מאחורי היחידה שאחראית על אבטחת מוסדות החינוך בעוטף עזה
מאחורי שגרת הלימודים שתכף תיפתח עבור אלפי תלמידים במועצה האזורית אשכול, עומדים לוחמי יחידת מוס"ח (מוסדות חינוך) שילוו אותם לאורך כל השנה. רגע לפני הצלצול הראשון, ישבנו לשיחה עם מפקד היחידה על התרגיל הייחודי שביצעו השבוע, וגם איך זה מרגיש להגן על בית הספר שסיימת לפני עשור
מחר יחזרו אלפי תלמידים ותלמידות למוסדות החינוך במועצה האזורית אשכול, ושגרת הלימודים תחזור למסדרונות ולחצרות בית הספר. מאחורי הקלעים, מי שנערכים לכך כבר תקופה ארוכה הם לוחמי יחידת מוס"ח (מוסדות חינוך) של החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שאחראים על אבטחת המסגרות החינוכיות במרחב לאורך השנה.

השבוע, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, הם קיימו תרגיל מקיף וייחודי - בתוך בתי הספר אותם הם מאבטחים מדי יום. במהלכו, נדרשו הלוחמים להתמודד עם תרחישי חירום במרחב האזרחי, לפעול בתוך השטח הבנוי ולחבור לכוחות נוספים בגזרה.
יחידת מוס"ח הוקמה זמן קצר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, מתוך הצורך לתת מענה ייעודי לאבטחת מוסדות החינוך במועצה האזורית אשכול. "נועדנו להיות מכפיל כוח בישובי החטיבה הדרומית, וכעתודה שבשעת חירום יכולה להיות הראשונה להגיע - עם ההיכרות הטובה ביותר של המקום", מספר מפקד היחידה, רס"ר (במיל') א', "בשגרה אנחנו פרוסים במספר עמדות במרחב ומאיישים אותן לאורך כל שעות הפעילות. כולנו מהעוטף, מחוברים ברמה האישית לקהילה".
"היוזמה להקים את היחידה הגיעה דווקא מההתיישבות בשיתוף מילואימניקים מהמועצה", הוא מוסיף, "הבנו שיש לכך חשיבות גדולה לתחושת הביטחון של התושבים".

לצד המשימה החשובה, ביחידה נערכים תרגילים באופן קבוע בתוך המרחבים החינוכיים עצמם ומחוץ להם (בשעות בהן התלמידים אינם נמצאים). זאת על מנת להכיר את המרחב ולהיות מוכנים גם במקום הכי רגיש שיש. לצד אלו, הם מקיימים מטווחים ואימוני כשירות נוספים לשיפור שיתוף הפעולה כצוות.
"התרגיל האחרון הוא אחד המשמעותיים שלנו", מציין המפקד. שלוש חוליות של היחידה פעלו במקביל, בליווי לוחמים נוספים מהחטיבה הדרומית. לאורך האימון, הם נעו בין מוקדים שונים והתמודדו עם תרחישי לש"ב (לוחמה בשטח בנוי) מותאמים לזירה.

"מה שמיוחד אצלנו זה שרוב החיילים שנמצאים כאן גדלו במועצה האזורית אשכול בעצמם", מספר רס"ר (במיל') א', "הם מכירים את המשמעות של ההגנה על התלמידים מקרוב. מבחינתנו, זו גם סוג של סגירת מעגל - אני רואה את המורה שלי מכיתה ג', היא עדיין מלמדת בבית הספר, ואני זה ששומר עליה".

"אנחנו שמחים לעשות את מה שאנחנו עושים, ונמשיך להשתפר כדי להיות הכי טובים והכי מוכנים", מסכם המפקד, "אחרי שאנחנו כל יום נמצאים פה, כבר כמעט שלוש שנים, אנחנו ממש מרגישים חלק מהמשפחה. וזו תחושה משמעותית לדעת שאתה יכול לתת להם את השקט שהם צריכים".