פרק ב

שאלה: האם מותר לחייל בתקופת אימונים לשפץ ולאבזר ('לשפצר') ציוד לחימה בערב פסח[1]? האם מותר לכבס או להסתפר בערב פסח לאחר חצות היום?

תשובה: אסרו חז"ל לעשות מלאכה בי"ד בניסן לפי שהוא יום טוב של הקרבת קרבן פסח, או כדי שלא יהא טרוד בעניניו וישכח לבער את החמץ ולהיערך כראוי לחג[2], ושנינו[3]: "מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות – עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין. ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין (ודעתו לחזור למקומו), נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת".

כלומר, יש מקומות שנהגו איסור מלאכה בערב פסח כל היום, ויש שנהגו איסור רק מחצות היום. ונראה שבימינו רבים הנוהגים איסור רק מחצות היום.

ומבואר בשו"ע[4]: "במה דברים אמורים, כשעושה מלאכה להשתכר, (רמ"א: או בחינם והוא מלאכה גמורה, (כגון) לתפור בגדים ממש), אבל מתקן הוא כליו ליו"ט, וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו, מותר". דהיינו, אסור לעשות מלאכה תמורת שכר, ואפילו אינה מלאכה חשובה[5], ואילו מלאכה חשובה (כתפירה וכד') אסור לעשות כלל, אולם מותר לתקן תיקון קל (בבגדיו וכד') לצורך החג.

הוסיף במשנה ברורה[6]: "וכיבוס כליו הוא בכלל מלאכה גמורה ואסור.... כתבו האחרונים דכל מה שמותר לעשות בחולו של מועד, כגון דבר האבד, או שעושה מעשה הדיוט ולא מעשה אומן ויש בו צורך המועד, וכיוצא בזה משאר דברים המותרים בחולו של מועד (כצורכי רבים), כל שכן שמותרים בערב פסח אחר חצות". (וסיים שם: "וכן כל אותן שהתירו לספר ולכבס בחולו של מועד, כגון הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין, מותרין ג"כ בערב פסח אחר חצות").

א"כ מבואר שאסור לעשות מלאכה חשובה (כתפירה, כיבוס, או גילוח ותספורת[7]) בערב פסח לאחר חצות, ואילו מלאכות המותרות בחול המועד, כמלאכת דבר האבד, או מלאכות תיקון קלות לצורך המועד ולצורך הרבים, מותר לעשות בשעה זו.

עוד שנינו[8]: "רבי מאיר אומר כל מלאכה (שהיא לצורך המועד ו)שהתחיל בה קודם לארבעה עשר, גומרה בארבעה עשר, אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר אף על פי שיכול לגומרה. וחכמים אומרים שלוש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן, החייטים הספרים והכובסין".

ונחלקו ראשונים בביאור משנה זו, יש שפירשו[9] שמשנה זו עוסקת במקומות שנהגו לעשות מלאכה, ולימדתנו חומרא שגם במקומות אלה אין היתר להתחיל מלאכה חדשה לצורך המועד, מלבד שלושת המלאכות שיש בהן צורך גדול למועד. ויש שפירשו[10] שמשנה זו עוסקת במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, ולימדתנו קולא שמ"מ מותר לסיים מלאכה שהתחיל בה קודם י"ד, או אף להתחיל בשלושת המלאכות החיוניות מאוד למועד.

וכן נחלקו הפוסקים, השו"ע[11] כתב: "אפילו במקום שנהגו לעשות, לא יתחיל בתחילת מלאכה בארבעה עשר, אף על פי שהוא יכול לגומרה קודם חצות, אלא שלושה אומניות בלבד הם שמתחילים בהם במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות, ואלו הם, החייטים והספרים והכובסים. אבל שאר אומניות, אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות". ואילו הרמ"א כתב: "ויש מקילין לומר ששלושה אומניות הנזכרים, מתחילין ועושין עד חצות אפילו במקום שנהגו שלא לעשות, ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומנות והיא לצורך המועד, עושין עד חצות. והכי נהוג".

לסיכום, מותר לעשות מלאכת דבר האבד בערב פסח לאחר חצות, וכן מלאכות תיקון קלות לצורך המועד (כצחצוח נעליים[12], וי"א אף גילוח[13]), או לצורך ציבורי (כשפצור ציוד לחימה הכרוך בפעולות פשוטות כחיתוך, הדבקה, קשירה וצביעה), ואילו מלאכות חשובות המצריכות ידע ומיומנות (כתפירה או בנייה), וכן כיבוס[14] ותספורת[15], אסור לעשות בשעה זו, ואפילו לצורך המועד.

אמנם מי שנאנס ולא התאפשר לו להסתפר או לכבס בערב פסח לפני חצות[16], כגון השב בצהריים מפעילות מבצעית, רשאי להקל בכך, וכל שכן שמותר יהיה לבצע בשעה זו מלאכות חשובות לצורך תיקון ציוד לחימה, כשהדבר נצרך לצרכים מבצעיים.

למנהג הספרדים אסור גם להתחיל במלאכה חשובה בערב פסח מזריחת החמה[17], ורק רשאים לסיים מלאכה שכבר התחילו בה לפני כן, מלבד החייטים והספרים והכובסים שרשאים אף להתחיל במלאכתם בשעה זו.

[1] השיפצור כרוך במלאכות כחיתוך והדבקה, תפירה וקשירה, פירוק והרכבה, כתיבה וצביעה, ועוד.

[2] ראה ביה"ל ריש סימן תסח.

[3] פסחים פ"ד מ"א.

[4] סימן תסח סעיף ב.

[5] אמנם בשער הציון (שם ס"ק י) התיר מלאכת הדיוט בשכר לצורך המועד, אולם צ"ל שהמדובר במקרה שאין באפשרותו למצוא מי שיעשה לו בחינם, וכעין המבואר במשנה ברורה סימן תקמב ס"ק ב, ועיין בענין זה בשמירת שבת כהלכתה פרק מב סעיף מא והערה קמד.

[6] שם ס"ק ז.

[7] עיין משנה ברורה שם ס"ק ה, ומבואר שם שלכתחילה אף אין לגזוז צפורניו אחר חצות, אמנם למנהג הספרדים (ראה שו"ע סימן תקלב סעיף א) מותר אף לכתחילה לגזוז צפורניים בזמן זה, ואפילו בחול המועד.

[8] פסחים פ"ד מ"ו.

[9] רמב"ם פ"ח מיו"ט הי"ט.

[10] השגת הראב"ד שם, ר"ן שם יח ע"א מדפי הרי"ף, רא"ש שם ה"ח.

[11] שם סעיף ה.

[12] כן כתבו בשו"ת יביע אומר (ח"א סימן לב) ובשמירת שבת כהלכתה (שם הערה קמג). ובספר חזון עובדיה (הלכות ערב פסח סעיף ג) ובשו"ת אור לציון (ח"ג פי"ג תשובה א) התירו גם גיהוץ בגדים.

[13] עיין בספר מקראי קודש (פ"ב הערה פד) ששמע מהגר"א נבנצל שאף אסור להתגלח בערב פסח אחר חצות, ואילו הגר"מ אליהו הורה לו שמקילים בכך, ואכן כתב בהערותיו לקיצור שו"ע (סימן קיג הערה ה) שנוהגים להקל ולהתגלח במכונה בבית לאחר חצות (אם כי העיר שם שטוב להתגלח לפני חצות), ולכך נטה גם בספר אור לציון (ח"ג פרק יג הערה א), דאינה חשובה מלאכה, הואיל והרגילות לגלח את עצמו ולא לשלם לאחר שיגלחנו.

[14] אולם מותר להפעיל מכונת כביסה קודם חצות, והיא תמשיך פעולתה לאחר חצות, כמו כן מותר לומר לאחר חצות לגוי שיכבס עבורו לצורך המועד (עיין משנה ברורה שם ס"ק ה). יתר על כן, שמענו מהגר"א נבנצל שמאחר שבימינו הכיבוס הוא פעולה פשוטה של לחיצה על מתג ההפעלה של מכונת הכביסה, ניתן להקל בכך אף לאחר חצות (הגם שבשמירת שבת כהלכתה פרק מב הערה קלט הסתפק בכך).

[15] אולם יש המורים (כף החיים שם ס"ק טו, ספר חזון עובדיה הלכות ערב פסח סעיף ג בהערה, ע"פ הש"ך ביו"ד סימן שצט ס"ק יב) שבשעת דחק רשאי לספר את עצמו, אך לא ע"י אחר.

[16] ועיין במשנה ברורה (סימן תקלא ס"ק יג) שגם מי שהיה פנוי בימים שקודם הפסח, ורק בערב החג נבצר ממנו להתגלח, נידון כאנוס, ורשאי להתגלח בחוה"מ.

[17] משנה ברורה סימן תסח ס"ק יא, ע"פ המשנה בפסחים (פ"ד מ"ה) "ובית הלל מתירין עד הנץ החמה".