2 מטר ממחבל, בלי לנשום ולזוז - מאחורי הקלעים של מארב ירי

תשע בערב, וזה נראה כמו עוד יום שני רגיל וקריר של חודש מרץ. אבל לסגן א', מפקד צוות בפלוגת זיקית ביחידה 636, הערב הזה אחר לגמרי. 

זה כבר הלילה השמיני ברציפות שהוא שוכב שעות ארוכות יחד עם חייליו בפאתי יישוב בחטמ״ר בנימין, מוסווה בעלים ואבנים, בלי אוכל או הפסקות, וממתין בסבלנות. למה הוא מחכה? לחוליית מחבלים, שעל פי מידע מודיעיני, עתידה להגיע לנקודה הזו ולהשליך בקבוקי תבערה לעבר בתים של יהודים. 

"מדובר במארב ירי על זורקי בקבוקי תבערה על היישוב", הוא מסביר בפשטות, "כבר תקופה ארוכה שמגיעים לאזור מחבלים וזורקים אבנים, בקבוקי תבערה ואפילו מטעני נפץ לעבר חצרות ובתים של יהודים. ואנחנו כאן כדי למנוע את זה ולהרתיע את כל מי שירצה לפגע בחיי התושבים".

"אותו יום שני, מגיע בעצם שבוע אחרי שקיבלנו את המשימה על היעד", ממשיך סגן א׳, "מאותו רגע, וכל לילה מאז, אנחנו מגיעים לכאן, מתרגלים, נכנסים אל תוך הנעליים של האויב, שוכבים בהסוואה שעות ארוכות, ומחכים לזהות ולתפוס את זורקי הבקת"בים".

והנה, בשעה 21:40, נראה כי מה שחיכה לו הצוות כבר שבוע, עומד לצאת לפועל. "פיקדתי על עמדת התצפית", מספר לנו סמל גואל לב ארי, שגם השתתף במבצע, "התפקיד שלי זה בעצם לעמוד רחוק יותר מהצוות שנמצא בשטח, לזהות את החשודים בשלב מוקדם ולדווח במהירות לצוות".

"זיהיתי שלושה חשודים שיושבים ועל פניו לא עושים כלום. כשהם התחילו להתגנב בצורה שפופה לעבר הנקודה בה שכבו במארב שאר חברי הצוות, דיווחתי לכוח מיד: "כלל הכוחות קבלו - אני מזהה שלושה חשודים נכנסים למרחב - כל הכוחות היכון היכון", והם אישרו בקשר", מתאר סמל לב ארי, "זו הנקודה שבה לכולם מתחיל לעלות הדופק ונכנסים להיכון - עכשיו נצליח למלא את המשימה שבשבילה אנחנו כאן". 

ואיך אפשר שלא להעלות דופק, כשאתה שוכב בציפייה ובדממה מוחלטת, וכשבמרחק שני מטרים בודדים ממך נמצא מפגע, שאפילו לא מודע לקיומך? "שלושת המחבלים הוציאו בקבוקי תבערה במטרה לזרוק אותם, ובאותה שנייה בדיוק, שני הקלעים שלי ביצעו ירי מטווח אפס לעבר הרגליים שלהם, ניטרלו אותם - ובעצם גם סיכלו את פעילות הטרור הזאת", משחזר מפקד הצוות. 

זהו ממש לא מארב הירי הראשון שמבצעים לוחמי יחידה 636 העצמאית, ומביאים לסיכול פיגוע טרור. רק לפני שלושה שבועות, הם סיכלו זריקת מטען על משפחת מטיילים באזור חטמ״ר אפרים. 

"שגרת המארבים, שמירת הכשירות של הלוחמים, ההתמדה כל לילה מחדש שעות על גבי שעות, האמצעים הטכנולוגיים, הכוח האנושי האיכותי - כל אלה מביאים לאותם הישגים ולכך שהמפגעים יחשבו עשר פעמים לפני",  מדגיש  מפל"ג ב' בפלוגה, סגן ד'. 

"בסוף, כשאתה קם בבוקר ורואה בטלפון עדכון על פיגוע שסוכל, אתה חושב ׳וואלה, זה אני מנעתי אותו׳, וזה הדבר הכי מספק ומטורף שאפשר לחוות בשירות", מודה בגאווה מפקד הצוות, "אני שמח להיות ביחידה שעוסקת בדבר כל כך חשוב, מסכלת עשרות פיגועים בהמון מוקדים, ובסופו של דבר, מגנה על תושבי ישראל".