כך בוחרים איזו מטרה לתקוף בעזה

הצטרפנו למקום שאחראי על כל מטרות הטרור ברצועת עזה - מהגילוי, דרך ההפללה ועד ללחיצה על הכפתור האדום. ניסינו להבין איך בוחרים במרכז האש של פיקוד הדרום איזו מטרה לתקוף - ומי מקבל את ההחלטות ברגע האמת

08.08.22
אודם כץ, מערכת את"צ

"צה"ל תקף מצבור אמל"ח ברצועת עזה" - זו ההתראה שתקבלו לא פעם לטלפון זמן קצר אחרי התרעות ׳צבע אדום׳. אך המשמעות מאחורי ההודעה יכולה להיות מעורפלת - איך בכלל בוחרים את יעדי התקיפה ומה קורה ברגעים שלפני הלחיצה על הכפתור?

 

התקיפות יוצאות ממרכז האש - גוף ובו חדרים מלאי מחשבים וטלפונים אדומים, כשלכל אחד מהם מהות שונה - אחד כדי לתקוף בפועל, השני בשביל להזהיר את האזרחים מתקיפה מתקרבת, אחר על מנת לאסוף מידע בזמן אמת, ורבים נוספים שאת תכליתם אי אפשר לחשוף. 

כל אחד מהחדרים האלו פועל בשלושה צירים ומאויש כך - חיילי חיל האוויר, חיילי מבצעים וחיילי מודיעין. אפשר להקביל זאת לשלוש הרשויות - המודיעין כרשות המחוקקת, שם אוספים את המידע בנוגע למטרות ומתווים את התקיפה. המבצעים כרשות השופטת, שמוודאת שהעונש מתקבל ושהוא מותאם לפשע. וחיל האוויר הוא כמובן - הרשות המבצעת. 

במרכז האש באמת מוכנים לכל תרחיש ומחזיקים בנק מגוון של מטרות - מעמדות תקיפה על גבול הרצועה ועד למנהרות של ארגוני הטרור. "אנחנו יושבים שעות - מתכננים מתווים לכל סיטואציה, והכול בשביל שברגע שנקבל פקודה לפגוע במטרה, נוכל לעשות את זה בצורה הכי זריזה שאפשר", אומרת סרן מ׳, רמ"ד פו"ש במרכז האש. 

כשאני שואלת איך בוחרים מה לתקוף ומתי, סרן מ׳  שוקלת היטב את מילותיה ולבסוף מסבירה: "יש מכלול של שיקולים. צריך לתת תגובה מדויקת לאיום". 

"אנחנו חושבים הרבה גם על המסר שאנחנו רוצים להעביר בבחירת המטרה - אם נתקוף דירת מסתור, התחושה תהיה יותר אישית מאשר פגיעה במצבור נשק, שזו פגיעה קשה ברציפות הלחימה של ארגוני הטרור", מפרטת סרן מ׳, כחלק מתפקידה בזרוע המבצעית של המרכז.

אנחנו נכנסים לרזולוציות של כל אדם ואדם הנמצא באזור 

ערך עליון נוסף בבחירת המטרה, הוא צמצום הפגיעה בבלתי מעורבים. "אנחנו נכנסים לרזולוציות של כל אדם ואדם הנמצא באזור ורק אז יוצאים לתקיפה", היא מדגישה, "במהלך אחד המבצעים האחרונים, למשל, היינו צריכים לירות ולפי התכנון שלנו, באותה שעה לא היה אמור להיות אף אחד באזור. אבל, ממש לפני התקיפה נכנס אוטובוס אזרחי לזירה. צפינו במטרה במשך דקות ארוכות, חיכינו שיחלוף - ורק אז יצאנו לתקיפה", משתפת סרן מ׳, שהייתה בחדר הלחוץ באותם רגעים.   

 

יתרה מזאת, כל מטרה עוברת שרשרת אישורים דקדקנית - מכל הצירים המעורבים, דרך אלוף פיקוד הדרום, ועד לדין הבינלאומי - שמציב סטנדרט מאוד גבוה להפללת המטרה. "אנשי המודיעין עובדים במרץ כדי לספק הוכחות לכך שהמטרות מהוות סכנה", מרחיבה רמ"ד פו"ש.

כאמור, כשאין מתיחות, מרכז האש פועל כדי לזקק את המטרות הקיימות ולאתר חדשות. בזמן לחימה - יש אנשים שיושבים ומנסים למצוא מטרות נוספות כל העת. "כשיש מתיחות, הרבה מידע עולה מעל פני השטח, ואנחנו רוצים לוודא ששום דבר שנחשף לא עובר על ידינו", מצהירה סרן מ׳, "ב'צוק איתן', לדוגמה, פגענו במטרות שלא סומנו מראש, אלא שהמידע עליהן נאסף ממש בזמן אמת". 

"תהליך התקיפה הוא כל כך מורכב, לכן גם אם האזרח בקצה לא בהכרח מבין אותו, או שנראה לו ממה שמפורסם בתקשורת שהנזק גדול או קטן מדי - האמינו שהכל מחושב עד לפרטי פרטים", היא מסכמת. מחשבה רבה, תכנון מקדים וציפייה להשלכות הם הערכים המובילים את כל מרכז האש, שעובד יום יום, במטרה לסמן עוד הצלחה - התקפית והגנתית.