המחזור ה-13 של 'מטאור' הגיע לקו הסיום - אחרי 12 חודשים של לימודי הפעלת אש

במסלול שנפתח ויצא לדרך לפני כ-5 שנים, אף פעם לא הסתפקו בלימוד תיאורטי, אלא לקחו את הרעיון של להכיר את השטח, תרגמו אותו הלכה למעשה - והשתתפו בעשייה המבצעית בזמן אמת. ב-12 חודשי הכשרה התותחנים של 'מטאור' למדו להכיר את החיל על בוריו: מהיצמדות לקש"אים (קציני שיתוף אש) במהלך התמרון ברצועה ועד ירי פגזים לעבר סוריה ולבנון.

לפני שנצלול לעומק, בואו נחזור רגע לנקודת ההתחלה - עוד לפני רגע הגיוס. "אנחנו מאתרים מלש"בים באמצעות נתונים מקדימים", פותח ומסביר סרן ע', מ"פ ההכשרה במסלול בחודשים האחרונים, "משם מזמנים את המתאימים ליום מיון עיוני שכולל מבחנים פסיכוטכניים. מי שעובר, מתגייס לחיל התותחנים ומבצע גיבוש פיזי כשבוע לאחר הגיוס. רק המתאימים שצלחו את כלל שלבי האיתור והמיון - מתחילים את הכשרתם כחניכי מטאור".

מכאן, ההכשרה נפרסת על פני שנה: טירונות והכשרת רובאי 05 בשבטה, ואז שמונה חודשים של שלבי 'בסיסי' ו'מתקדם', בשפתם. בתקופה הזו, לפי המ"פ, החניכים לא "לומדים את החיל" רק דרך חומר תיאורטי - אלא דרך רצף מעשי שדוחף אותם להכירו מזוויות שונות. "הם עושים הכול, מהתנסויות בסימולטורים, דרך מפגש עם בעלי תפקידים מהמערכים השונים, ועד פרק התמצאות שכולל ניווטים מיוחדים - רגילים ורכובים".

לאילו תפקידים הם יגיעו בסיום ההכשרה? רק 4 חודשים לפני שהיא מסתיימת הם מגלים: "בוגרי התוכנית יכולים להשתבץ בכל אחד ממערכי החיל, ללא יוצא מן הכלל. מהמערך הקני והרקטי, דרך הפעלת אש, זיק, ועד יחידות כמו רוכ"ש ומורן. היתרון של בוגרי 'מטאור' הוא שהם לא גדלים רק בתוך עולם אחד - אלא מקבלים בסיס ידע רחב, וגם כלים של פיקוד ומנהיגות בשלב מאוד מוקדם בשירות".

בדיוק בגלל זה, למרות שלא מדובר במסלול ייעודי לקצונה, הרוב המוחלט של אלו שסיימו את ההכשרה מחזור האחרון: 8 מתוך 10 - ממשיכים ישירות לבה"ד 1. "זו אומנם לא תוכנית שמחייבת לחתום קבע או להישאר זמן נוסף במערכת", הוא מדייק, "אבל יש משהו בזה שהם נחשפים לכלל הפעילות הרחבה של החיל שבונה את הרצון לקחת חלק משמעותי אף יותר בעשייה בו".

מתוך הבנה זו, השקיעו ה'מטאורים' של המחזור האחרון חודשיים מתוך השלב המתקדם בהכשרה במה שנקרא 'סיפוחים' - מה שמהווה טבילת אש מבצעית ראשונה עבורם במערכים השונים בחיל, שהפעם היו הרבה יותר מרק חשיפה קצרה.

"הם נתקלו בסיטואציות חדשות שדורשות פתרונות מפתיעים, ומצאו את עצמם לא פעם מתמודדים עם אירועים שלא דמיינו שיקרו לפני. החניכים לקחו חלק משמעותי באירועים מבצעיים בגזרות השונות". 

ואחרי חודשים ארוכים של הכשרה, לימוד והתמקצעות של ממש בתחום, את קו הסיום הם סגרו בשבוע מסכם שהזכיר להם, בצורה הכי פשוטה, למה בדיוק הם כאן: מסע באזור ים המלח שהסתיים בטיפוס מצדה בזריחה - לאחר הליכה של עשרות קילומטרים עם ציוד ומשקל נוסף תוך סחיבת אלונקות. 

ובזמן שהבוגרים והבוגרות כבר מתפזרים הלאה למערכים השונים - חלקם לתהליך קצונה וחלקם לפיקוד, סרן ע' אומר שהשנה האחרונה חידדה גם משהו נוסף: לא רק מה המסלול נותן להם, אלא גם כמה הם רוצים להיות דווקא שם - דווקא עכשיו.

"החיל כולו לוקח חלק פעיל בלחימה, בכל אחד מהמערכים ובכל אחת מהחזיתות", הוא מבהיר, "וכשהחיילים רואים את זה - הם מרגישים שהם לא רק רוצים להכיר אותו, אלא ממש להיות חלק ממנו". 

"הרבה דברים השתנו בהבנה של ייעוד החיל, ושל הפעלת אש בימים האלה ואיך אנחנו מחנכים ומכשירים את הדור הבא של התותחנים", הוא מודה. "דווקא בגלל זה - אני מאמין בתוכנית הכי הרבה שאפשר, כי אני יודע כמה היא משקפת את העשייה האמיתית שלנו".

וכך נדמה שבפועל, למרות שזה כביכול קו הסיום, עבור הלוחמות והלוחמים החדשים שהצטרפו לשורות 'מטאור', זו בכלל נקודת מעבר: מהיכרות רחבה עם התפקידים והיכולות במערכים השונים בחיל - להפעלה והתמקצעות ממוקדת באחד מהם.