הצוות שמגיע הכי קרוב שאפשר לנפש החיילים

כבר ביום הראשון של המלחמה, ועוד לפני שנקבע לו בסיס קבוע - החל הצלת"ק לפעול. הצוות לטיפול בתגובות קרב מקבל אליו חיילים שחוו פגיעה תפקודית בעת הלחימה, ובמקרים רבים אפילו מסוגל להחזיר אותם לכשירות מלאה - ולחבריהם בשטח. שמענו מרס"ן קרן, מפקדת הצוות וקב"נית אוגדת עזה, על האתגרים הייחודיים במלחמה האחרונה, ועל המעטפת שהם מספקים לכל לוחם וחייל שצריך את עזרתם

09.01.24
הילה גד, מערכת את"צ

בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, גובר השיח הציבורי לגבי העלייה הצפויה במספר נפגעי פוסט טראומה. לפני הכול, רס"ן קרן, קב"נית אוגדת עזה, מבקשת להרגיע: "חשוב להדגיש שעל סמך ספרות מקצועית ומקרי עבר, אנחנו יודעים להגיד שרוב האנשים והחיילים שנחשפים לאירוע טראומטי לא בהכרח מפתחים פוסט טראומה, ובין הדברים שיכולים למנוע התפתחות של תחלואה נפשית זה הטיפול שאנחנו מעניקים פה בצלת"ק".

הצוות לטיפול בתגובות קרב (צלת"ק) נפתח עם פרוץ המלחמה כחלק מתוכניות החירום של חיל הרפואה. מטרתו להעניק טיפול ממוקד ללוחמים שחווים תגובת קרב או דחק במהלך הלחימה, עד כדי מצב בריאותי המאפשר להחזירם לשטח.

במקביל לתפקידה כקב"נית האוגדה, רס"ן קרן מסבירה לי שבשגרה היא משמשת גם כמפקדת הצלת"ק. אנחנו מפסיקות לרגע את הריאיון, בעקבות טלפון, אחד מיני רבים שהיא לא מפסיקה לקבל. קרן מתנצלת: "זה החמ"ל, אני רק רוצה לוודא שאין אירוע ואז נוכל להמשיך". 

במקור, הצלת"ק אמור היה להיפתח במפקדת האוגדה שברעים, אך בעקבות חדירת המחבלים לבסיס והדחיפות בטיפול נפשי, צוות הקב"נים לא היה יכול לחכות והקים צלת"ק מאולתר בשדה תימן. "הקפצתי קצינים במילואים שעוברים אימונים למקרי חירום, כך שכבר ביום הראשון היינו מוכנים לתת מענה נפשי לכל מי שהיה זקוק לו", היא מספרת, "אחרי כמה ימים כבר יכולנו לחזור למיקום המקורי שלנו ברעים".

השבת השחורה תפסה את הקב"נית גם בפן המקצועי - כמי שאמונה על מתן המענה הנפשי לחיילים המשרתים באוגדה, אבל גם בפן הרגשי - כמי שמשרתת בעצמה ביחידה. "הוקפצתי כמו כולם. כשהגיעו הדיווחים, שיניתי כיוון והגעתי לעוטף מאזור אחר", היא משחזרת, "כבר ביום הראשון, כשעוד היו קרבות בלימה קשים, הגעתי לבסיס אורים עם קצינים נוספים והענקנו סיוע נפשי ראשוני תחת אש לחיילים שחוו תגובות קרב ודחק".

"היינו צריכים לטפל גם בתגובות דחק של חיילים שאינם לוחמים, ולא רק בתגובות קרב, כיוון שהחשיפה למקרים קשים הייתה כל כך חריגה"

כחלק מעקרונות הטיפול במצבים של תגובות קרב, הצלת"ק ממוקם קרוב לחזית ככל הניתן. "יש ערך גדול מאוד שזה יקרה בסמוך למקום ולזמן האירוע", מדגישה הקב"נית, "כך שאם לוחם שנמצא בתוך הרצועה מגיב לאירוע טראומטי כלשהו בקריסה תפקודית, אנחנו זמינים וקרובים לקלוט אותו ישר".

יחד עם רס"ן קרן, בצלת"ק משרתים גם פסיכיאטר במילואים, המשמש כמטפל קליני, ו-15 קב"נים וקב"ניות נוספים, רובם במילואים. "במלחמה הנוכחית נאלצנו להתמודד עם אתגר שלא היה במלחמות האחרונות. הקרבות ב-7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן התרחשו בתוך שטח הארץ, והיינו צריכים לטפל גם בתגובות דחק של חיילים שאינם לוחמים, ולא רק בתגובות קרב, כיוון שהחשיפה למקרים קשים הייתה כל כך חריגה".

בסופו של דבר, מטרת הצלת"ק היא להחזיר את המטופלים לתפקוד מלא, ואפילו לזירת הלחימה - תוך ימים ספורים. "תגובות קרב ודחק הן נורמליות לעוצמת האירועים שהחיילים נחשפים אליהם. הרבה פעמים הן מלוות בדריכות ובלחץ גבוהים וחוסר שינה. כל אלו ביחד יכולים להביא לקריסה תפקודית", מסבירה רס"ן קרן. 

"לכן", היא ממשיכה, "אנחנו מעניקים פה טיפול ממוקד שמטרתו להחזיר את החייל לשגרה מסוימת, גם אם זה אומר להחזיר אותו להילחם. זה נובע מתוך ביסוס קליני והבנה שחזרה לתפקוד מסייעת להתמודדות, ומעבר לזה, אף מונעת תחלואה קלינית בהמשך".

כל חייל שמגיע לצלת"ק עובר הערכה אצל הקב"נים, ולאחר מכן טיפול שכולל גם השלמת צרכים חיוניים. "יש אצלי במשרד מדים חדשים, נעליים ופיג'מות. דבר ראשון כשחייל מגיע - הוא משלים את הצרכים הבסיסיים האלו. הם אוכלים, מתקלחים וישנים, ורק לאחר מכן נפגשים איתנו לטיפול", משתפת הקב"נית, "לפעמים הטיפול גם יכול להסתכם בהשלמת שעות שינה, מקלחת ופגישה קצרה בה אנחנו רואים שהחייל כשיר לחזור".

במקרים חמורים, הטיפול הדרוש ממושך ומקיף יותר. "אנחנו יכולים להשאיר פה חייל גם ליום-יומיים עד שנראה שיפור. במקרה ואנחנו רואים שהחייל לא יכול לחזור ללחימה, אנחנו דואגים להעביר אותו לתפקיד עורפי כדי שישאר בעשייה. במידה וגם זה לא אפשרי, אנחנו מעבירים את החייל למרכז לשיקום עורפי, שם יקבל את התמיכה המתאימה".

"אנחנו מעניקים פה טיפול ממוקד שמטרתו להחזיר את החייל לשגרה מסוימת, גם אם זה אומר להחזיר אותו להילחם. חזרה לתפקוד מסייעת להתמודדות, ומעבר לזה, אף מונעת תחלואה קלינית בהמשך"

כפי שמעידים ביחידה, מעטים המקרים בהם הלוחמים זקוקים לטיפול רציני יותר במתקנים העורפיים. למעשה, מרבית החיילים חוזרים לתפקוד מלא אחרי הטיפול הממוקד שהם מקבלים בצלת"ק. 

"חשוב להגיד שלא כל חייל שחווה תגובת קרב מגיע אלינו. יש חיילים שמטופלים כבר בשטח", מדגישה רס"ן קרן, "כל לוחם בהכשרה לומד את מודל יהלו"ם להתמודדות עם קריסה תפקודית, כך שהם יכולים לעזור אחד לשני לחזור לתפקוד הרבה לפני שהמקרה מגיע אלינו. במידה והלוחמים מסביב, החובשים והרופאים בשטח לא הצליחו לעזור, הם יוצרים איתנו קשר דרך הקב"ן החטיבתי והחייל יגיע אלינו תוך 24 שעות".

במלחמה הזו נפתחו לראשונה מרכזים לשיקום עורפי בשלושה מוקדים ברחבי הארץ, אליהם אפשר להפנות חיילים הזקוקים לטיפול ארוך טווח: "הם משלבים בתוכם את כל המענים שאנחנו יכולים להעניק תחת קורת גג אחת - טיפולים קבוצתיים, אישיים ופסיכיאטריים".

בחיל הרפואה מציינים כי מערך בריאות הנפש של צה"ל הרחיב במהלך המלחמה פי ארבעה את גודלו, בעיקר על בסיס כוחות המילואים. "מהיום הראשון, אנשי המילואים התייצבו יחד איתי להעניק טיפול תחת אש לכל מי שהיה זקוק", מסכמת רס"ן קרן, "בזכות ההתגייסות הזאת, בשלושה חודשים האחרונים יכולנו להעניק טיפול ממוקד וזמין ולעזור לחיילים, וזה הרי מה שהכי חשוב".

למס' הטלפון של מוקד בריאות הנפש לחיילים: *6690, שלוחה 3