פרק יב

שאלה: האם מותר לצאת לכתחילה למגורים באמצע הסדר? האם חיילי כיתת כוננות ששבו מ'הקפצה' באמצע הסדר, רשאים להמשיך את הסדר מהמקום שפסקו? האם רב שערך כבר את הסדר, רשאי לעורכו שוב עבור אחרים הנמצאים במקום אחר, או עבור אחרים המגיעים לשם בשעה מאוחרת, והם אינם בקיאים לעורכו בעצמם? האם מפקד שחייליו עורכים את הסדר בשני מקומות, רשאי לעבור באמצע הסדר ממקום למקום?

תשובה: נפסק בשו"ע^[1]: "אין קידוש אלא במקום סעודה, ובבית אחד מפינה לפינה חשוב מקום אחד כו'. ויש אומרים שכל שרואה מקומו, אפילו מבית לחצר, אין צריך לחזור ולקדש". למעשה כתבו האחרונים^[2] שניתן להקל דוקא במעבר מפינה לפינה באותו חדר, אך לכתחילה יש להימנע אף ממעבר מחדר לחדר באותו בית, למעט אם רואה משם את מקומו הראשון, או שרגילים לעשות כן תמיד, כך שאינו נחשב להם כשינוי מקום[3].

נחלקו הפוסקים אם יציאה ממקום הקידוש נחשבת לעקירת הקידוש, יש שנקטו^[4] שכל שחזר למקומו, חוזר לקביעותו הראשונה, יש שנקטו^[5] שכל היוצא ממקומו, אף כשחזר לשם לאחר זמן, צריך לחזור ולקדש, ויש שהורו^[6] שרק אם שהה זמן ממושך מחוץ למקום הקידוש, נחשבת יציאתו לעקירת הקידוש. למעשה הורו מפוסקי דורנו^[7] שאם נשארו מספר סועדים במקומם, אין צריך לחזור ולקדש.

עוד יש להוסיף שנפסק בשו"ע[8] שמי שמלבד הסדר בביתו, צריך לערוך סדר נוסף עבור אחרים הנמצאים במקום אחר, או עבור אחרים המגיעים לשם בשעה מאוחרת, והם אינם בקיאים לעורכו בעצמם, רשאי לקרוא עבורם את ההגדה ולברך עבורם את כל הברכות שבה (מלבד ברכת המזון, שאינו יכול לברכה אם לא אכל שם בעצמו), והם יאכלו על סמך ברכותיו, אף שהוא אינו רשאי לאכול עמהם (שכן אם כבר סיים בעצמו את הסדר, אינו רשאי לאכול לאחר האפיקומן, ואם עדיין לא התחיל אותו, הלא אינו רשאי לאכול קודם קידוש).

לפיכך, במיוחד בליל הסדר, שישנה שהות גדולה בין הקידוש ('כוס ראשונה') לסעודה, חשוב לזכור להימנע לכתחילה מיציאה מהמקום בפרק זמן זה. אולם אם בדיעבד נאלצו לצאת ממקומם, ואפילו לזמן ממושך, אין צריכים לחזור ולקדש, כל שנשארו מספר סועדים במקומם.

מלבד זאת יש להזכיר[9] שאם הפסיקו באמצע הסעודה אפילו לזמן ממושך, אך לא הסיחו דעתם ממנה, אינם צריכים לחזור ולברך ברכה ראשונה קודם שימשיכו באכילתם, אלא שאם עבר שיעור עיכול (לכל הפחות 72 דקות), אינם רשאים לברך ברכה אחרונה על מה שאכלו בתחילה.

מעבר לבעייתיות שבהפסק בין הקידוש לסעודה ושבהפסק באמצע הסעודה, ראוי כמובן להימנע מהפסק בכל מהלך הסדר. עם זאת במקום צורך, כגון שעליו לעבור באמצע הסדר למקום אחר, ניתן לחלק את הסדר לשניים, חלק ראשון עד לאחר ברכת המזון וכוס שלישית, וחלק שני מההלל עד הסוף[10] (ומ"מ בכל מקרה שהפסיק במקום אחר, רשאי לחזור למקום שפסק[11]).

אגב יש להוסיף שעורך סדר שנדרש לערוך סדר נוסף עבור אחרים שאינם בקיאים לעורכו בעצמם, לאחר שכבר סיים את הסדר, או קודם שהתחיל אותו, רשאי לקרוא עבורם את ההגדה ולברך עבורם את כל הברכות שבה (מלבד ברכת המזון, שאינו יכול לברכה אם לא אכל שם בעצמו), והם יאכלו על סמך ברכותיו, אף שהוא אינו רשאי לאכול עמהם.

[1] סימן רעג סעיף א.

[2] ראה ביאור הלכה שם ד"ה 'וכן עיקר', משנה ברורה שם ס"ק ז, וילקוט יוסף שם סעיף ה.

[3] ראה ספר הליכות שלמה פ"ט הערה נא.

[4] משנה ברורה שם ס"ק יב בשם השכנה"ג, וכן נקט מחצית השקל בדעת המגן אברהם הנ"ל.

[5] אחרונים בדעת המגן אברהם שם ס"ק ה (עיין ביאור הלכה שם ד"ה 'לאלתר').

[6] דעת הביאור הלכה הנ"ל בביאור דברי המגן אברהם הנ"ל.

[7] ספר הליכות שלמה שם סעיף כה. וכן כתב בשו"ת דבר חברון (סימן רנז) שלפוסקים המשווים בין דיני שינוי מקום בקידוש לדיני שינוי מקום בסעודה (שקי"ל (ראה שו"ע סימן קעח סעיף ב) שכשהניח מקצת מחבריו ויצא, לא פקעה קביעות הסעודה), ניתן להשוות אף לענין זה.

[8] סימן תפד סעיף א: "מאן דבעי לברוכי בתרי או בתלת בתי, מברך ברישא בביתיה ואכיל כל מאי דצריך ומברך ברכת המזון, והדר מברך לכל חד וחד בביתיה, ושתי אינהו כסא דקידושא ודאגדתא ואכלי ירקי ומצה, ואיהו לא אכיל ושתי בהדייהו, ושביק להו למגמר סעודתייהו ומברכי אינהו ברכת המזון, ואי לא ידעי, יקרא מילה במילה. והדר אזיל לביתא אחרינא ועביד הכי, והדר אזיל לביתיה וגמר הלילא ושתו כסא דהלילא. ואי בעי לאקדומי להנך בתי ברישא, בריך להו ולא אכיל ולא טעים, והדר אזיל לביתיה ומקדש. ואם ירצה יגמור הכל בביתו, ואחר כך ילך לקדש בבתים האחרים, ולא יאכל וישתה עמהם".

[9] עיין באריכות לעיל בפרק יט.

[10] כמבואר בשו"ע המובא בהערה לעיל.

בשעת דחק ניתן גם לערוך בתחילת הערב את סדר ההגדה המקוצר (ראה לעיל תשובה ו) רק עד אכילת המצה והמרור, לאחר מכן יברך ברכת המזון בלא כוס שלישית, ולכשיתאפשר לו בהמשך הערב ישלים את אמירת ההגדה, יטול ידיו ויסעד את המשך סעודת החג, ויאכל אפיקומן ויסיים את הסדר.

אמנם לכתחילה יש להימנע מפיצול סעודת החג לשניים, שכן מצינו שבאר הר"ן (פסחים כז ע"א מדפי הרי"ף) בטעם איסור השתייה לאחר הסדר: "כדי שלא יהא מוסיף על ארבע כוסות ונראה כמי שמתחיל בסדר אחר ורוצה לאכול פסח ומצה ומרור, ואין נמנין על שני פסחים כאחד", דהיינו, יש להקפיד על אכילת סעודה אחת בליל הסדר, כדי שלא ייראה כעושה שני פסחים (ועיין עוד בענין זה בכף החיים שם ס"ק יא).

[11] שכן הסדר כולל מספר מצוות שכל אחת עומדת בפני עצמה. אמנם יש הרואים את ברכת 'אשר גאלנו' כמעין 'ברכה אחרונה של ה'מגיד' (עיין בספר הליכות שלמה פ"ט סעיף לז), וכן פשוט שברכת 'מלך מהולל בתשבחות' היא סיום של ה'הלל', אך כמובן שכל שחוזר ואומר חלק קצר מה'מגיד' או מה'הלל', רשאי כבר לברך ברכות אלו.