"עקבנו אחרי המבט של כל לוחם, וראינו חיוכים, גאווה - ודמעות"

אחרי לא מעט פעילויות מורכבות, הפעם נדרשו לוחמי יהל"ם ואלכסנדרוני לצאת למבצע מסוג אחר - "לב אמיץ". בתום שעות לא פשוטות ועם מטרה ברורה מול העיניים, הם הצליחו לאתר את גופת החטוף האחרון ברצועה, רס"ר רן גואילי ז"ל, ולהשיבו לקבר ישראל. שמענו מהם על ההכנות והרגע בו הבינו שהמשימה הושלמה

27.01.26
איתמר לוי, מערכת את"צ

"אלה היו שעות ארוכות, גדושות בחיפושים אינטנסיביים, ללא הפסקה, אבל למרות הקושי, כל הזמן היינו גאים להיות אלה שמופקדים על משימה חשובה וערכית כזו", כך מתאר סמ"פ סילוק פצצות ביהל"ם, סגן כ', את מבצע 'לב אמיץ', שהסתיים בזיהויו של רס"ר רן גואילי ז"ל והשבתו לקבר ישראל.

ביום ראשון, יצאו לוחמיו, יחד עם כוחות המילואים של אלכסנדרוני, חיילי הזיהוי של הרבנות הצבאית וגורמי הרפואה של חר"פ למשימה בבית הקברות בשג'אעייה, שהתבססה על עבודת איסוף מודיעינית, במהלכה הוצלבו ונותחו ידיעות ממגוון מקורות. 

המאמץ דרש תיקוף מתמיד של המידע, הערכות מצב רציפות ושילוב הדוק בין כלל הגורמים. אבל בסופו של דבר, הוביל שיתוף הפעולה לצמצום משמעותי של היקף החיפוש - ממאות קברים פוטנציאליים לעשרות בודדות.

את המילואימניקים של אלכסנדרוני, הקפיצו לקראת סוף השבוע שעבר מהבית - הישר לדרום הרצועה. סרן ל', שמפקד על אחת הפלוגות, מעיד שהימים האלה בחטיבה הראו עד כמה הלוחמים מגויסים למטרה. "עברנו עוד קודם כמה נוהלי קרב, אבל לא גילו לנו למה אנחנו מתכוננים. רק ברגעי הכניסה לעזה קיבלנו מהפיקוד את פרטי המשימה המלאים, רגע שאזכור כל חיי - ומהר מאוד התחלנו לפעול". 


מ"פ באלכסנדרוני, סרן ל'

"אנחנו היינו האמונים על ביצוע המשימה הלכה למעשה בתוך בית הקברות", מתאר המ"פ, "סרקנו את האזור, ומאוחר יותר גם התחלנו לחפור. זו מלאכה סיזיפית, אבל ידענו שיש סיכוי שנמצא את רן ז"ל כאן, ועשינו הכול כדי להגיע אליו".

במקביל, הם שימשו גם ככוח הגנה, שאפשר ליחידות שניהלו את המאמץ לאיתור וזיהוי הגופות, לפעול בביטחון במרחב. אחת מהן, הייתה גם פלוגת סילוק הפצצות של יהל"ם של סגן כ'. 

"תפקידנו היה לדאוג שהמרחב נקי מאיומים נפיצים, תוך וידוא שהגופות שזוהו לא נושאות חומרי נפץ או אמצעים אחרים שיסכנו את גורמי הזיהוי", מתאר הסמ"פ, "התכוננו כבר תקופה לא קצרה לרגע הזה, בין אם בחבירה לכוחות השונים, בהכנה מנטלית ומקצועית של הלוחמים או בכוננות לפעילות רציפה ואינטנסיבית".

המשימה הטכנית לא זרה להם, כפי שהוא מעיד. אך הפעם נוסף אליה מימד אחר - רגשי ומנטלי הרבה יותר. "אני עובר מגופה לגופה, מוודא שאין עליה שום דבר מסוכן, ובראש שלי אני יודע וזוכר טוב טוב, שכל אחת מהן יכולה להיות האחת", הוא משחזר באיטיות.

לאחר יומיים של עלייה מנטלית תלולה, רצופה, ומלאה ברגשות מעורבים, זוהתה גופתו של רס"ר רן גואילי ז"ל - ומבצע החיפושים הושלם. "אספנו את כולם, עקבנו אחר כל מבט של הלוחמים, וראינו פתאום חיוכים על הפנים שלהם, ואת ההתרגשות הבלתי נשלטת הזו. הוכחנו לעצמנו שאנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. ההבנה הזאת סיפקה לכולנו גאווה גדולה, וגם דמעות". 

כעת, לאחר 843 ימים, ולראשונה משנת 2014, הושבו כלל החטופים משטח רצועת עזה. "ברגעים האלה חשבנו על המשפחות שלנו בבית, וזה חיזק אותנו להמשיך. בסוף, גם כאן הייתה משפחה שחיכתה שנחזיר אליה את רן ז"ל".