התגעגעתם? בוחן הכשירות הקרבי חוזר. זה מה שמצפה לכם

אחרי תקופת לחימה ארוכה, בה נמדדה הכשירות המבצעית בעיקר בזמן אמת בשטח, החזיר ממש לאחרונה מערך הכושר הקרבי את הבחנים המקצועיים שהופסקו לכלל הקצינים הלוחמים בצבא - מדרגת סג"ם ועד אל"ם. והפעם בגרסה מעודכנת, שנבנתה מחדש בהתאם לתובנות ולקחי השנתיים האחרונות.

"מדובר בבוחן כשירות שמדמה את שדה הקרב ובוחן את היכולת הפיזיולוגית והמנטלית של המפקדים בשטח", מתאר  אל"ם אבי דהן, רמ"ח הכושר הקרבי של צה"ל. "הוא בוחן ומדייק מה בדיוק המרכיבים שנדרשים מהם בלחימה - מעזה ועד לבנון".

הפעם האחרונה בה התקיימו הבחנים הרשמיים הייתה במרץ 23'. "מאז 7 באוקטובר אי אפשר היה לבחון את הקצינים באופן רוחבי ומדויק, כי כולם היו בלחימה", מסביר הרמ"ח בפשטות. "כעת, כשאנו עסוקים בהחזרת הכשירות הבסיסית ללוחמי צה"ל ומפקדיו, אנחנו מסתכלים על הבחנים שהיו בפרספקטיבה אחרת - והפעם משיקים אותם בגרסה משופרת ומדויקת, כזו שמוטמעות בה התובנות הפיזיולוגיות והמנטליות מהלחימה".

ואיך זה נראה בתכלס? הבוחן בנוי כרצף משימות המדמות את המעבר המהיר בין מצבים בשדה הקרב, וכולל בתוכו ארבעה מקטעים שונים הנמדדים תחת זמן ולחץ: תנועה רגלית תוך נשיאת 20 ק"ג נוספים לציוד הלחימה האישי, ניווט מדויק על גבי מפת תצ"א, מעבר סדרת מכשולים ולבסוף - ירי לאחר מאמץ.

"המפקדים מגיעים עם ציוד הלחימה המלא שלהם, מוסיפים עליו משקל שמדמה את עומסי שדה הקרב, ופותחים בניווט של 4-3 ק"מ בתוואי שטח מאתגר", הוא מפרט, "הפעם הניווטים קיבלו תשומת לב יתרה בבוחן, כיוון שבמציאות של היום, הם דורשים קבלת החלטות תחת מאמץ פיזי וקוגניטיבי, בצורה שלא הייתה בעבר". 

משם הם ממשיכים מיד לשורת מכשולים שמדמים לחימה בשטח הררי - כמו זה שלחמו בו זמן לא מבוטל. "המפקדים מגיעים כשהם כבר עייפים, עם דופק גבוה, לחלק שמשקף את המעבר בין תוואים שונים בשדה הקרב", מסביר הרמ"ח.

קודם כל הם נתקלים ברשת ה'מארינס', עליה הם צריכים לטפס. "מה שמאתגר בה במיוחד זה שהיא מחייבת  קואורדינציה בין ידיים ורגליים, וכל זה תחת מאמץ לא פשוט", הוא מתאר, ומיד ממשיך ל'מכשול' הבא: הטרסות. "הן מדמות ממש מעבר בולדרים בשטח הררי כמו בזירה הצפונית לדוגמה, וזה אולי מה שהכי מיוחד כאן".

מתקדמים לעבר קורה דו-שיפועית, שמוסיפה ובוחנת את היציבות ושיווי המשקל שלהם. "זה דבר מורכב לכל הדעות גם במצב שגרתי, אבל פי כמה וכמה כשהם עושים את זה עם ציוד לחימה ו-20 ק"ג נוספים עליהם".

השלב הבא: מכשולים שמדמים לחימה בשטח בנוי - כמו שנתקלו בו לא מעט בגזרת עזה ואיו"ש. "יש מעבר של חומות וקירות, שמזכיר טיפוס וחדירה בשטח אורבני. המיקוד של כל אחד מהתרגילים הוא שונה, אבל העיקרון זהה - לבחון אותם במצב שכל זה קורה ברצף, בלי עצירות, כשהעייפות מצטברת והקושי רק הולך ועולה".

בסיום רצף המכשולים, המפקדים נכנסים לירי במאמץ. "אחרי כל התנועה והמעברים, הם מגיעים לנקודה האחרונה כשהגוף כבר מותש, ודווקא שם - נדרשים לירות 10 כדורים", הוא מפרט. 

וכחלק מ'עדכון הגרסה', גם אופי הירי עבר שינוי: "הכנסנו בבוחן ירי דרך מחסות, כמו זה שהמפקדים פגשו בלחימה בשטח בנוי. זה מחייב רמת מיומנות גבוהה יותר בנשק, ויוצר שינוי רחב גם באימונים עצמם".

הבחנים מתקיימים במתכונת רחבה ומתמשכת של 4 חודשים סה"כ, כאשר בכל שבוע מתייצבים מאות מפקדים ומפקדות מכלל היחידות והחטיבות הלוחמות במקצים מקבילים. הציון הסופי משוקלל בין זמן הביצוע, דיוק בניווט, מעבר מכשולים ותוצאות הירי. "כל מפקד מקבל בסיום עדכון מסודר על התוצאה שלו ויודע מה ביצע - והכול מבוסס על טבלאות הישג שנבנו באופן מדויק".

לצד המדידה האישית, בחני הכשירות מתקיימים גם כתחרות בין היחידות השונות.  הקצינים מחולקים ל'בתים' לפי יחידות, חטיבות ודרגות, כאשר לכל אחד טבלת הישגים משלו. "יש בית של יחידות הדרכה, בית של חטיבות חי"ר, ובית של קומנדו. בסוף התקופה, אנחנו משקללים את הציונים ומכריזים בטקס חגיגי על המצטיינים - גם בפן האישי וגם כקבוצה".

בשיא הפעילות עד כה, נבחנו ביום אחד יותר מ-540 קצינים וקצינות. "זה מעיד", משוכנע אל"ם דהן, "על המוטיבציה הגבוהה של הכוחות להגיע, להיבחן ולהוכיח כשירות. בסוף, מקצה לקצה, עתידים לעבור כאן כ-5,000 סה"כ - מדרגות זוטרות ועד דרגי פיקוד בכירים". 

מבחינת אל"ם אבי המסר ברור למדי, והמטרה כבר הושגה. "בסוף, מה שחשוב זה לא הבוחן עצמו כמו ההכנה וההשקעה שנעשתה לפני שהגיעו אליו. הדבר הכי משמעותי הוא הדוגמה האישית - כשמפקד יודע שהוא עבר את הבוחן ועמד ברף, גם הפקודים שלו יודעים שיש להם על מי לסמוך בשדה הקרב".

ואם ברור לכם איזו יחידה תיקח את הגביע או שכבר הימרתם על חטיבה פייבוריטית - כדאי שתעצרו ותחשבו שוב, כי בתחרות הזו שום דבר עוד לא סגור, ועד שנשמעת שריקת הסיום, השעון עדיין רץ. כנראה שאת התוצאה, כמו שמכירים המפקדים היטב מהניסיון המבצעי בשטח, נקבל רק בסוף - ואולי היא תפתיע, מי יודע.