זה התחיל בבקבוק מים, ספוג וגשש חד - ונגמר ב-23 'גלוקים'. הסיפור המלא
עקבות במרחק 3 מטרים, חיבור נקודות בזירה, וגשש עם ידע שנצבר ביותר משני עשורים, הובילו את גדוד לביאי הבקעה לסיכול ניסיון הברחה של 23 אקדחי 'גלוק' ואמל"ח נוסף. איך הצליחו הכוחות לחשוף את דרך הפעולה? נכנסנו לראש של הגשש - שלב אחר שלב
התמונה שהובילה לאחד הסיכולים המשמעותיים בבקעה מתחילת השנה, לא צולמה מרחפן, וגם בכלל לא הופיעו בה בני אדם. הדבר היחיד בפריים היה חפץ פשוט שנמצא בכל בית, אבל זה כל מה שרס"ל (במיל') נ', גשש גדוד לביאי הבקעה (47), היה צריך.
"ביום ראשון שעבר, ב-00:28, אחד מגששי הפלגות שלח לי הודעה שונה מהרגיל", הוא משחזר, "זו הייתה תמונה של בקבוק מים. הייתי בכוננות במרחק עשר דקות משם, וירדתי לבדוק את הנקודה בעצמי".
כשרס"ל (במיל') נ' מגיע לאתר, הוא סוקר כל פרט. מבחינתו, בדל של סיגריה, שיבול מכופף או כמה אבנים שהוזזו ממקומן, יכולות לחשוף תוכנית פעולה שלמה. וכך היה גם במקרה הזה.

"דבר ראשון, שמתי כפפות, פתחתי את בקבוק המים שהיה שם, ושפכתי ממנו על הידיים שלי", הוא מסביר, "הרגשתי ישר שהמים קרים. עכשיו, אין סיכוי שבקבוק שנשאר כל היום בשמש של הבקעה יישאר קר. אמרתי 'הופה, מישהו הוציא את זה ממקרר, והוא היה פה לא מזמן'. רמז נוסף הגיע מהתווית עליו, שהייתה פלסטינית".
אחרי שמצא סימן ראשון לנוכחות של זר בגבול, הגשש זיהה עקבה, ובמרחק 3 מטרים ממנה - אחת נוספת. שתיהן היו שייכות לאותו גורם, ושונות מאלו של הכוחות שעברו שם מאז. "התחלתי לחשוב 'איך בן אדם קופץ 3 מטרים?' הסתכלתי הצידה וראיתי ספוג ומקל זרוקים, ומשם הכול התחבר בראש".

התמונה המדוברת
כשלזירה הגיעה גם סמג"דית לביאי הבקעה, רס"ל (במיל') נ' הציג בפניה את ההשערה שלו: "היו פה שני אנשים, אחד נכנס מעבר לגבול, והשני חזר בחזרה, אבל ניסה לטשטש את העקבות עם ספוג. היא שאלה איך אפשר לדעת שלא שניהם חדרו פנימה, ופשוט אחד הרים את השני מעבר לגדר. אבל לא היה שום חתך או רמז בגדר או בתלתלית (חוט התיל)".
למחרת, כוחות לביאי הבקעה, יחידת 'מרעול', יחידת מתיל"ן של מג"ב איו"ש ושוטרי גבול ירדן הציבו מארבים והחלו בסריקות נרחבות באזור. הם הצליחו לאתר 23 אקדחים מסוג 'גלוק', שלושה רובי 'קלאצניקוב', M-16 ואמצעי לחימה נוספים - ניסיון הברחה חריג בגודלו.
במהלך הפעילות, נעצר חשוד בשנות ה-20 לחייו, תושב בית לחם. בתחקורו, שחזר את המסלול בו הוא ושותפו נעו. "הם יצאו מיריחו, נסעו בכביש 90, והחנו את הרכב במטע סמוך", מפרט הגשש, "משם הגיעו לוואדי, והלכו 200 מטרים במעבר מים כדי שלא להשאיר עקבות. כשהגיעו לגדר, אחד נכנס והשני הסתובב בחזרה - וטשטש את הראיות כל הדרך לרכב".
התרחיש תאם כמעט במדויק את ההשערה של הגששים. "הסיכול הזה היה משהו שלא ראיתי הרבה זמן", הוא מודה, "לחשוב שכל האמל"ח שנתפס עלול היה להגיע למאפיות, לעבריינים או למחבלים. מכאן הדברים האלו מתחילים. ובאמת כל הכבוד ללביאי הבקעה, לחמשת הגששים שלי, ולכוחות שהצליחו למנוע את זה בזמן".
הגששים ויתר הכוחות בגזרת הבקעה והעמקים נמצאים במירוץ שתכליתו להישאר צעד אחד לפני המבריחים: "במרדפים האלו, הניסיון המבצעי שמתחבר עם הקרקע והטבע - הם היתרון שלנו, כשלא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. זה מה שמאפשר לקחת בקבוק מים וספוג, לשחזר מהם את המסלול המדויק של זוג חשודים - ולקלוע בול".