עם לוחמי שייטת 13, יהל"ם והנדסה - ירדנו למנהרת 'דרור לבן'. מבט מבפנים

כחודש לאחר שנחשף תוואי התת"ק בו הוחזק סגן הדר גולדין, ירדנו לראשונה כ-20 מטרים מתחת לעיר רפיח, ונכנסנו ל'דרור לבן' - יחד עם לוחמי יהל"ם, שייטת 13 וכוחות ההנדסה של אוגדת עזה. 

"מדובר באחת מהמנהרות הארוכות ברצועה, היא ממש כמו 'מטרו'", קובע סרן מ', מ"פ ביהל"ם ומספר שאורכה כ-7-10 ק"מ. "וחוץ מזה, גם המבנה שלה מאתגר במיוחד - שכן הוא מפותל, מפוצל ומסועף, ומכיל בתוכו עשרות חדרי שהייה ופו"ש שאוישו על ידי בכירי חמאס".

מהרגע בו קיבלו לפני כשנה וחצי את ידיעת הזהב על הימצאות קצין גבעתי שנחטף על ידי מחבלי חמאס במהלך מבצע 'צוק איתן'. ב'דרור לבן', פעלו כוחות צה"ל במרחב, וחיפשו אחר מקום הימצאו, תוך שהם משמידים תשתיות טרור רבות בתהליך. "העשייה סזיפית ויסודית - זה היה לא פשוט בכלל", מודה המ"פ, "אבל אין יום שהדר לא היה במחשבות שלנו, מה שהזכיר לנו כל הזמן למה אנחנו כאן".

המנהרה עצמה קטנה וצרה ברובה, ותקרתה נמוכה. הקירות שלה צופו בשכבת 'דיפום', מעין אריח לבן ודקיק. כפי שמתארים הלוחמים שפעלו בפנים, המקום מחניק, חשוך וצפוף ביותר. "במהלך החיפושים אחר פירים מוסתרים, התעסקנו בין השאר בעקירת הלוחות שציפו את התוואי", מספר סרן מ', "מתוך הבנה שמאחורי כל אחד מהאריחים יכלנו למצוא את הדר, חדר פו"ש או מרכז שהייה למחבלים". 

 את הפעילות בתוך 'דרור לבן', עשו כוחות יהל"ם בשיתוף פעולה הדוק עם לוחמי שייטת 13, שהיו אמונים על חקר המנהרה על שלל פיתוליה. "כשירדה המשימה, התחלנו תהליך ארוך של למידה מעמיקה על התוואי", מסביר סא"ל ג', מפל"ג לוחמים בשייטת, "ניסינו להבין מה אורכה ועומקה של המנהרה והיכן היא עוברת, בעזרת אמצעים טכנולוגים שונים שיש לנו". 

בסוף האבחון, יכלו הצוותים להתחיל את הפעילות הפיזית במרחב המנהרה: "מיפינו את המערכת כולה כדי לייצר נגישות לכניסת כוחות ההנדסה לתוך התת"ק בנקודות נבחרות. וכמובן, במקביל, נעשתה מלאכת החיפוש אחר הדר". 

בשלב הזה, המוהנדסים כבר החלו לנוע באופן קרקעי. "אפשר להגיד שעבדנו בשני ערוצים יחדיו", מתאר סא"ל ר', קצין ההנדסה של אוגדת עזה, "הכוחות המיוחדים, למשל יהל"ם, לחמו בתוך המנהרה עצמה, ולמעשה היו אלה שאקטיבית חיפשו בשטח אחר ממצאים, והגדוד, שפעל מעל לפני הקרקע, ובסביבת התוואי". 

בתחילת המבצע היו הרבה היתקלויות ומפגשים פנים אל פנים עם האויב בתוך 'דרור לבן'. הלוחמים ידעו שכדי להמשיך את המשימה בצורה רציפה, עליהם קודם כל לטהר את המתחמים משלל איומים. "זו הייתה מלאכה מאתגרת לנתק את הכוחות ה'אדומים', וכללה לא מעט קרבות חזיתיים".

במשך שנה בערך, באופן יום יומי, הכוחות הורידו את הדיפומים מהקירות והתקרה. בכל פעם, סימנו 'וי' על חלק נוסף מהמנהרה, עוד אגף ופיתול. "באחת הפעמים הצלחנו לאתר מאחורי אחד האריחים חדר שהייה ופיקוד ענק, ששימש את חמאס", משחזר סרן מ', "במקרים אחרים איתרנו אמל"ח, או אמצעי טרור אחרים. אלה רגעים שמבהירים לנו את המסוכנות והערמומיות של המחבלים, ואת חשיבות העשייה שלנו - ואין מספק מזה". 

כעת, לאחר שהושב סגן הדר גולדין לקבר ישראל בנובמבר, במסגרת הסכם הפסקת האש, ולמעשה הושלמה ההשתלטות על 'דרור לבן', יכולים הלוחמים לסכם את פעילותם הייחודית בבטן האדמה. "היינו שם שנה וחצי, שכל יום גדוש ומלא בכל כך הרבה אתגרים, ובסופו של דבר הצלחנו לתרום לחזרתו של הדר", מסכם סא"ל ג', "גם כשהחושך הרגיש אינסופי, והקירות הצרים עטפו אותך, ידענו שלשם זה אנחנו פועלים, וזה מה שהחזיק אותנו גם כשהיה קשה לראות את האור בקצה המנהרה".