פתח דבר

לקריאת פתח דבר בפורמט PDF לחץ כאן

הגיליון הנוכחי, מספר 35 של כתב העת "בין הקטבים", הוא הראשון המתמקד בבחינת האתגר עימו מתמודד צה"ל ב"מעגל שלישי" נגד איראן. במקביל לפרסום הגיליון, הולך ועולה רף החיכוך הישיר והגלוי בין ישראל לבין איראן, גם במישור הצבאי.

תפיסת הביטחון הישראלית המסורתית, זו שעיצבה את דמותו של צה"ל, גובשה בעולם בו מדינות ערב שעל גבולות ישראל היוו את האיום המיידי והעיקרי עליה. כתגובה לאיום זה, נבנה צה"ל כצבא שעיקרו יבשתי, בגיבוי יכולות מודיעין ואוויר מעולות. גישת המענה הבסיסית הייתה העברת המלחמה לשטח האויב, לאחר שלב מגננה קצר, והכרעת צבאות ערב האחד אחרי השני, תוך ניצול יתרון הלחימה בקווים פנימיים.

מאז גובשה תפיסה זו, השתנה האזור ללא הכר. הסכסוך הישראלי-ערבי פינה את מקומו להתלכדות ערבית-ישראלית כנגד איראן. רוב מדינות האזור מכירות בסכנה האיראנית לסדר האזורי ומייחסות לישראל תפקיד אזורי מרכזי בהתמודדות עם הסכנה.

כיצד צריך להתאים עצמו צה"ל למצב החדש?

שאלה זו מחייבת אותנו להמשיך ולשאול כמה שאלות נוספות: כיצד צה"ל מבין את תפקידו במסגרת המאבק בין ישראל לאיראן? מהם הכלים ושיטות הפעולה אותם עליו לפתח על מנת למלא את תפקידו בצורה מיטבית? מהם מאפייני האיום האיראני על ישראל בהם צה"ל צריך להתמקד? מה מקומה של המב"מ (המערכה שבין המלחמות) בהקשר זה? על שאלות אלה ונוספות מבקש הגיליון הנוכחי להציע כיווני חשיבה מגוונים.

הגיליון הנוכחי מהווה גם צעד במילוי הפער המתמשך בחשיבה הצבאית הישראלית ביחס ל"מעגל שלישי". מי שמבקש ללמוד על הנושא, יופתע לגלות כי במהלך העשורים האחרונים לא נכתבו ספרים בעברית אודות הסוגייה והפרסום האחרון העוסק באיראן מזווית של לימודי צבא וביטחון יצא לאור ב-2004.[1] אנו מקווים שפרסום הגיליון יעודד כתיבה מחקרית נוספת בנושא.

הגיליון מחולק לשלושה שערים.

מאמרי השער הראשון עוסקים בהיבטים שונים של הזיקה בין המעגל השלישי לבין מעגל ראשון כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של מדינת ישראל נגד איראן. החטיבה נפתחת עם מאמרם של אלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, וסא"ל איתי חימיניס, רע"ן פיתוח ידע מערכתי במרכז דדו, הקוראים לגבש אסטרטגיה רבתי נגד איראן. האסטרטגיה המוצעת קושרת, בין השאר, בין יכולת הכרעה צבאית של חזבאללה במעגל ראשון, לבין האפשרות שישראל תידרש לפעול צבאית נגד תוכנית הגרעין של איראן. לטענת הכותבים, ישראל צריכה להיערך לתרחיש של מלחמה בלבנון בעקבות תקיפת מתקני הגרעין של איראן. הזיקה בין איום הגרעין של איראן לבין שלוחיה באזור מופיעה גם במאמר השני בשער, במאמרו של אלוף (מיל') יעקב עמידרור. מאמרו מציב את המאמץ הצבאי והמדיני המתמשך נגד בניין הכוח של "צבאות הטרור" האיראנים בלבנון ובסוריה כמרכיב המרכזי במאבק נגדה איראן. זאת, על מנת למנוע תרחיש בו מקבלי ההחלטות בישראל יירתעו מפעולה צבאית ישירה נגד איראן, בשל חשש מתגובת "צבאות הטרור" ובראשם חזבאללה. המאמר השלישי, מאמרו של תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו, מציע לישראל לאמץ אסטרטגיה תחרותית נגד איראן המכירה במגבלות יכולת הקרנת הכוח האזורית של ישראל. על רקע זה, מבקש הכותב למקד את מאמציה הצבאיים של ישראל במעגל הראשון, ולנקוט בגישת התשה התשתית נגד איראן לצורך הכלתה והתשתה הממצה את יתרונותיו היחסיים של צה"ל בתחומי הסייבר ההתקפי, הלוחמה הכלכלית והמערכה החשאית הישירה. המאמר הרביעי, מאמרו של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, עוסק בשאלה מדוע צה"ל מתקשה בעשורים האחרונים להסתגל לכך שהוא עלול להידרש לפעול צבאית במעגל שלישי (להלן מעג"ש) נגד איראן? התשובה שמציע המאמר היא אילוצים משאביים וחסמים תפיסתיים, אשר משמרים את מיקוד תהליכי בניין הכוח במעגל הראשון, למרות העיסוק הגובר של צה"ל באתגרים צבאיים הרחק מגבולותיו. המאמר החמישי והאחרון בשער ההיבטים שבין המעגל הראשון לשלישי, הוא מאמרו של מר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז. באמצעות דיון השוואתי בתפיסות של ארה"ב, סין ורוסיה ביחס לשימוש בחימוש מונחה מדויק (חמ"מ) לטווחים ארוכים, מבקש הכותב להציג סימני שאלה ביחס למועילות האפשרית של השקעה בבניית "חיל טילים" לצורך התמודדות עם האתגר האיראני במעג"ש.

השער השני של גיליון זה ממפה ומנתח מרכיבים שונים באיום האיראני, הישיר והעקיף, על ישראל. המאמר הראשון בחטיבה עוסק באיום הטמ"ר (טילים, מעופפים ורקטות). המאמר שנכתב על ידי תא"ל רן כוכב, דובר צה"ל ומפקד ההגנה האווירית בעברו, ומציג את הטענה לפיה מאפייני האיום הבליסטי האיראני, ובכלל זאת הפריסה האזורית המתרחבת של "בסיסי אש" איראנים המופנים נגד ישראל, מערערים את תפיסת הביטחון הישראלית ומחייבים לפתח תפיסת הגנה ארצית חדשה. המאמר השני, העוסק באיום הסייבר האיראני, נכתב על ידי סא"ל ח' מיחידה 8200, רס"ן אושרי בר-גיל ממחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל ורס"ן (מיל') ת' המשרת במילואים ביחידת מבקר צה"ל. לטענת הכותבים, רמת הדיגיטציה המתקדמת של החברה הישראלית ומוסדותיה הלאומיים (לרבות צה"ל), הופכים את ישראל לפגיעה במיוחד למאמציה התוקפניים של איראן בממד. לצורך התמודדות עם איום זה, מציע המאמר תפיסה חדשה שבמוקדה חוסן בממד הסייבר, הכוללת רכיבים רבים ומגוונים החל מחינוך לחשיבה ביקורתית וספקנית ועד פיתוח כלים מבצעיים ומודיעיניים ייעודיים. המאמר השלישי והאחרון בשער זה, מתמקד באיום הצבאי מצד חזבאללה. כותבי המאמר, סא"ל (מיל') ד"ר משה אלבו ממרכז דדו וסא"ל ע', בוחנים את התהוותה של תפיסת המלחמה החדשה של חזבאללה, מגישה שבמוקדה רעיון "הניצחון באמצעות אי-הפסד" לגישה שבמוקדה השגת ניצחון באמצעות פגיעה קשה בישראל, אשר עלולה להביא לשיתוק של תשתיות לאומיות ושל מערכי צה"ל, כיבוש שטחים בצפון הארץ והכרעה של כוחות צה"ל בגבול לבנון ועוד. המאמר סוקר בהרחבה את מעצבי ההתהוות המתוארת, ומציע ניתוח של ההזדמנויות והסיכונים המגולמים בה עבור צה"ל.

השער השלישי והאחרון, מציג צמד פרשנויות, שונות אך משלימות, לשאלה מהו תפקידה של המב"מ (המערכה בין המלחמות) במסגרת המאבק בין ישראל לאיראן. המאמר הראשון בשער זה, מציג את המב"מ כביטוי ל"תחרות האסטרטגית" בין המדינות. כותבת המאמר, הגב' דנה פרייזלר-סווירי, חוקרת במרכז דדו, מתארת ומנתחת את השלבים המרכזיים בהתפתחות המב"מ נגד איראן  ושלוחיה בעשורים האחרונים, ממערכה שהתמקדה בהעברות אמל"ח מסוריה לחזבאללה, למערכה אזורית, רב-זירתית, לבלימת איראן ושלוחיה. המאמר השני מציג את המב"מ נגד איראן כ"מלחמת מנע". כותב המאמר, סא"ל (מיל') רווה גלילי, מתאר את המב"מ כמערכה צבאית שישראל יזמה נגד איראן במטרה למנוע מלחמה ישירה בין הצדדים, ולהבטיח שאם וכאשר תפרוץ - היא תתקיים בתנאים מועדפים מבחינתה של ישראל. אחת מהטענות המרכזיות המשותפות למאמרים בשער זה, הינה שחרף חסרונות ומגבלות המב"מ, היא משרתת את יעדיה של ישראל כלפי איראן, ומשכך צפויה להמשיך להיות דפוס הפעולה המרכזי של צה"ל נגד איראן גם בעתיד.

את הגיליון חותם מדור ביקורת הספרים של "בין הקטבים". גל פרל פינקל, חוקר במרכז דדו, סוקר במאמרו מספר ספרים על צה"ל וצבא ארה"ב על מנת לבחון כיצד התמודד צה"ל עם השתנות אופי האיומים על מדינת ישראל מאז הקמתה, ומה צה"ל יכול ללמוד בהקשר זה מהניסיון הצבאי-האמריקאי של פעולה במרחקים גדולים מגבולותיה של ארה"ב. המדור כולל גם מאמר נוסף, אודות ספרו החדש של פרופ' דימה אדמסקי, "אורתודוקסיה גרעינית רוסית". פרל פינקל נעזר בדיון שמקיים פרופ' אדמסקי ביחס לזיקה שבין דת ואסטרטגיה, במקרה המבחן הרוסי, לצורך דיון על הזיקה בין מושגים אלה גם בהקשרים נוספים, ובראשם ההתמודדות של צה"ל עם איראן.

***

תפקידו המתהווה של צה"ל במסגרת המאבק בין ישראל לאיראן עשוי ללמדנו, אם כך, על פתחה של תקופה חדשה עבורו. בתקופה הראשונה, העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, צה"ל היווה את "קיר הברזל" אשר הדף את האיום הקיומי מצד צבאות ערב, וניצחונותיו בשדה הקרב סללו את הדרך להסכמי השלום עם מצרים וירדן. בתקופה השנייה, משנות ה-80' של המאה הקודמת ועד לעשור הראשון של שנות ה-2000, נדרש צה"ל לספק תקופות ממושכות ככל הניתן של שקט ביטחוני, על מנת לאפשר לישראל להנות מפירות הגלובליזציה וחרף התעצמות האיומים הצבאיים בגבולות המדינה. בתקופה השלישית, בה אנו מצויים כיום, צה"ל אמנם שוב נקרא להדוף איום קיומי מצד מעצמה אזורית, אולם לראשונה המדובר באיום המצוי בעת ובעונה אחת הן הרחק מאוד מגבולותיו והן לכל אורכן.

האם צה"ל ישכיל לנצל את הנסיבות הגיאו-פוליטיות הייחודיות של התקופה הנוכחית, ובראשן השותפות המתהדקת עם חלק ממדינות ערב? האם צה"ל ידע להכיר במגבלות כוחו, חרף הציפיות הגדלות ממנו? האם צה"ל יצליח כבעבר להשתנות, תפיסתית, ארגונית וטכנולוגית, כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם האיום מצד איראן? גיליון זה מהווה, כאמור, ניסיון ראשוני להתמודד עם השאלות שמציבה התקופה הנוכחית בפני צה"ל.

קריאה מועילה!

סא"ל        איתי חימיניס
עורך ראשי, בין הקטבים

[1] לקריאה נוספת ראו - קם, אפרים (2004). מן הטרור ועד לגרעין: משמעותו של האיום האיראני. הוצאת מערכות.