"בשביל שזה לא יקרה שוב". בני הזוג שניצלו והתגייסו

כשלירון וזהר, זוג צעירים, הלכו יחד לפסטיבל מוזיקה - הם לא תיארו לעצמם שיקלעו לאזור מלחמה. לאחר שברחו בדרך נס וזומנו למילואים, לשניהם היה ברור: אחרי האסון שעברו, ואולי דווקא בגללו, אין מצב שהם לא מתייצבים. זה סיפור על זוג שאחרי הזוועות עזב הכול בשביל להגן על הבית

10.10.23
אודם כץ, מערכת את"צ

לירון רוקח וזהר ערד הם בני זוג שהיו במסיבה הנוראה ברעים. מיד כשנגמרה התופת, אחרי ששכלו חברים וברחו ממחבלים תאבי רוע, החליטו יחד שהם חייבים להתגייס למילואים - לשנות את הכף. 

"הגענו למסיבה ותוך מספר שעות אנחנו מתחילים לשמוע קולות של עשרות יירוטים מעל הראש שלנו", מסבירה זהר, "בהתחלה לא הבנו בכלל מה קורה והטלפונים לא היו לידינו. תוך דקות הבנו שזה לא אירוע נקודתי, קיפלנו את הדברים והתחלנו לרוץ לרכב".

"מסביבנו אנשים מתחילים לרוץ בפאניקה, הכל היה מפחיד", ממשיכה, "למזלנו הגדול היינו מהראשונים שיצאו והגיעו לרכבים. חברים שלנו אמרו לנו לנסוע בלעדיהם ושהם יגיעו ברכב אחר. לא דמיינו שזה מה שיקבע בין חיים ומוות".

"אחרי דקות ארוכות שהרגישו כמו נצח הגענו לגדר המושב 'כפר מימון'", מספרת זהר בכאב, "יצאתי מהרכב וצעקתי לתושבים לעזרה. התושבים עזרו לנו והכניסו אותנו למושב. כל הכביש היה מלא ברכבים מרוססים והרס נוראי".

"באותו זמן קיבלנו צו מילואים וידענו מיד שלא משנה מה קרה - אנחנו חייבים להגיע להגן על הבית".

שניהם הגיעו למילואים בגדחה"ן (גדוד מילואים של הנדסה קרבית) של חטיבה 6. זהר היא סרן במילואים, ומשרתת כעת כקצינת משא"ן, ולירון הוא סמ"ר במילואים, לוחם ביחידת הפינוי הגדודית.

"עכשיו כשאני במילואים יש לי תעסוקה - אני יודעת איך לעזור ואני עושה את זה. יש לי חברים שאני עוד לא יודעת מה שלומם, והתחושה הקשה הזאת רק נותנת לנו את הכוח להילחם ולתרום, בשבילם, וכדי שזה לא יקרה שוב לעולם".