איך ניסה המשטר האיראני להסתיר את ניסיונות השיקום מאז 'עם כלביא'?

שמונה חודשים עברו מאז מבצע 'עם כלביא', ובמהלכם ניסתה איראן לפעול הרחק מאור הזרקורים. תחת ניסיונות הסחה בינלאומיים, משטר הטרור עסק בשיקום תשתיות גרעין שנפגעו, האיץ ייצור טילים, המשיך במימון, אימון וחימוש שלוחיו המתבססים בגבולות ישראל, ובמקביל התמודד עם משבר אזרחי חמור שגלש לגל מחאות רחב היקף.

כך נראה רצף הפעולות האיראניות שהובילו לפתיחת 'שאגת הארי' - מבצע רחב ומשותף של צה״ל וצבא ארה״ב לפגיעה יסודית במשטר הטרור ולהסרת איומים קיומיים על ישראל לאורך זמן.

אטימת מנהרות והסתרת שיקום מערך הגרעין

ביומו האחרון של 'עם כלביא', ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, מוחמד אסלאמי, הודה בפגיעות המשמעותיות שנגרמו לתשתיות הגרעין: "נעשו סידורים כדי לקדם את שיקום תעשיית הגרעין של המדינה. אנחנו עושים הערכת נזקים בעקבות הפגיעות בתשתיות גרעיניות". 

מאותו השלב, החלה איראן במהלך להפוך את הפגיעות הפיזיות לזרז עבור שיקום והאצת התוכניות. ברחבי המדינה, נוהל מבצע הנדסי נרחב לאטימת פתחי מנהרות במתחמים גרעיניים. הכניסות למתקנים התת-קרקעיים כוסו בערימות עפר אדירות, תוך שימוש במשאיות וכלים הנדסיים כבדים שפעלו מרחבות היערכות סמוכות. המטרה הייתה כפולה: הגנה מפני תקיפות עתידיות - והסתרת פעולות השיקום.

כך למשל, באתר שנפגע בתקיפות הישראליות באיצפהאן, נבנה בין דצמבר 25' לינואר 26', גג חדש למבנה שנפגע. לפי המידע שנחשף, הקמתו המחודשת נועדה לאפשר המשך פיתוח ושיקום תוך הסוואה והפחתת חשיפה.

הגדלת מערך הטילים הבליסטיים - ופתיחת ציר עוקף סנקציות

במקביל לפעולות בתחום הגרעין, בשמונת החודשים האחרונים, ייצור הטילים הבליסטיים של משמרות המהפכה נמשך בקצב, עם היערכות והכנות נוספות להגדלה משמעותית של ההיקף. 

לאורך החודשים, הוקמו שרשראות אספקה עוקפות סנקציות, בניסיון לשקם את מלאי הדלק המוצק לטילים - רכיב קריטי ביכולת השיגור. המאמצים נעשו באמצעות ייבוא מערבלים פלנטריים, ציוד תעשייתי חיוני לייצור דלק מוצק, ממדינות זרות. 

מהלכים אלו בוצעו תוך הסתרה והסתמכות על מנגנוני תיווך מורכבים, שנועדו לעקוף את מגבלות הפיקוח הבינלאומי. בדגש על מנגנון ה'סנאפבק', הכולל הגבלות וסנקציות שונות בתחום הביטחוני והכלכלי וביניהן איסור על פיתוח וייצור של טילים בליסטיים.

המשך מימון שלוחות הטרור - במקביל למשבר הכלכלי

המדיניות האיראנית התאפיינה בניסיון להציג מחויבות ונכונות לשיתוף פעולה, לבין הסתרת המשך ההתעצמות בפועל. הפער בין ההצהרות הפומביות לבין הפעילות בשטח העמיק, והצביע על אסטרטגיה מכוונת של שיקום מדורג תחת מעטה של שיח דיפלומטי. 

בנוסף לכך, איראן מצויה בשנים האחרונות במשבר כלכלי קשה, המתבטא בצניחת ערך המטבע בעשרות אחוזים, עלייה במחירי המזון וחלק ניכר של האוכלוסייה הנמצא מתחת לקו העוני. כל אלה החריפו את הלחץ הציבורי לשינוי. 

בעקבות התרחבות גלי מחאה ברחבי המדינה - הפעיל נגדם המשטר אמצעי דיכוי אלימים. בין היתר בפריסת כוחות צבא ומשטרה גדולים, חסימה מוחלטת של שירותי אינטרנט וירי חי לעבר מפגינים.

בחודשים ינואר ופברואר 26' הגיע הדיכוי לשיאו, כאשר אלפי אזרחים איראנים נהרגו באירועים שהוגדרו כחסרי תקדים בהיקפם - צעד שנועד, על פי ההערכה, לייצב את המשטר לנוכח קריסה כלכלית והתפשטות המחאה. 

לצד פעולות דיכוי המפגינים שמחו על המצב הכלכלי, המשטר המשיך בהעברת מיליארדי דולרים לשלוחות הטרור שלו ברחבי המזרח התיכון. החות'ים בתימן מיצבו את עצמם כזרוע משמעותית של האיראנים, בעוד שהם הוסיפו במאמץ לחמש את אלו דרך הקרבה הימית בין המדינות. 

מיקוד כלכלי נוסף התבצע מול הכוחות בעיראק ורשתות הטרור הבינלאומיות של כוח קודס במשמרות המהפכה, אשר טופחו וגדלו. דגש משמעותי היה כלפי חיזבאללה, שנפגע משמעותית במלחמה מול ישראל ונשלחו אליו סכומי כסף משמעותיים במטרה לבנות את כוחו מחדש.

השילוב בין השיקום המואץ של תשתיות גרעיניות, מאגר הטילים הבליסטיים ועקיפת הסנקציות - יצרו מציאות חדשה בזירה האיראנית. מגמות אלו הובילו להחלטה לפתוח במבצע 'שאגת הארי', במטרה לבלום את תהליך ההתעצמות ולסכל את המשך ההתקדמות.