות בגדוד 414: "זו הייתה הפלוגה המעורבת הראשונה, התגייסנו אליה עוד לפני שהיה מסלול מסודר ללוחמות. ואז יצאתי לפיקוד וחתמתי קבע. ראיתי שליחות אדירה בלהיות לוחמת בשטח ורציתי להישאר רק שם - לכן לא יצאתי קצונה".

עם תחילת המלחמה, גילתה סגן (במיל') ל' שלמרות שלא קיבלה צו - היא במאגר המילואים. מאז שירתה יותר מ-350 ימים. "עברתי כמה תפקידים במהלך המילואים, אבל בסוף נשארתי באוגדת יערה - 'החי"רניקים של פיקוד העורף'", היא מתארת בחיוך, "ברגע שגיליתי על ההזדמנות לצאת קצונה גם לאחר השחרור, ידעתי שאקח אותה בשתי ידיים". בטקס הסיום היו גם הוריה של ל', שהגיעו במיוחד מצרפת לתמוך בביתם בעת קבלת הדרגה. 

"בקורס, ממש כמו בבה"ד 1, אנחנו לומדים את עקרונות הפיקוד בצבא: ערכים, מקראות ישראל, היסטוריה, מנהיגות, וכל הכלים הפרקטיים להתמודדות עם סיטואציות מורכבות. ולצד זה התעמקנו גם בעולמות החילוץ שייחודיים לנו", היא מדגישה, "עבורי, זו זכות להיות כאן - למלא את החובה שלי להילחם על הארץ שלנו".

אפשר לומר שסגן (במיל') ל' נלחמת בכמה חזיתות, בתור מי שבאזרחות עובדת בארגון הסברתי, בו היא אמונה על תא צרפת. "אני מארגנת משלחות בהן אנחנו טסים לקמפוסים להשמיע את הצד הישראלי, מעבירים הרצאות לקהילות יהודיות, ונותנים להם כלים להתמודדות עם אנטישמיות, הפצת 'פייק ניוז' וכדומה".

סרן (במיל') צ' הוא אב לשישה ילדים ובעל עסק, וסגן (במיל') ל' טסה הלוך ושוב לצרפת לבצע הסברה. יחד, הם מוכיחים לנו שברגע שמאמינים בעשייה ובמטרה - מוצאים את הזמן להפוך אותה למציאות. "ברגע שמגיע צו 8, אני לא עושה חשבון. אני על זה בכל הכוח", מדגיש סגן (במיל') צ', "יש עכשיו כבר מאות אנשים שנרשמים ומבקשים להיכנס לטירונות של שלב ב'. מה זה אם לא הצלחה?".