הקרן שמגיעה גם עד עזה ולבנון - כדי לחסוך למילואימניקים זמן וכסף
עם עמדה ועליה מחשב מעבר לגבול, אנשי 'קרן הסיוע למשרתי המילואים' יודעים שיש דברים שלא יכולים לחכות לסיום התעסוקה או לרענון הבא. בין אם זה הטלפון שמסדר מענק סטודנט או הסיוע שמאפשר לסגור את החודש, אלו המשרתים שעוזרים למילואימניקים - גם בשטח האויב
מתחילת המלחמה, צוות המונה 10 משרתים ומשרתות, נותן מענה לאוכלוסייה של מאות אלפים. הם יורדים למוצבים, חוצים את הגבול לעזה ולבנון, ופותחים בשטח את עמדתם הקבועה - כדי לדבר עם המילואימניקים פנים אל פנים, ולדאוג שיקבלו את המעטפת שהם זקוקים וזכאים לה.
צוות זה, וכ-50 משרתים לצידם, הם חלק מקרן הסיוע למשרתי המילואים, ששמה מדבר בעד עצמו. "בחורף 2023, הבינו בצבא שכבר לא מדובר בעוד זימון לחודש תעסוקה מבצעית", מתארת ע"צ ת', ראש מדור השטח וההדרכה של הקרן, שמשרתת במילואים כמפקדת בפיקוד העורף, "ככל שהימים החלו להצטבר, ראו את מעגלי ההשפעה שלהם על עולמות המשפחה, התעסוקה, הלימודים האקדמיים וכדומה".

בהתחלה, דיברו בעיקר על החזרים עבור טיסות שבוטלו. כמעט שלוש שנים חלפו, הקרן גדלה, וכך גם יריעת השירותים שהיא מספקת - מהחזרים על נסיעות בכביש 6 והארכת חופשת לידה לבנות זוג, דרך כיסוי טיפולים רגשיים, ועד למענקים ופיצויים בגין אובדן עבודה. לצדם, קיימים גם מענים למקרים חריגים, בהם הוצאות מעבר דירה, פנסיון לבעלי חיים, נזק לציוד אישי והוצאות נסיעה.
היקף הפעילות ניכר גם במספרים עצמם: כ-1.7 מיליון פניות התקבלו מאז תחילת המלחמה, ויותר מ-3 מיליארד שקלים הועברו עד כה למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם במסגרת מעטפת הסיוע.
"אתמול בעזה פגשתי משרת מילואים עם שמונה פיות להאכיל בבית, שנמצא בחובות מאוד גדולים ולא יודע מאיפה להביא את הכסף", היא משתפת בסיפורים איתם מתמודד המדור, "יחד עם החטיבה, הפנינו אותו להגיש ועדות פרט, וגם בקשת סיוע כלכלי מהקרן".

"באירוע אחר, טיפלנו במילואימניק ששני ההורים שלו נהרגו מפגיעת טיל איראני", היא ממשיכה, "הוא קם מהשיבה מחוסר כל. הצלחנו לעזור לו לקבל פיצויים, הקלות וגם לסייע במעבר הדירה הפיזי". במקביל, הספיקו לעזור גם לזוג מילואימניקים שפתחו עסקים בתחום הכושר לקבל פיצויים בגין השכירות והציוד שלא הספיקו לנצל.
אבל לא תמיד צריך להגיע לנקודות קיצון, בשביל שיהיה מה לעשות. "לפעמים יושבים מולנו סטודנטים שדחו להם את מענק הלימודים והם לא יודעים למה", מספרת ראש המדור, "אנחנו מרימים באותו הרגע טלפון לבוחנת האחראית, מבינים אם יש מסמכים חסרים, ויכולים אפילו לסדר מענק בשווי אלפי שקלים".
גם כשהבעיה לא ישירות תחת אחריותם, הצוותים השונים בקרן יודעים לשתף פעולה עם מגוון רחב של גורמים: מחלקת המילואים, מרכז בודדים של מופת, ענף זכויות השחרור, אגף הנפגעים ועוד.

הצוות של ע"צ ת' מנגיש את השירותים האלו בשטח, איפה שלא תמיד מודעים אליהם. "הרבה פעמים אנחנו מקבלים הודעות 'תודה שהגעתם עד אלינו' או 'בכלל לא הכרתי וזה עזר לי'", היא מעידה.
במשימה כזו, נדרשים אנשי המרכז להרבה רגישות ויכולת הכלה, ומצד שני גם לאסרטיביות. "לפעמים התפקיד שלנו זה להגיד, 'לא, מצטערים, זה לא בכובע שלנו לסייע בזה'. גם תשובה שלילית משחררת את החייל ומאפשרת לו להתקדם. ברור שהמערכת יכולה להיות קשה, ולהסתכל מהזווית של הנתונים והמספרים. היתרון שלנו הוא שאנחנו אנשים, ויודעים לשקף את שני הצדדים זה לזה".
"הכי חשוב לי שהם ידעו איך לדאוג לעצמם אחרי שאני הולכת", היא מבהירה, "כי אנחנו שם לשעה, ארבע שעות, עשר שעות, והפעם הבאה שנפגוש אותם תהיה רק בסוף התעסוקה. ובין לבין, יש תקציב שהוקצה למענם - ופניות שאפשר לפתוח בטלפון בקלות. ההבנה שמנחה אותנו כבר כמעט שלוש שנים, היא שככל שנעטוף יותר את המשרתים והמשרתות, כך נראה אותם חוזרים בסבבים הבאים".

להגשת בקשה לקרן הסיוע לחצו כאן.