גוזר חוגר אחרי 120 שנה - מה הסיפור מאחורי 'בית הסראייה'?

בתחילת המאה ה-20, שעה ששלטו בפלשטינה-א"י העות'מאנים, הוחלט להקים בעיר העתיקה בבאר שבע בית ממשל, או בערבית: 'בית הסראייה'. הבניין העתיק, המעוצב בסגנון ערבי-עות'מאני, מהר מאוד התקבע כאחד המבנים החשובים ביותר של האימפריה במזרח התיכון.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העות'מאנית, עבר המבנה לידי הבריטים. גם תחת חזקתם חלו בו שינויים והתאמות, עד מלחמת העצמאות - אז השתלט עליו צה"ל, והסב אותו למפקדת פיקוד הדרום. כעת, משעתיד פד"ם לעבור בשנה הבאה למבנה ייעודי בקריית התקשוב, חזרנו לסיפור המלא של 'בית הסראייה'.

"אין ספק שמדובר באחת העתיקות הבולטות והמיוחדות ביותר בבאר שבע", פותחת את שיחתנו רותם זאבי, מקימת מחלקת השימור בעירייה, "לא רק שהוא אחד המבנים הראשונים שנוסדו עם הקמת העיר העות'מאנית, אלא שגם לאורך כל שנות קיומו, הוא היה מבנה ממשלתי בעל משמעות ביטחונית גדולה".

גלגול ראשון

 אי אז, בשנת 1901, במקום אסטרטגי במיוחד על ראש גבעה, החלו העות'מאנים במלאכת הבנייה. "הם החליטו למקם אותו בצומת הדרכים המרכזיות - 'חברון' ו'עזה', שהיו אז מאוד פעילות. כך, השקיף 'בית הממשל' על מרכז העיר, וסיפק ליושביו שליטה במרחב", מסבירה זאבי. "בעצם בנייתו, ביקשה האימפריה להכריז: 'עכשיו אנחנו בשלטון'".

תחילה אומנם הייתה לו משמעות ביטחונית, אך את 'הסראייה' איישו אנשי ממשל אדמיניסטרטיביים, ולא חיילים או שוטרים. "ישבו שם כל משרדי הממשל השונים, לצד סניף דואר, בית משפט קטן, ועוד".

למבנה שתי קומות, צורתו מזכירה את האות ר', והוא מתלבש בקו מאונך על פינת הרחובות 'העצמאות' ו'הרצל'. "לאופן הבנייה הזה הייתה משמעות אסטרטגית, כיוון שרוב הפעילות באותם ימים התקיימה בתוך חצרות סגורות ומוגנות: הן משודדים, והן מחול, שמש ורוחות חזקות, אשר שכיחות יותר במדבר", מפרטת זאבי.

המבנה מאופיין בבנייה 'ורנקולרית' - נטולת אדריכלים. משמעות הדבר היא שהאנשים שבנו את 'הסראייה' היו גם אלה שעיצבו אותו הלכה למעשה, בד בבד עם הקמתו. אולם מומחים סבורים כי ביניהם היו בכל זאת גם אנשי מקצוע, השותפים לתכנון האדריכלי המדוקדק.

גלגול שני

 בשנת 1917, עם נפילת האימפריה העות'מאנית, לקחו בעלות על המקום הבריטים, והקימו בו תחנת משטרה מרכזית. על מנת להבין טוב יותר את השינוי הזה, נקפוץ ל-1929, שנה שהבהירה עבור הבריטים את הצורך בשינוי.

בעקבות סדרת הפרעות של מאורעות תרפ"ט, קיבל סר צ'ארלס אוגוסטוס טיגארט, קצין משטרה בריטי מומחה לדיכוי מרידות וטרור, החלטה אסטרטגית חשובה: הוא הורה לסגור את כל מבני ה-ר' של תחנות המשטרה למרובע, ובכך פרס אותן בצורה חכמה יותר בשטח.

כך קרה גם לבית הסראייה - שנעשה 'טיגארט' מן המניין: נוספו לו חומה גדולה המקיפה את החצר הפנימית, וגם מגדלי שמירה עם פתחי ירי. כך, תפקד המבנה כתחנת משטרה חשובה ומרכזית של השלטון הבריטי בדרום פלשתינה-א"י, עד עזיבתו הסופית בשנת 1948.

גלגול שלישי

 בשלב זה, החל הגלגול הנוכחי של בית הסראייה. במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע משה, צה"ל כבש את באר שבע, כאשר הצליח לפרוץ את שערי העיר, ובכך להכניע את המצרים שהשתלטו עליה לאחר נטישת הבריטים.

הקרב על בית הסראייה בפרט היה דווקא פשוט יותר: למעשה, נדרש רק לכוון תותח אחד על המבנה, כדי להכניע את הכוחות המבוצרים בו.

"בדומה ליתר המחנות שהיו בשלטון בריטי בעבר, כמו בית ליד, צריפין וביל"ו, גם על הבניין ההיסטורי שלנו השתלט צה"ל לאחר כיבושו, והקים בו את מה שמוכר היום כמפקדת פיקוד הדרום", מספרת זאבי.

גלגול רביעי - ואחרון?

 בשנת 2017, החל הצבא רשמית בתהליך המעבר לנגב. במסגרתו, עתיד גם 'הסראייה' להתפנות, ומפקדת פד"ם מיועדת לקבל בית חדש, שבנייתו כבר הושלמה בקריית התקשוב החדשה בדרום. 

"בזכות המורשת העתיקה בה מחזיק המבנה, והמשמעות שלו לשלוש תרבויות שונות, נתנה לו העירייה מעמד של בניין לשימור מחמיר. כשיתחיל הגלגול הרביעי שלו - הוא יהפוך למבנה ציבורי-קהילתי, בפעם הראשונה מאז הקמתו".

בית הסראייה היה פעיל כל שנותיו, מה שמהווה יתרון משמעותי לשימור ההיסטורי שלו. "המבנה לא נחלש או הוזנח, כיוון שגם העות'מאנים, גם הבריטים וגם צה"ל, תחזקו אותו לצרכיהם השונים", מציינת זאבי. "השינויים שנערכו בו קלים יחסית להסרה, ולשחזור של מה שהיה שם קודם".

למלאכת השימור נדרש תהליך תיעוד יסודי, שעד כה, בגלל הפעילות הצבאית בבית הסראייה, לא התאפשר: "צריך לנטר בצורה מדויקת מאוד את המבנה, ולרדת לרזולוציות קטנות ביותר, כמו סימון סדקים ומעקב אחריהם - עד כה, תהליך השיפוץ נדחה להמשך כדי שלא יפריע לפעילות השוטפת".

ואכן, לאורך המלחמה, קצב ההתרחשויות במפקדה היה גבוה מהרגיל: החל מפרוץ מתקפת הפתע, דרך היציאה לתמרון קרקעי, ועד מרכבות גדעון א' ו-ב', הסראייה היווה בית לפקודות גורליות, שעיצבו את פני הלחימה בגזרה הדרומית. 

ומה יעלה בגורלו של 'בית הסראייה', אחרי עזיבת הפיקוד? עוד לא לגמרי ידוע. אבל מה שבטוח, זה שהמבנה ההיסטורי הזה יישמר בסטנדרט גבוה, ובתוך כך גם סיפורו בן ה-120.