פרק ב

תשובה ב - בדיקת ביצים מדם

שאלה:

האם דם הנמצא בביצים המצויות בצה"ל אוסר את הביצה באכילה? האם חובה לבדוק ביצים מחשש לדם?

תשובה:

א. איסור דם בביצים ותוקפו

במסכת חולין[1] נאמר:

"ביצים מוזרות (רש"י: שאינן של זכר, ואין אפרוח קלוט בהם לעולם) נפש יפה תאכלם. נמצא עליה (על ביצה שנולדה מזכר ונקבה) קורט דם – זורק את הדם ואוכל את השאר. אמר רבי ירמיה: והוא שנמצא על קשר שלה (רש"י: הוא זרע של תרנגול הקשור בראש הכד של ביצה, ומשם יצירת האפרוח מתחלת. וכיון דעדיין הוא שם, לא נתפזר בשאר הביצה, הלכך אוכל השאר. אבל נמצא על חלמון שלה, כולה אסורה). תני דוסתאי אבוה דר' אפטוריקי, לא שנו אלא שנמצא על חלבון שלה, אבל נמצא על חלמון שלה - אפי' ביצה אסורה, מאי טעמא, דשדא תכלא בכולה".

מסוגיא זו עולה, שדם בביצים אסור, והקשו על כך התוספות[2], שבמסכת כריתות[3] מבואר שדם ביצים מותר. בתירוצם הראשון תירצו התוספות, שדם ביצים אכן אסור מדרבנן בלבד, גזירה אטו דם עוף. בתירוצם השני כתבו, שדם על הקשר, שנובע מריקום אפרוח, אסור מהתורה, ואילו דם במקום אחר בביצה אינו אסור כלל.

להלכה, כתבו הטור והשו"ע[4] שדם שבא מריקום אפרוח אסור מהתורה, ודם שאינו מריקום אפרוח אסור מדרבנן, וביאר הט"ז[5] שהחמירו כשני תירוצי התוספות.

נחלקו הראשונים, מהו מיקום הדם בביצה שאוסר אותה, ופסק השו"ע[6]:

"נמצא עליה קורט דם, זורק את הדם ואוכל את השאר. והוא שנמצא בחלבון, אבל אם נמצא בחלמון, כל הביצה אסורה".

וכתב הרמ"א:

"וי"א דאם נמצא על קשר החלבון וגם מבחוץ, דהיינו שנתפשט מן הקשר, דכל הביצה אסורה, ויש מחמירין עוד דכל שנמצא על הקשר של חלבון אפילו לא נתפשט כלל, אסור, ומזה נתפשט המנהג במדינות אלו לאסור כל ביצה שיש בה דם ואין מחלקין בין חלמון לחלבון".

הרי שמחמת הספק נהגו להשליך כל ביצה שנמצא בה דם.

כל זאת לגבי דם בביצים שנוצרו מזכר ונקבה. אולם לגבי ביצה שנוצרה בלא זכר, פסק השו"ע[7] שאף אם נמצא בה דם מותר לאוכלה, וישליך הדם, וביאר הגר"א[8] שחובה להשליך את הדם מדרבנן, כפי שאסר השו"ע דם במקום שאינו ראוי לריקום אפרוח.

ב. דם בביצים כיום

במסכת ביצה[9] מבואר:

"אמר רבינא גמירי, כל היכא דאיכא זכר - לא ספנא מארעא".

מבואר, שבכל מקום בו ישנם זכרים בקרבת התרנגולת, הביצים בחזקת מופרות, וכן היתה המציאות הרווחת בעבר.

כיום, לולי רביה ולולי הטלה נפרדים לגמרי זה מזה, ואין זכרים בלולים להטלת ביצי מאכל. יתירה מזאת, החוק בישראל אוסר לשווק ביצים מלולי רבייה לצרכי מאכל, ועוד שלרוב ביצים מלולי רביה יקרות יותר ואין למגדלים עניין למכרן כביצים רגילות. לפיכך, כתב הגר"ע יוסף[10], שאם נמצא דם בביצה הנמכרת למאכל, ישליך את הדם והביצה מותרת.

ברם, רוב רבני זמנינו הורו להשליך ביצים שנמצא בהן דם, משום שלעיתים מתערבות ביצים מופרות[11], בפרט בעונות מסוימות, או בקונדיטוריות[12]. כמו כן יש שחששו[13] שהמציאות תשתנה ויתערבו ביצים מזכר. מעבר לכך, לדעת כמה פוסקים[14], עצם הימצאות דם בביצה מעורר חשש שהיא נוצרה מזכר ונקבה, ועוד[15] שאנשים רבים אינם יודעים להבחין בין ביצים אלו לביצים מופרות, ויהיה הדבר תמוה בעיניהם.

כיום, החשש לערבוב ביצים שנוצרו מזכר ונקבה קטן עוד יותר, וכל שכן בצה"ל, שכל הביצים מוחתמות ומפוקחות, ואין להחזיק איסור מספק. אף על פי כן, היות ונהגו להשליך ביצים שנמצא בהן דם, אין לשנות המנהג.

אולם, אם נמצא דם בביצים מעורבות, ואין אפשרות להפריד את הביצה שנמצא בה דם לבדה, די להוציא את הדם ולהשליכו, ואין לאסור את כל התערובת. הטעם לכך הוא, שכתב הרמ"א[16] שביצה שיש בה דם שהתערבה באחרות, וישנו ספק אם הדם היה במקום האוסר, התערובת מותרת, הואיל ומדין תורה בטלה הביצה ברוב, וכל שכן בביצים המצויות כיום, שהחשש לדם אסור רחוק ביותר.

ג. בדיקת ביצים מדם

מדין תורה, כל שרוב הביצים אינן מכילות דם, ניתן לאוכלן בלא בדיקה, ואף שמדרבנן יש לבדוק כל מיעוט המצוי[17], ואפילו במקום חשש לאיסור דרבנן[18], ביצים אינן בכלל זה, שאין מצוי בהן דם אלא במיעוטא דמיעוטא.

אף על פי כן, כתב הרמ"א[19] שנהגו לבודקן:

"אין צריך לבדוק הביצים אם יש בהם דם, דסומכין על רוב ביצים שאין בהם דם, ומכל מקום נהגו להחמיר, כשעושין מאכל עם ביצים ביום, שרואין אם יש בהם דם".

מבואר, שנהגו לבדוק דווקא ביום ולא הצריכו לבדוק בלילה לאור הנר, וביאר כנסת הגדולה[20] שלאור הנר, לעיתים מראה טהור נראה כדם, ועל כן הקלו לאכול בלילה ביצים ללא בדיקה כלל.

עם זאת, בביצים המצויות כיום, שכל איסורן אינו אלא מפני מראית העין, נראה שמעיקר הדין אין חובת בדיקה כלל, כל שכן בביצים שעברו שיקוף, ורוב הביצים שהיה בהן דם אינן מגיעות כלל לצרכן.

על אף כל זאת, נהגו לבדוק ביצים גם כיום, וכך הם נהלי הרבנות הראשית, ואין לשנות המנהג. אולם, אין צורך לבדוק כל ביצה בפני עצמה, אלא ניתן לפתוח ביצים רבות לתוך כלי גדול בלא בדיקה, ולהסתפק בהתבוננות מועטה על הביצים בכלי, ובהוצאת הדם שנמצא.

ד. ביצים בצבע חום

ביצים חומות לרוב אינן מצויות בארץ, בשל שכיחות רבה של צבע דם בביצים אלו. המחקרים מורים על כך, שבביצים אלו שכיחות דם רבה יותר מביצים לבנות, אך פעמים רבות מראה הדם בביצים אלו, אינו אלא כתמי חלבון או פיגמנט אדום, ולמעשה, מחמת הספק, פעמים רבות נזרקו ביצים רבות מעבר לנדרש. בשל כך, הורו לנו הגר"ד ליאור והגרמ"מ שפרן, שמותר להימנע מבדיקת ביצים חומות, מעין דברי כנסת הגדולה הנ"ל, שלא נהגו לבדוק ביצים בלילה, מחשש שיאסרו יותר מכפי הדין.

אולם, כאשר נמצא כתם של צבע, אף אם נודע בוודאות שאינו דם, יש מקום לאסרו כדם גמור מפני מראית העין[21], כיוון שההבחנה בין דם לצבע אינה ניכרת, והדבר יראה תמוה לרבים, לכן ישליך את הצבע והביצה מותרת. אך כאשר מראה הצבע אינו אדום לגמרי, אין צורך להשליכו, כיוון שכל איסורו אינו אלא משום מראית העין[22], והמקל שלא להשליך את המראה, כשמסופק אם הוא דם או צבע, יש לו על מי שיסמוך[23].

סיכום

א. דם שנמצא בביצים המצויות כיום בצה"ל, אסור באכילה מפני מראית העין, ונהגו להשליך את כל הביצה.

ב. אם התערבה הביצה באחרות, מספיק להשליך הדם, ואין לאסור את כל התערובת.

ג. נהגו לבדוק ביצים, אף שאין בכך חובה מעיקר הדין, ובביצים המצויות בצה"ל שאינן אסורות אלא מפני מראית העין, אין צורך לבדוק כל ביצה בפני עצמה, אלא ניתן להסתפק בבדיקתן לאחר שהורקו אל מיכל הביצים, ובמידה ונמצא דם להוציאו.

ד. אין צורך לבדוק ביצים חומות בצה"ל, אולם, אם נמצא בהן צבע שנראה בבירור כדם אדום לגמרי, ישליך את הצבע והביצה מותרת.

[1] סד ע"ב.

[2] שם ד"ה והוא.

[3] כא ע"א.

[4] יו"ד סימן סו סעיף ב.

[5] ס"ק א.

[6] שם סעיף ג.

[7] שם סעיף ז.

[8] שם ס"ק יב.

[9] ז ע"א.

[10] שו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן נז), שו"ת יביע אומר (ח"ג יו"ד סימן ב).

[11] אגרות משה (ח"א יו"ד סימן לו).

[12] שו"ת עמא דבר (ח"א סימן ט).

[13] תשובות והנהגות (ח"ב סימן שפד).

[14] שו"ת מנחת יצחק (ח"א סימן קו וח"ד סימו נו).

[15] שו"ת משנה הלכות (ח"ד סימן צו), ופקפק על דבריו בשו"ת יחוה דעת הנ"ל.

[16] שם סעיף ד.

[17] ראה פרק ב תשובה ד באריכות.

[18] שו"ת משכנות יעקב (יו"ד סימן יז).

[19] שם סעיף ח.

[20] יו"ד סימן סו הגהות בית יוסף אות מה.

[21] עיין ט"ז (יו"ד סימן פז ס"ק ד) ע"פ תשובת הרשב"א (ח"ג סימן רנז), שאסור לאכול בשר בחלב אשה מפני מראית העין, וראה להלן תשובה י סעיף א.

[22] ראה דרכי תשובה (סימן סו ס"ק כב-כג), שו"ת דברי מלכיאל (ח"ב סימן לט).

[23] ספר כנפי יונה (יו"ד סו סעיף ד), ספר יד יהודה (סימן סו ס"ק ט).