במשך חודש הם שמרו על הסוד - וברגע אחד הוא נחשף לעולם
כחודש לפני תחילת המבצע נגד איראן, כונסו 4 חיילים במערך דובר צה"ל לישיבה דחופה, ונחשפו לראשונה לאחד הסודות השמורים ביותר - תוכנית 'עם כלביא'. הצטרפנו אליהם כדי להבין איך תצלומי לוויין, מפות וחומר מודיעיני מורכב - הופכים למידע ברור עבור אזרחי ישראל, משמשים להסברה בעולם, ומגיעים אפילו לטלוויזיה הפרסית
שאלות רבות הטרידו את מנוחתם של אזרחי ישראל ב-13 ביוני לפנות בוקר, בשעות הראשונות לפתיחת המבצע - מה המטרות שהותקפו באיראן? מי הבכירים והמדענים שחוסלו? ואיך כל זה קשור להתקדמות תכנית הגרעין?
צילום: ים אוליסקר | הפקה, תחקיר ועריכת תוכן: ים אוליסקר וגל מי טל | עריכת וידאו וסאונד: ים אוליסקר
כבר ביממה הראשונה, הופצו על ידי מערך דובר צה"ל עשרות תוצרים ויזואליים במגוון שפות, שחשפו את התקדמות טהרן לעבר נשק גרעיני, את התוכנית להשמדת ישראל, ועשו סדר במפת התקיפות. מאחורי כל סרטון, תרשים או מודל תלת-ממדי כזה שראיתם, עמדו שני חיילים ושתי חיילות, שידעו על תוכנית התקיפה לפני כולם, ופעלו עד כה מאחורי הקלעים. או במקרה שלהם, המסכים.
"הכול התחיל כחודש לפני היציאה למבצע", משחזרת רב"ט ד', עורכת וידאו. "הגעתי לבסיס כמו לכל יום רגיל, ופתאום המפקד שלי התקשר והודיע: 'יש שינוי בתוכניות'". תוך שעה מצאה ד' את עצמה בחדר אחד עם כל המפקדים הבכירים במערך, לצד שלושה מחבריה למדור תקשורת חזותית. "בפנים חתומות הם הגישו לי מסמך שו"ס (שומר סוד) - וביקשו שאחתום".
אותו מסמך חייב את הארבעה בדיסקרטיות מוחלטת בכל הנוגע למידע אליו הם עתידים להיחשף. "אחרי שחתמנו, נודע לנו שצה"ל נערך לתקיפה באיראן. הבהירו לנו שאנחנו אחראים לייצר ויזואליות שיסבירו על המבצע לאזרחים בארץ ובעולם", נזכרת סמל י', גרפיקאית.
במהלך השבועות שלאחר מכן, הם קיבלו הרים של מידע מאגף המודיעין: מצגות, מפות ותצלומי אוויר - שהפכו לגרפים המתארים את תאוצת העשרת האורניום באיראן, מפות מונפשות עם מיקומי התקיפות, ומודלי 3D מורכבים, המדמים את אתרי הגרעין מבפנים.
"מכיוון שאלה מקומות שלא ניתן לצלם", מסביר רב"ט י', תלתיסט, "עיצבתי אילוסטרציות שלהם על סמך המידע שקיבלתי".
מדובר במשימה לא פשוטה, כפי שמעיד התלתיסט מניסיון: "כשעבדתי למשל על ההדמיה של אתר הגרעין בנטנז, הרגשתי תקוע. בגלל שאין תיעוד של המקום - לא הצלחתי להבין איך נראות הצנטריפוגות. אז הגיע מדען גרעין ש'פירק' עבורנו את הצנטריפוגה, והסביר בצורה ברורה איך היא עובדת. שחזרתי את מה שהוא לימד אותנו בתוכנה שאני עובד איתה, ככה שההדמיה תיראה בדיוק כמו שהוא תיאר".
ארבעת החיילים נדרשו להכין גרפיקות וסרטונים למספר קהלי יעד, שישרתו מטרות שונות. "תוצרים לקהל הישראלי, למשל, נועדו להסביר ולעשות סדר בפעילות צה"ל ובמטרות שהותקפו. תוצרים אחרים עוצבו במטרה להדגיש לקהילה הבינלאומית את האיום הקיומי על מדינת ישראל ולחזק את הלגיטימציה לפעילותינו באיראן. תוצרים שיצאו לתקשורת הערבית והפרסית, נועדו לחיזוק ההרתעה", מרחיבה עורכת הווידאו.
מי שראה את הסרטונים המדוברים, אולי יזהה את הפתיח הקבוע - מטוס ממריא מישראל לאיראן, חולף על פני מאות קילומטרים, ואנו צוללים איתו לכיוון האתר הספציפי שהותקף. כאמור, העשייה החלה עוד כשמבצע 'עם כלביא' היה בגדר סוד כמוס, ואחד המכשולים שעמדו בפני חברי השו"ס היה לפעול באופן עצמאי, ללא כל עזרה מהאינטרנט.
"כדי ליצור כל סרטון כזה, הייתי צריך למצוא את האתרים הללו על גבי מפת איראן", מפרט סמל ט', אפטריסט (מעצב אפקטים מיוחדים), "בגלל שלא יכולתי להשתמש בנקודות הציון של המקומות כדי לאתר אותם, למדתי 'לנווט' בתוך המדינה העוינת. לאט לאט התחלתי לזהות את תוואי השטח, למצוא מקומות מרכזיים סמוך למטרות ולחפש בקרבתם. היום אני כבר מדקלם שמות של מחוזות, ערים ורחובות".
העבודה התיאורטית, עליה שקדו לילות כימים, פגשה את המציאות כאמור בליל 13 ביוני. "כל תוצר שלנו תורגם למגוון שפות: עברית, אנגלית, ערבית, פרסית, טורקית, ספרדית וצרפתית", מוסיפה עורכת הווידאו, "לראות סרטון שעבדתי עליו בטלוויזיה האיראנית או ב-CNN, זו תחושה מטורפת. אם הצלחנו להוכיח ולשכנע אפילו אדם אחד בחו"ל שמדובר באיום ממשי, עשינו את שלנו".
עם היציאה למבצע וחשיפת הסוד - נגולה אבן מליבם של הארבעה. "בסוף, התעסקנו בנושאים לא קלים", היא אומרת בכנות, "ולא יכולנו פשוט לשתף את המשפחה או החברים בחששות לאור המצב. רק כשהכול התפרסם, הייתי מסוגלת סוף סוף לספר להורים שלי למה הייתי כל כך במתח במשך חודש".
היום, כשמרביתנו מזהים את מפת איראן, והשמות 'נטנז', 'איצפהאן' ו-'פורדו' שגורים כבר בפינו, הם מבינים לעומק את ההשפעה של כל מה שעמלו עליו במשך שבועות. "התנהלנו מדי יום כאילו התקיפה קורית מחר", מספרת הגרפיקאית, "30 שעות אחרי שאמרו לנו 'היום זה קורה', התוצרים שלנו כבר היו בכל מקום. רק אז הצלחנו לעכל באמת את גודל השעה, ואת המשמעות של כל מה שעשינו".