כתבו עלינו

17.01.17

תנו לצה"ל לנצח

ד"ר איתן שמיר, ראש מרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן, כתב ב"מקור ראשון" על ספרו של תא"ל ערן אורטל - "המלחמה שלפני":

"בסיכום כולל זהו ספר חובה לכל מי שמבקש להבין לעומק את הוויכוחים המתנהלים בצה"ל ואת כיווני התפתחותו הנוכחיים, שרבים מהם כבר יושמו במידה כזו או אחרת בתוכניתו הרב־שנתית".

יו"ש לא יהפוך לעזה וללבנון

אלוף (מיל') גרשון הכהן הזכיר בכתבתו בישראל היום את ספרו של תא"ל ערן אורטל - "המלחמה שלפני".

"ספרו החדש של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני", מציע מבט עומק על התפתחות תפיסת הלחימה הישראלית למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה־21. בתיאורו את היגיון ואת צורת המב"מ - המערכה שבין המלחמות שצה"ל מנהל - אבחן כי פעילות המב"מ מוגבלת לזירות שבהן אין לאויב יכולת משמעותית לאיים בתגובה מיידית על העורף הישראלי בירי רקטות או נ"ט, ולהחזיקו כבן ערובה. כאשר צה"ל פועל בסוריה למניעת התבססות איראנית, או כשהוא פועל ביו"ש לסיכול התארגנות טרור, האויב בזירות אלה אינו יכול לפי שעה להגיב באיום משמעותי על שגרת החיים בעורף הישראלי. כאשר מדובר, לעומת זאת, בפעולה נגד חיזבאללה בלבנון או ארגוני הטרור בעזה, במאמץ דומה למניעת התחמשות - האיום הטמון בתגובת נגד לעבר העורף הישראלי מציב משוואת איומים, בחשש להסלמה ואף להידרדרות למלחמה, המונעת במידה רבה את חופש הפעולה הישראלי."

האתגר של גנץ: לשכנע בהכרחיותן של מכות המנע

אמיר אורן הזכיר בכתבתו בהארץ את מאמרו של אלוף הרצי הלוי - "הגנה רב־ממדית".

"במאמרו כתב הלוי, "תמונת הגנה רב-ממדית יכולה להבין את התקפת האויב טוב יותר ולסכל אותה בצורה ודאית ויעילה יותר. אם אתה רוצה להצליח בקרב ההגנה, עליך להכין מתוך ההגנה יכולות התקפיות שיפגעו קשה במאמץ ההתקפה של האויב. מגן איכותי צריך לדעת לבצע התקפה וסיכול חוצה ממדים. ברגע שהאויב בחר לבצע התקפות לשטחנו, הוא חושף עצמו לסיכון. כאן הוא אינו יכול להיטמע באוכלוסייה אזרחית וזאת נכון למצות לכדי זיהוי ופגיעה. אין די במניעת הישגי האויב – חשוב לפגוע ביכולותיו ההתקפיות ולהרוג את פעילי ההתקפה שלו".

הכטב"מים יחליפו את הטובים לטיס. יש דבר אחד שהם לא יכולים לעשות

אמיר אורן הזכיר בכתבתו בהארץ את ספרו של תא"ל במיל' ד"ר מאיר פינקל - "מפקדת חיל האוויר".

"הגרסה האווירית של המתכונת השגורה בצבא היא מרכזיותם של המטוס המאויש וטייס-הקרב בחיל האוויר. תא"ל במיל' מאיר פינקל, איש שריון וחשיבה (אין סתירה), בחן את תהליכי בניין הכוח האווירי ופיתוח התוכניות להפעלתו בספרו החדש "מפקדת חיל האוויר", שם יבש לנושא חשוב. אף שהספר ראה אור לפני שהצנזור הצבאי התיר לפרסם רשמית את הידוע לכל – השימוש בכטב"ם התוקף, "זיק" ושות', בחיל האוויר הישראלי, כמו באחרים בעולם ואף לפניהם – התובנה הבסיסית לא התיישנה: טייס אוהב מטוס שבתוכו טייס."

היעד באמ"ן: 30% נשים בדרגות סא"ל עד סוף השנה

טל שניידר הזכירה בכתבתה ב"זמן ישראל" את מאמרו של אל"ם ג' - 'על העיוורון' - מחסור בכישרונות מנהיגותיים ונשיים בפיקוד הבכיר בצה"ל שפורסם בגיליון מס' 36 בנושא נשים - הפוטנציאל המערכתי.

"מפקד מרכז המודיעין ב־8200 אל"מ ג' מציין כי המצב הזה של חוסר נציגות נשית בארגון – הוא מצב הפסדי עבורו: "ראשית, בשל אובדן כישרונות מנהיגותיים הנדרשים כל כך לשמירה על מצוינות ארגונית. העובדה שכ־50% מהאוכלוסייה מודרת מהתפקידים בהכרח מצביעה על מצב שבו אנחנו פשוט מפספסים פיקוד טוב יותר ולא יכולים למצות את הפוטנציאל העומד בפנינו", הוא כותב.
מאמרו של אל"מ ג', "על העיוורון", פורסם לראשונה ב־12 בדצמבר 2021 בכתב העת של מרכז דדו, "בין הקטבים", בגיליון שהוקדש לפוטנציאל המערכתי של נשים בצה"ל.
שנית, לדבריו, העדר גיוון בסגל הבכיר מייצר "תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים". ג' הולך צעד נוסף וטוען שעמיתיו – המפקדים הגברים – "לוקים בעיוורון תרבותי" בנוגע לנקודת המבט הנשית ולעצם קיומן של פרקטיקות ארגוניות המדירות נשים מתפקידים בכירים."

Hezbollah’s Advanced Missile Targets Israeli Drone as Israel Rethinks Purpose of Future War

יעקב לפין הזכיר במאמרו ב"BESA", את מאמרו של מפקד מרכז דדו "תא"ל ערן אורטל - להדליק את האור, לכבות את האש".

"For their part, Israeli military strategists are rethinking what a future war with Hezbollah could look like. Writing at the Dado Center, the IDF’s official think tank, Brig. Gen. Eran Ortal, who heads the Center, shed valuable light on the IDF’s new thinking in a Hebrew-language paper. Sketching out a possible new “activation concept” for the IDF, Ortal called for any future Israeli ground maneuver in enemy territory to lead to “the exposure and destruction of its projectile-firing capabilities.” In his paper, Ortal identifies the challenges faced by a state military when it engages an asymmetric enemy like Hezbollah, which relies on missile attacks and hides itself in civilian areas."

Israel’s Enemies Today Aren’t Conventional Armies or Terrorist Groups, but Something New Entirely

המגזין Mosaic בחר כחלק מבחירת העורכים את מאמרו של תא"ל ערן אורטל מפקד מרכז דדו - Going on the Attack: The Theoretical Foundation of the Israel Defense Forces’ Momentum Plan.

U.S. Army War College Library
Periodical Articles for Current Awareness

המכללה למלחמה האמריקאית פרסמה רשימת מאמרים מומלצים וביניהם המאמר של תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו - "מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק"" -

"ARMED FORCES – ISRAEL
Ortal, Eran. “We’re Confused, Too: A Historical Perspective for Discussion of ‘Land Ahead.’”
Military Review 99, no. 2 (March-April 2019): 82-98."

IDF seeks to fast-track revolutionary approach to lessening future rocket fire

בכתבתו של יעקב לפין, שפורסמה ב"Jewish News Syndicate", מוזכר מאמרו של תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו, "להדליק את האור, לכבות את האש". כמו כן, מוזכר המאמר "לשלול את הרקטות - מחשבה ראשונית בעקבות מבצע "שומר החומות"", של האלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים היוצא, בגיליון "שומר החומות" שלנו.

"Writing in the IDF’s military think tank, the Dado Center, Maj. Gen. Aharon Haliva, Commander of the IDF’s Operations Branch, said it was time to accelerate the development of the “rocket repressing blanket” approach, which has been envisaged by IDF planners since 2019.

According to this method, forward interceptor missile batteries placed on the Gaza border can destroy most rockets in their ascent stage over Gazan territory, eliminating most warning sirens. This would leave Iron Dome batteries inside Israel to “mop up” the minority of rockets that do get past and begin descending towards Israeli cities".

Meanwhile, a network of sensors, including radars and specialized launch detectors, can be placed on large fleets of drones in the air and on the ground. This network of sensors can then guide relatively cheap missiles directly to the sources of hostile fire—the rocket launchers—destroying them within 15 seconds of their attack on Israeli cities.

The approach was detailed in a previous paper by Brig. Gen. Eran Ortal, who heads the Dado Center, under the headline, “turning on the light, putting out the fire.”

השבוע הבא עשוי להכריע אם פני ישראל להסדרה בעזה - או להסלמה

בכתבתו של עמוס הראל ב'הארץ', מוזכרים שני המאמרים של האלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים היוצא, בגיליון "שומר החומות" שלנו. הראשון - "לשלול את הרקטות", השני - "דרוש משמר לאומי" ביחד עם גל פרל פינקל, חוקר במרכז דדו.

"על חלק מהכיוונים ששוקל המטכ"ל מעידים שני מאמרים שפרסם לאחר המבצע אלוף אהרון חליוה, ראש אגף המבצעים היוצא שיתמנה בקרוב לראש אמ"ן, במגזין הצבאי "בין הקטבים". חליוה מודה כי המבצע סיפק תזכורת ל"משמעותו של הנשק תלול־המסלול", הרקטות ופצצות המרגמה מעזה. לדבריו, ישראל צריכה לפתח בשנים הקרובות "שמיכות דיכוי אש", רעיון שהציג כוכבי לפני כשנתיים. הכוונה היא לשדרג את מערכת ההגנה הנוכחית מפני טילים ורקטות, באופן שיאפשר — תוך חיבור למערכת מכ"מים וסנסורים מתקדמת יותר — לזהות שיגורים וליירט אותם כבר מעל שטח האויב...במאמר השני, שנכתב במשותף עם חוקר ממרכז דדו, גל פרל פינקל, מציע חליוה, בעקבות העימותים שפרצו בערים המעורבות, להקים משמר לאומי ישראלי. השניים ממליצים להקציב למשימה ארבע חטיבות מילואים, ובהם כ–13 אלף חיילים בגיל מבוגר יחסית (שנות ה–30 המאוחרות ואילך) שיפעלו תחת המשטרה בזמן מלחמה, כדי להתמודד עם תרחישים קיצוניים והתפרעויות אלימות בתחומי הקו הירוק".

Hezbollah's Advanced Missile Targets Israeli Drone as Israel Rethinks Purpose of Future War

בכתבתו של יעקב לפין, שפורסמה ב"The Algemeiner"', מוזכר המאמר של תא"ל ערן אורטל "להדליק את האור, לכבות את האש". גם כן, מוזכר המאמר של אלוף (מיל') יעקב עמידרור, "המלחמה נגד חיזבאללה בלבנון - לשם מה נילחם?".

"Writing at the Dado Center, the IDF’s official think tank, Brig. Gen. Eran Ortal, who heads the think tank, shed some valuable light on the IDF’s new thinking in a Hebrew-language paper.

Sketching out a new possible “activation concept” for the IDF, Ortal called for any future Israeli ground maneuver in enemy territory to lead to “the exposure and destruction of its projectile-firing capabilities.” In his paper, Ortal identifies the challenges faced by a state military when it engages an asymmetric enemy like Hezbollah, which relies on missile attacks and hiding itself in civilian built-up areas".

"The missile enables its user to remain hidden, at least for most of the time,” he wrote. Hezbollah’s stealthiness is matched by its deadliness, since it can fire relatively precise and lethal weaponry, while at the same time remaining embedded in hidden locations, often in built-up areas".

"The answer lies in two simple principles,” said Ortal. The first is to “turn on the light” by employing a network of advanced sensors to expose Hezbollah’s positions. The second is to “put out the fire” by linking those sensors to Israel’s firepower, and counter-attacking Hezbollah’s missile launchers. IDF units in Lebanon could also take advantage of their closeness to Hezbollah to help intercept the organization’s projectiles as they are taking off for Israel, thereby sparing the Israeli home front additional damage and air raid sirens".

"The answer to the problem, he argued, is to deploy large numbers of unmanned vehicles in the air and on the ground, and to fit them with sensors, which can deliver a clear picture to the IDF, enabling it to destroy Hezbollah’s capabilities.

Creating “flocks” of unmanned platforms with sensors that can automatically detect enemy positions is possible, he said, since the enemy becomes exposed as soon as it fires its missiles, whether these are anti-tank missiles, mortars, or surface-to-air missiles.

An additional contribution to rethinking Israel’s efforts in a future war against Hezbollah came in a Dado Center paper by former Israeli National Security Adviser, Maj. Gen. (res.) Yaakov Amidror. In it, Amidror suggests that any future war should not only destroy Hezbollah’s military capabilities, but also create a new situation in which Hezbollah is unable to rearm after the war as it did after the Second Lebanon War.

To that end, Amidror envisages two stages of the conflict. The first stage — the relatively short and intensive one — would last two to three weeks. Israeli ground forces would take a large part of southern Lebanese territory, while the air force would be active throughout Lebanon to destroy targets, including many of its rocket and missile launchers, and its ground cells designed to take on the IDF in Lebanon. The second stage, “the longer clean up stage,” would last months, and see the IDF destroying the full scope of Hezbollah’s infrastructure and weapons. After eventually withdrawing, the IDF could activate its forces to prevent Hezbollah from rebuilding by launching targeted strikes.

Amidror notes that such an operation would also indirectly weaken Iran, by removing its most powerful and influential Middle Eastern armed proxy, and the centerpiece of its terror army model, from the region. This would not only significantly dent Iran’s ability to project power in the region, but also undermine the proxy warfare system that Iran has championed, and used to spread terrorism for decades".

מקדימים את האויב: מהפכת הבינה המלאכותית של 8200

בכתבתו של טל שחף שפורסמה בYNET, מוזכר המאמר "על בינה רשתית ובינה מלאכותית - טרנספורמציית ה-AI של המרכז לעיבוד וניתוח מידע ב-8200" של סא"ל ג', רס"ן (במיל') ג' ורס"ן (במיל') ל'. מאמר זה, עלה באתר שלנו תחת הלשונית "תוכן מקוון".

"קשה לדעת באמת איך מתנהלים הדברים בצה"ל, ששומר בחשאיות רבה על שיטות עבודתו. אבל מאמר שהתפרסם במסגרת המרכז למחקרים אסטרטגיים "מרכז דדו" הצליח לגרות את הדימיון. המאמר של סא"ל ג', רס"ן (במיל') ג' ורס"ן (במיל') ל' נושא אומנם את הכותרת המפוהקת "על בינה רשתית ובינה מלאכותית - טרנספורמציית ה-AI של המרכז לעיבוד וניתוח מידע ב-8200", אבל כשמתחילים לפענח את הטקסט העמוס במונחים מעולמות מדעי הנתונים ולמידת המכונה, מבינים שמול עינינו נפרשת אחת ממערכות הבינה המלאכותית המשמעותית בישראל".

יש דברים שמטוס קרב לא יכול לעשות

בכתבתו של אורי דרומי בעיתון "הארץ", מצויין המאמר "מהלומה רב - ממדית בתפישת הניצחון" של מפקד חיל האוויר - האלוף עמיקם נורקין. מאמר זה, עלה ב"בבין הקטבים" כחלק מגיליון "עליונות צבאית ותר"ש תנופה".

"דברים אלה עולים בקנה אחד עם מאמר אשר כתב לאחרונה מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, שכותרתו "מהלומה רב - ממדית בתפישת הניצחון", וממנו אנו למדים, כי צה"ל גיבש תפישת הפעלה שעל פיה המלחמה הבאה תיפתח בהמלומה אווירית מוחצת, שמטרתה "השגת פגיעה מהירה ומשמעותית ביכולות ובאפקטיביות הפעולה של האויב, על מנת לאלצו להסכים לסיום מהיר של הלחימה......"

רצועת הביטחון - אסטרטגיה וממשל

בתכניתה של טלי ליפקין - שחק בגל"צ, בנושא רצועת הביטחון - אסטרטגיה וממשל, השתתף תא"ל (במיל') מאיר פינקל, לשעבר מפקד מרכז דדו. בתכנית, פינקל דן בנושא מוסד הרמטכ"ל, ומסכם את השנתיים הראשונות של רא"ל אביב כוכבי.

"אם תושפע מהסיכון שמישהו ימות בכל החלטה, תתקשה להיות יעיל" מאת גל פרל פינקל
בבלוג של גל פרל פינקל, "על הכוונת", בתחום המדיני - ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, אוזכר מאמרו של תא"ל אבי בלוט "קומנדו מאז ולתמיד".

"בלוט, שעשה את עיקר שירותו בצנחנים ופיקד על גדוד 101 במבצע "עופרת יצוקה" ועל חטיבת הקומנדו, כתב כי "שילוב של דפוסי פעולה שונים (התמרון הכבד בהתקפה בצד פשיטות קומנדו בהיקף נרחב) במהלך המלחמה יגביר את האפקטיביות של המעשה המלחמתי, ובמקביל יגדיל את אי הוודאות וחדלות המעש בצד האויב"".

צבא מקצועי במבטא צרפתי - רשומת אורח של דביר פלג

בבלוג של בעז זלמנוביץ (כיום חוקר במחלקת ההיסטוריה) העוסק בתחומי מחקר, כתיבה, והדרכה - אוזכרה סקירת הספרות של סא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר בכיר במרכז דדו.

פלג סוקר את ספרו של שארל דה גול, "לקראת צבא מקצועי", ומסביר כיצד הספר משנת 1934, שבתיאור כללי גם מזכיר את 'תפיסת הניצחון', רלוונטי גם במציאות של צה"ל כיום ומה יש ללמוד ממנו על טרנספורמציה צבאית.

כך נאלץ צה"ל לתמרן את הקבינט בגל הטרור של 2015

בכתבתם של רועי שרון ומשה שטיינמץ שפורסמה ב"כאן 11", מוזכר המאמר של תא"ל רומן גופמן, "תיאטרון המצביאות"- "כבר עם ראשית ההסלמה החל המימד האישי של הקברניטים המדיניים ומיצובם בסביבה הימנית של הקבינט למשוך לתגובות תקיפות כנגד גילוי טרור. בביקוריהם בשטח לאחר פיגועים קשים, נהגו השרים להדגיש את הצורך בתגובה נחושה ביחס לכפרים שמהם יצאו מפגעים באמצעות כתרים, ושלילת היתרי עבודה בהיקפים נרחבים".

במאמר לכתב העת הצה"לי "בין הקטבים", כתב תא"ל רומן גופמן, אחד הקצינים המבטיחים והמקוריים בצה"ל- שלא פעם נדרש האלוף רוני נומה, למתוח קו אדום בפני הרמטכ"ל ביחס לפקודות שהתקבלו משר הביטחון וראש הממשלה. אחרי אחד הפיגועים, דרשו השרים להטיל כתר על כפר פלסטיני שלם, האלוף נומה הטיל וטו: "היה ברור לי ולרמטכ"ל שאני שם את המפתחות, את זאת אני לא הולך לעשות".

כוכבי היה צריך לדבר על משמעויות הסיפוח, אבל העדיף להתרפק על האיום מאיראן

בכתבתו של אמיר אורן, שפורסמה ב"וואלה", מוזכר המאמר של תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו - "תעצרו את ההיסטוריה, אני רוצה לרדת".

"קצין המקורב לכוכבי, תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו, הקביל החודש בכתב העת "בין הקטבים" בין תקופת השפל הכלכלי והתכווצות הדמוקרטיות המערביות מול הרודנויות בשנות ה-30 לבין תקופת ההווה, מוכת הבדלנות והקורונה. "איראן אינה גרמניה הנאצית, ישראל אינה בריטניה וארצות הברית, והמאה ה-20 אינה העת הנוכחית", הקפיד אורטל על מצוות "אסור להשוות" (כלומר, נתניהו אינו צ'רצ'יל), כהכנה לתהייה אם "הרעים של אזורנו יתנהגו אחרת והאם הדמוקרטיות נחושות יותר"".

"השאלה התכליתית של אורטל, כמבטא מובהק של כוכבי, היא האם צה"ל ימשיך להסתמך בעיקר על מערכי הגנה ויירוט טילים או ישקיע ב"חדשנות צבאית התקפית גם בעידן של התכנסות פנימה וצמצום משאבים"".

בזמן מלחמת האזרחים בסוריה: סגן הרמטכ"ל איזנקוט ומפקד האוגדה הימן חצו את הגבול ופגשו אזרחים

בכתבתם של משה שטיינמץ ורועי שרון שפורסמה בכאן, מוזכר המאמר של תא"ל רומן גופמן, "תיאטרון המצביאות" - "כך מתאר תת-אלוף רומן גופמן, מפקד האוגדה שאחראי היום על קו הגבול עם סוריה, את המסע של הימן עם איזנקוט: "בהזדמנות אחת חצה עם קברניט אסטרטגי את הגבול, אשר גם הוא נתפס במשמעותו המקובלת כקו בל-יחצה, למפגש עם בני המקום".

במאמר לכתב העת הצה"לי "בין הקטבים", מתאר תת-אלוף גופמן אירוע נוסף בו הימן ואיזנקוט יצאו לצפות בקרב במלחמת האזרחים הסורית: במקרה אחר, שבו השניים "חזרו למנחת המסוקים לאחר צפייה סוריאליסטית בקרב מטווח של כמה מאות מטרים, הוציא קברניט אסטרטגי ותיק פנקס קטן, רשם כמה משפטים וחתם את החוויה באימרה 'אין קברניט מתעניין באמת אלא בדרך החוויה האישית'". הימן הוביל היגיון מערכתי חדש, שבסופו ישראל פתחה במבצע "שכנות טובה", סיפקה ציוד רפואי ומזון למורדים הסורים ואף אפשרה טיפול רפואי בישראל לפצועים. לימים יספר איזנקוט שבאותו מפגש לפני שבע שנים, מעבר לחציית הגדר, הוא הגה את התוכנית לסייע למורדים הסורים."

צה"ל לקראת קיצוץ: "אתגר חמור משדמיינו" | האלוף שמתכנן את עתיד הצבא מדבר

בכתבתם של יואב זיתון ורון בן ישי שפורסמה באתר ynet אוזכר מאמרו של תא"ל ארז מייזל שכתב לנו לגיליון דיפלומטיה צבאית. "מה שנזהר להגיד האלוף אבולעפיה בריאיון עימו, כתב בצורה חריגה לפני כחודש וחצי תא"ל ארז מייזל, הקצין שעמד עד לפני חצי שנה בראש המערך לקשרי חוץ תחת פיקודו של אבולעפיה. במאמר שכתב הקצין הבכיר מאגף התכנון במגזין הצבאי 'בין הקטבים' הסתתרו השורות הבאות: 'במבט דרומה, עלינו לאפשר ולעודד ויתורים טקטיים לצורך שימור עוגני יציבות אסטרטגיים בדמות היחסים עם מצרים וירדן'."

ישראל מתבצרת, בצה"ל יש מי שרואה בגדרות "חברה שחיה בפחד"

בכתבתו של העיתונאי יואב זיתון באתר 'ynet' כתב זיתון על תופעת הגדר והשלכותיה וציין בכתבה את מאמרו של אלוף משנה יהודה ואך שכתב לנו בגיליון בט"ש ג'.

'"ביצור נחשב עוד מהעת העתיקה לחולשה" במאמרו יוצא הדופן של אלוף משנה ואך, שפורסם לאחרונה במגזין הצבאי "בין הקטבים", הוא קורא תיגר על גישת התבצרות היתר של ישראל בעשור האחרון, ומזהיר מהסכנות הטמונות בה.'

בכיר צה"ל: "השירות בהגנת הגבולות נתפס כלא נחוץ" (26.11.19)

העיתונאי יואב זיתון באתר ynet על מאמרו של תא"ל אמיר אבנשטיין ורס"ן מידד אבידר: "במאמר שכתב לגיליון האחרון של המגזין הצבאי 'בין הקטבים', יחד עם ראש מדור מחקר לחימה במכון המחקר למחלקת מדעי ההתנהגות, רב-סרן מידד אבידר, הם קוראים לבצע שורה של שינויים במערך שהתרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות, כולל הקמת פיקוד הגנה לצה"ל".

התנתקות בעזה – שיעור לחותרי הנסיגות הנוספות (12.8.19)

אלוף (במיל') גרשון הכהן כותב: "במאמר נוקב ומבריק תיאר תא"ל ערן אורטל את המציאות האסטרטגית והמבצעית שהתהוותה ברצועת עזה עם השלמת הנסיגה: "ההתנתקות הביאה להתפתחותן של המנהרות כאמצעי עוקף גדר… ולהתפתחות מערכת ההתקפה הרקטית של חמאס, שגם היא מבוססת בחלקה על תווך תת־קרקעי…". טענתו המרכזית של אורטל היא ש"כל עוד מחזיק האויב ביכולת אש מרתיעה כלפי ישראל, הוא ייהנה מ'חופש עיסוק' הכולל חופש לחפור מנהרות ולהתעצם צבאית" (מתוך "במעמד צד אחד", כתב העת הצבאי "בין הקטבים", מארס 2018)."

העיתונאית אריאלה רינגל הופמן סוקרת את מאמרו של האלוף תמיר ידעי בבין הקטבים (גיליון 21-20: בדרך לטרנספורמציה צבאית)

העיתונאי יניב קובוביץ סוקר את מאמרו של האלוף תמיר ידעי בבין הקטבים (גיליון 21-20: בדרך לטרנספורמציה צבאית)

ההססנות של הפיקוד הבכיר משדרת בדיוק את ההפך ממה שנדרש לנצחון (8.3.19)

העיתונאי אלון בן דוד, מצטט את מאמרו של מאיר פינקל מגיליון יבשה (17-16) : ""צה"ל הוא אלוף הפשיטות בדימוס", כתב לאחרונה תא"ל מאיר פינקל, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית, "אבל הוא פרש לגמלאות מאז 2009".

סאדם, רבין , נסראללה: החיים החדשים של חיל הים (20.1.2018)

העיתונאי אמיר אורן כותב: "במאמר בכתב העת של אגף המבצעים במטכ"ל, "בין הקטבים", תיאר לאחרונה מח"י, אלוף אלי שרביט, את תהליך השינוי במטה המבצעי בחיל' חיקוי מודע של השינוי שחולל אלוף אמיר אשל בחיל האוויר - כתוצאה של הבנת כורח עדכונו של מבנה שהתיישן והחל לפגר אחר היריבים והמשימות. בדגם החדש של שרביט, המטה שלו, על יכולות המודיעין, התכנון והתקשורת שהתפתחו, מכרסם בשליטת מפקדי השייטות והבסיסים במבצעים הימיים' מורשת הימים הרחוקים, תרתי משמע, של נתק בין המפקדה הראשית בבית לבין קברניט הכוח הימי שבמגע עם האויב. מח"י נוסח שרביט הוא מח"א נוסח אשל או עמיקם נורקין, עם קצף גל".

בישראל מעריכים כי חיזבאללה השיג יכולת לפגוע באסדות הגז – יניב קובוביץ (3.1.18)

העיתונאי יניב קובוביץ מצטט את מפקד חיל הים, האלוף אלי שרביט, במאמר "מגדלור באופק מתוך גיליון 14 של "בין הקטבים" : "חיזבאללה פעל כדי לבנות מערך טילים התקפי ומשמעותי" ובהמשך "הארגון (חיל הים) בנה מערך התקפי אסטרטגי לכל דבר"

גם הקרקע רוצה אוויר: בצה"ל חושבים על מפעיל כטב"מ במדים ירוקים – אמיר אורן (18.06.2017)

העיתונאי אמיר אורן מצטט בעיתון "הארץ" את האלוף קובי ברק, מתוך מאמרו " השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה", אשר פורסם בגיליון עוצמה אווירית של "בין הקטבים": "במאמר בכתב העת של מרכז דדו לחשיבה צבאית בין־תחומית, ״בין הקטבים״, אתגר ברק את הבלעדיות של חיל האוויר על (כמעט) כל מה שטס בצה״ל... לכוחות היבשה נדרשת יכולת אווירית ואנטי־אווירית עצמאית שתאפשר לממש שלוש תכליות קריטיות. ראשונה, אוויריית כטב״מים זעירים...השנייה, יירוט איומים אוויריים ורקטיים על הכוח המתמרן (היבשתי) והשמדה מיידית של מקורות הירי... ושלישית, למצות את הממד האווירי החדש של כטב״מים ורחפנים — רובוטיים ואוטונומיים — למשימות עזר קריטית".

אורן מזכיר באותו מקום גם את ההקדמה לגיליון זה מאת האלוף אמיר אשל - "יובל למבצע מוקד – חיל האוויר בנסיבות משתנות" : " 'הצירוף של פגיעה קשה מאוד והפתעה עשוי להוציא את האויב משיווי משקלו, אך המכה המקדימה אינה יכולה למנוע מהאויב להמשיך ולהילחם — תיוותר בידיו עדיין אש רבה לפגיעה בעורף הישראלי'. לכן תומך אשל בהגדלת ההשקעות בהגנה".

צה"ל מקדם הקמת "חיל אוויר קטן" בזרוע היבשה - גילי כהן (23.08.2017)

"במאמר שפרסם האלוף ברק בכתב העת "בין הקטבים" נכתב: "לכלי טיס אוטונומיים לוגיסטיים יש פוטנציאל משמעותי לסיוע לוגיסטי קריטי בזמנים ובמקומות שבהם לא ניתן להבטיח עדיין את רציפותו של ציר האספקה. הרחפנים הידועים של חברת אמזון הם רק סנונית ראשונה בהקשר זה". " העיתונאית גילי כהן מצטטת בעיתון "הארץ" את האלוף קובי ברק, מתוך מאמרו " השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה", אשר פורסם בגיליון עוצמה אווירית של "בין הקטבים".

"בין איזנקוט לדנפורד: ההבדלים שהופכים את הרמטכ"ל הישראלי לחזק יותר ממקבליו בארה"ב" - אמיר אורן (13.05.2017)

"במאמר בביטאון תורתי, "בין הקטבים", הוציא חליוה את האפסנאות מהארון: מערכת בניין הכוח של צה"ל נפלה קורבן לשיטה שיצרה, כי ממשיכים להצטייד במערכות עיקריות ומתייקרות" - העיתונאי אמיר אורן מצטט בעיתון "הארץ" את האלוף אהרון חליוה, מתוך מאמרו "עוד מאותו הדבר - על הצורך בדילוג תפיסתי בבניין הכוח", אשר פורסם בגיליון 9 של "בין הקטבים".

"לא רק המנהרות: הביקורת הקשה והנשכנית ביותר על הצבא היא בתוכו פנימה" – אמיר אורן (27.10.2016)

העיתונאי אמיר אורן כותב בעיתון "הארץ" על מאמרו של האלוף תמיר הימן "למידה במטה הכללי" ומאמרו של תא"ל אבי גיל "פיתוח ידע ותהליכי למידה מבצעיים – שיח מקדם או שיח מטשטש?", שניהם מופיעים בגיליון השמיני של בין הקטבים : "המטה כללי – על מנהיגות ולמידה במציאות משתנה".

"התרחיש הסביר להסלמה מגיע מעזה, אך צה"ל נערך בעיקר למלחמה בחיזבאללה" – עמוס הראל (19.2.2016)

העיתונאי עמוס הראל כותב בעיתון "הארץ" על מאמרו של האלוף גיא צור " 'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי" המופיע בגיליון השישי של בין הקטבים : " בניין הכוח – חלק א'".

"דו"ח צוק איתן לא יעסוק בשאלה המרכזית שצריכה לעניין את ישראל" – עמוס הראל (17.2.2017)

העיתונאי עמוס הראל כותב בעיתון "הארץ" על מאמרו של האלוף אהרון חליוה " 'עוד מאותו הדבר' – על הצורך בדילוג תפיסתי בבניין הכוח המופיע בגיליון התשיעי של בין הקטבים: " בניין הכוח חלק ג' "

" מרכז דדו לחשיבה צבאית מוציא בשנתיים האחרונות מגזין בשם "בין הקטבים". זו אכסניה רעיונית שבה דנים קציני צה"ל, בפתיחות מפתיעה, ברעיונות פחות שגרתיים ובביקורת נוקבת למדי כלפי הארגון. בגיליון האחרון שלו שיצא לאור בדצמבר, כותב ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, האלוף אהרן חליוה, על נטייתו של הצבא לאמץ לעצמו תוכניות של "עוד מאותו הדבר", כמענה לאיומים המבצעיים. "חלק גדול ממאמצי בניין הכוח של צה"ל מחייבים השקעה עצומה מצד אחד, אך מצד שני תפוקתם הביטחונית מוגבלת", מודה חליוה. "זהו סממן לכך שאנחנו לכודים בתסמונת ה'עוד מאותו הדבר', המחייבת את המערכת להשקיע יותר ויותר בעד (השגת) תמורה הולכת ופוחתת". "

"רוחות חדשות נושבות בין הקטבים " – שאול ברונפלד (10.3.2016)

שאול ברונפלד, עמית מחקר של מרכז דדו ועורך משנה של בין הקטבים מציג סקירה על ששת הגיליונות הראשונים של כתב העת.

"מצב גבולי" – שאול ברונפלד (אוגוסט 2014)

שאול ברונפלד, עמית מחקר של מרכז דדו ועורך משנה של בין הקטבים כותב מאמר בכתב העת 'מערכות' (פרסום מספר 456) על הגיליון הראשון של בין הקטבים : "ספר" .