תרגיל ראשון מסוגו עם הכוחות שדואגים לשקט שאחרי הרעש

תרחיש של רעידת אדמה גדולה בישראל, הוא ממש לא הפתעה. זו יותר שאלה של מתי ובאיזו עוצמה. מתוך ההבנה כי לא הרעידה עצמה היא שמסכנת אותנו, אלא העצמים והמבנים שעלולים לקרוס, יצאו בפיקוד העורף בשבוע היערכות ייעודי. הוא כלל גם תרגיל ראשון מסוגו, אליו נרתם כולם - מאחרון החיילים ועד האלוף עצמו 

07.11.22
עלמה סברוב, מערכת את"צ

"אתמול בשעה שלוש ושבעה רגעים בדיוק, הופתעו תושבי ירושלים השאננים ברעידת אדמה נוראה, שכמוה לא הורגשה בירושלים זה הרבה שנים. אפילו הזקנים שבדור אינם זוכרים רעש קשה וחזק שנמשך שניות אחדות כמו בפעם הזאת". כך נכתב בעיתון "דואר היום", ב-12.7.1927, יום לאחר רעידת האדמה המסיבית האחרונה שאירעה בישראל.

סטטיסטית, רעידה גדולה עתידה להתרחש באזור פעם במאה שנים. מתוך ההבנה כי אי אפשר למנוע אותה, אבל ניתן לצמצם את שיעור הנפגעים אם ננקוט בפעולות הנכונות, יצא פיקוד העורף לשבוע היערכות ייעודי. 

התרגול כלל בין היתר התרעות בערים ויישובים ברחבי הארץ, תרחיש במרחב אזרחי שמטרתו מתן כלים לכלל האוכלוסייה, וגם אימון חילוץ ראשון מסוגו, אליו התגייס הפיקוד כולו.

‎אז דמיינו את התרחיש הבא: רעש בעוצמה גבוהה מורגש במרחב ירושלים. אנשי כב"א (כבאות והצלה) ומד"א עובדים כל הלילה, ופיקוד העורף מוזעק לעזרה - גדוד המילואים 7475 מגויס במפתיע ונשלח למכללה במעלה אדומים שקרסה עד יסוד. עליהם לנסות לחלץ את כלל הנעדרים ולבנות תמונת מצב מדויקת, בדגש על התמקדות במערכים המקצועיים: שו״ב, רפואה, הנדסה, מחלקת אוכלוסייה, חילוץ והרשימה עוד נמשכת. 

‎"מדובר בתרגיל רעידת האדמה הגדול ביותר שנעשה בישראל - רגע שיא בנוהל מעמ"ל (מעבר משגרה לחירום) המתקיים בשבוע האחרון", מדגיש אל״ם (במיל’) שרון גת, מ׳ נפת מוריה בגאווה, "לרוב, בשבוע מוכנות לרעידת אדמה אנחנו שמים לרוב דגש על כנסי היערכות או אזעקות בבית ספר, אך הבנו שדרוש תרגול אינטנסיבי יותר, כדי שברגע האמת נדע להציל חיים".

"אנחנו רגילים לחשוב על תרחישי קיצון של טילים ולא של רעידות אדמה", הוא ממשיך, "אבל דמייני מה משמעותה של רעידת אדמה - כל הבניינים והתשתיות מסביבנו קורסים, עלינו להתמודד עם מספר לא מבוטל של חסרי בית, אלפי הרוגים ואפילו עוד יותר פצועים - זה משהו אחר לגמרי. צריך לייצר שיח ותרגול מקצועי נכון, ולבנות דרכי פעולה שנוכל לממש יחסית בקלות בעת הצורך".

הכוח המאמן, שלקח תפקיד מפתח בניהול התרגיל מאחורי הקלעים הוא בא"פ העורף, שמטרתו לשמור על כשירותו המבצעית של הפיקוד. "אחת המטרות עליהן אנחנו מדברים היא דימוי מצב האמת - להביא את איש המילואים שמגיע פעם בשנה לנקודה שבה הוא מתאמן כמו שהוא נלחם, או פועל בזמן רעידת אדמה", מספר סא"ל עוז ג'ינו, מפקד הבא"פ, "לכן, שיתפנו פעולה עם כלל ארגוני החירום - גורמי הרפואה, ההנדסה, והאוכלוסייה, ודימינו את העברת המקל בינם לבין הפיקוד.

מעבר לכיתור המכללה וחילוץ הפצועים, מתקיימת בו זמנית הערכת מצב, בה יושבת צמרת הפיקוד. המיקוד הוא על הפרקטיקה ברעידת אדמה - איך מתנהלים ללא חשמל, איך ממפים את השטח, מה עושים אם נופלת הרשת התקשורתית ואפילו כיצד משנעים את כל הפצועים והאזרחים לאזור מוגן. הם מגדירים שלושה אתגרים מרכזיים - בניית תמונת מצב, הצלת חיים ורציפות התפקוד של ארגוני החירום. 

"פיקוד העורף בונה צוותי סער ויחידות חילוץ לרשויות שמורכבות מאזרחים שגרים באזור - הרי הם אלו שיגיעו ראשונים לאירוע", מסביר אל"ם גת, "לרוב, ברעידות אדמה אפשר לחלץ עם דברים שיש בבית - מוטות, לומים. הגדודים יותר שמים דגש על כיתור ואיתור, דברים שרק אנשי מקצוע יודעים לעשות. בזמן אמת אנחנו נעשה תעדוף - באירועים מורכבים גדודי החילוץ יפעלו, ואילו באירועים קטנים יותר יחידות החילוץ של הרשויות הן אלו שייקחו חלק". 

"אנחנו ממש רואים בתרגיל הזה את כל מנעד התנועה ושרשרת הדיווחים - מהקצה ועד למפקדה. זה לא מובן מאליו ומאפשר לנו לקבל הצצה לפעילות הפיקוד באירוע אמת", מסכם סא"ל ג'ינו, "בנוסף, העובדה שאנחנו וכלל ארגוני החירום יושבים יחד באותו שולחן, מסתכלים אחד לשני בלבן של העיניים, היא מדהימה - אין לזה אח ורע בשום מקום. בלב שלם אני יודע שיש לי על מי לסמוך, שיש לנו מכפילי כוח שיעזרו לנו לתפעל את האירוע כמו שצריך. זו המטרה שלנו, לסייע ולתת את הטוב ביותר לאזרחי ישראל".