'ספר הטראומה והרפואה המבצעית' המלא יוצא לאור - והוא נגיש גם לכם

ענף הרפואה המבצעית מוציא לראשונה בימים אלה את 'ספר הטראומה והרפואה המבצעית', המאגד הנחיות, פרוטוקולים ועקרונות פעולה לטיפול בשדה הקרב, שכולל שינויים רבים המותאמים ללקחי המלחמה הנוכחית. 

לעיון בספר לחצו כאן>>>

ארכיון

בעבר, כל אחד מהפרקים היה מפורסם בנפרד, אך כעת, הספר מרכז לאורך כ-350 עמודים את 22 הפרקים תחת קישור נגיש אחד, שפתוח לשימוש. ביניהם תוכלו למצוא: טיפול בפציעות שריר שלד, הטיפול האנטיביוטי בשדה, מענה לטיפול בכלבים לצוות לא וטרינרי ועוד.

"המטרה היא להגיע לכולם, החל מהרופאים והפרמדיקים ועד לרמת הלוחמים - כל אחד מהם עלול להיות בסיטואציה שבה עליו להציל חיים, וזקוק להנחיות האלו גם בשטח", פותחת סרן ד"ר ע', קמ"ד מחקר בענף הרפואה המבצעית שבחיל הרפואה.

את השינויים המרכזיים שנכנסו לתוקף, כפי שמסבירה סרן ד"ר ע', ניתן לסווג לארבעה תחומים: הראשון, הוא שינוי סדר הפעולות בגישה לטיפול בפצוע. הסכמה החדשה בה משתמשים נקראת X-CARE, בשונה מזאת שקדמה לה - SABCDE. כל אות בסכמה, מייצגת בהתאמה שלב קריטי במענה הרפואי המיידי.

סכמת 'X - CARE', מתוך 'ספר הטראומה והרפואה המבצעית'

"הבנו במלחמה שבפרקטיקה, הסיבה הראשונה, השנייה והשלישית למוות של פצוע בקרב היא דימום", היא מתארת, "ולכן, ראשית המאמצים צריכים להתמקד שם. האות X בסכמה מייצגת את המילה Extract, כלומר, חילוץ של הפצוע מהשטח המהווה סכנה מיידית. ולאחר מכן, השלב הבא יהיה הערכת מצב ראשונית, תוך דגש על עצירה וחסימה של דימום בשלב מוקדם".

הנתונים מהשטח, מוכיחים שהסטת תשומת הלב אל עבר הדימום, יכולה להציל חיים בקנה מידה רחב: "במלחמה הנוכחית, שיעור הפצועים הקשים שמגיעים חיים לבתי החולים גדל פי 3 בהשוואה למערכות עבר. ובמקביל, יש צמצום של כמעט חצי בשיעור התמותה הכללי בקרב הפצועים בשדה הקרב".

מתוך 'ספר הטראומה והרפואה המבצעית'

התחום השני, המהווה כלי מרכזי בהישגים אלו, הוא הכנסת מנות הדם המלא לשימוש נרחב גם ברמת הגדוד המתמרן: "בעבר, מנת דם מלא נחשבה פריט אקסקלוסיבי, בעיקר מהסיבה שצריך לשמור עליה בקירור, וזה לא פשוט בתנאי שטח. רוב הפצועים קיבלו נוזל פלזמה, או כדוריות אדומות - רכיבים ספציפיים של הדם". 

אך כשערכו מחקר מקיף בנושא, כפי שמציינת סרן ד"ר ע', הבחינו בשיעור נמוך יותר של תמותה בקרב אלו שקיבלו עירוי דם מלא. לכן, הוחלט על שימוש במנות דם מלא בכמה שיותר חטיבות ויחידות. 

ארכיון

ההיבטים הנוספים נוגעים בטיפול בנתיב אוויר ובפציעות חזה. שניהם, מתמקדים דווקא בצמצום התערבות מצד הגורם המטפל. "מתהליך של ניתוח נתונים מהמלחמה והתייעצות עם מומחים רלוונטיים בארץ ובעולם, גילינו שהנשמה בלחץ חיובי של פצוע שאיבד דם, יכולה להחמיר את המקרה", היא חושפת, "בפציעות חזה, הבנו שהמנגנון שגורם להידרדרות בפצוע שלא טופל בצינור לגרון, הוא מאוד איטי - ולכן אין בזה צורך".

סרן ד"ר ע' מוסיפה גם שהמענה לפציעות חזה עלול לגרור סיבוכים מיותרים: "בניקוז של האוויר, למשל, נדרש שימוש במחט, שעלולה להיכנס ללב או לריאה ולייצר נזק משני אם לא מבצעים את ההליך כראוי. ולכן את הפעולה הזאת הוצאנו לחלוטין מהפרוטוקול".

מתוך 'ספר הטראומה והרפואה המבצעית'

תהליך השינוי, שבוצע כולו תוך לחימה מתמשכת, נשען ברובו על שני מקורות מרכזיים. "קודם כל תחקור רפואי לאחר כל אירוע", מדגישה קמ"ד המחקר, "אנחנו יורדים לעומקה של ההתנהלות, במטרה להבין אם היו כשלים של המערכת ומה היה יכול להיות טוב יותר. מהדיונים האלה מסיקים מסקנות, ומשנים את ההנחיות בהתאם".

מתוך 'ספר הטראומה והרפואה המבצעית'

המקור הנוסף, הוא מערכת ניטור הפצועים הצה"לית, שהוקמה בשנת 96' וכוללת נתונים על כל טיפול בפצוע טראומה שהתרחש בצבא. 

"הספר הזה הוא תוצר של מאמץ נרחב של אנשי ונשות חיל הרפואה ורבים נוספים. היתרון הדיגיטלי, שהוא הולך להתעדכן כל הזמן, ויהיה זמין לכולם", מסכמת קמ"ד המחקר. 

ארכיון

"ברור לנו שיהיו שינויים", היא מבהירה, "אנחנו ממשיכים לאסוף מידע ותמיד מנסים להבין מה אנחנו עושים נכון, ואיפה אפשר להשתפר. ותמיד מנסים לשנות את המדיניות, כדי שהטיפול בפצועים יהיה טוב יותר. הספר נושם. זה מה שכל כך יפה ברפואה, שהיא מתקדמת בקצב מסחרר".