פרק יז

שאלה: כיצד ינהג חייל המסתפק באמצע התפילה אם אמר "המלך הקדוש" או "המלך המשפט"? וכיצד ינהג ש"ץ שטעה בכך? האם השוכח לומר "המלך הקדוש" בליל 'שבת שובה' בברכת 'מעין שבע', צריך לחזור? ומה דין השוכח להוסיף בתפילה את ההוספות המיוחדות לימים נוראים כ'זכרנו לחיים' ו'מי כמוך'?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "בעשרת ימי תשובה אומר "המלך הקדוש", "המלך המשפט". ואם טעה או שהוא מסופק: אם הוא ב'המלך הקדוש', חוזר לראש (התפילה, דג' ברכות ראשונות חשובות לברכה אחת), ואם הוא ב'המלך המשפט', אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת 'השיבה' ואומר משם ואילך על הסדר, ואם לא נזכר עד שעקר רגליו, חוזר לראש". אולם הרמ"א במקום אחר[2] חלק על דין זה, וכתב: "מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט, אין צריך לחזור, ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט".

עוד נפסק בשו"ע[3]: "אם אמר "האל הקדוש", ותוך כדי דיבור נזכר ואמר "המלך הקדוש", אינו צריך לחזור, וכן הדין ב'המלך המשפט'".

א"כ מבואר שהשוכח לומר "המלך הקדוש", או שמסופק בכך, ונזכר תוך כדי דיבור, יתקן תפילתו לאלתר, ואילו אם נזכר לאחר מכן, חוזר לראש התפילה, הואיל ושלוש הברכות הראשונות נידונות כברכה אחת. וכתבו הפוסקים[4] שאף ש"ץ ששכח לומר "המלך הקדוש", חוזר לראש התפילה וחוזרים הציבור ואומרים 'קדושה', אולם דעת הגר"ע יוסף[5] שאם הש"ץ טעה, אינו חוזר אלא לתחילת ברכת 'אתה קדוש' בלבד, הואיל ולאחר שענו הציבור לקדושה, נחשבת ברכה זו לברכה בפני עצמה.

עוד יש להוסיף שכתבו האחרונים[6] שהמסתפק אם אמר "המלך הקדוש" בר"ה ויוה"כ, אך זכור לו שהתפלל את סדר התפילה המיוחד ואמר 'ובכן יתקדש' 'ובכן תן פחדך' בברכה שלישית, אינו צריך לחזור, הואיל ומסתבר שחתם כנוסח התפילה המיוחד. ואגב יש לציין שכתבו האחרונים[7] שאם שכח לומר את התוספות 'ובכן יתקדש' 'ובכן תן פחדך' בברכה שלישית, אך זכר לחתום 'המלך הקדוש', יצא ידי חובתו.

עוד נפסק בשו"ע[8]: "בשבת בינתיים ערבית (כלומר, בתפילת ליל שבת של 'שבת שובה'), יאמר בברכת 'מעין שבע' "המלך הקדוש"", ובפשטות אם טעה, עליו לחזור, אולם העירו האחרונים[9] שרק אם נזכר באמצע הברכה שטעה ואמר "האל הקדוש", יתחיל שוב מ'המלך הקדוש', אך אם כבר סיים את ברכת 'מעין שבע' אינו חוזר, הואיל ואינה נידונית כתפילה גמורה.

ובהמשך נפסק[10]: "אם לא אמר 'זכרנו' ו'מי כמוך', אין מחזירין אותו (כיון שאינם אלא מתקנת הגאונים). הגה, אפילו לא עקר רגליו עדיין, רק שסיים אותה ברכה, וה"ה אם לא אמר 'וכתוב' ו'בספר', נמי דינא הכי".

לפיכך, השוכח לומר "המלך הקדוש", או שמסופק בכך, ונזכר תוך כדי דיבור, יתקן תפילתו לאלתר, ואילו אם נזכר לאחר מכן, חוזר לראש התפילה. כך ינהג אף ש"ץ שטעה (וחוזרים הציבור ואומרים 'קדושה'), מלבד אם דרכו להימשך אחר פסקי הגר"ע יוסף, שאז אינו חוזר אלא לתחילת ברכת 'אתה קדוש'.

השוכח לומר "המלך הקדוש" בברכת 'מעין שבע' בליל 'שבת שובה', ונזכר באמצע הברכה, יתחיל שוב מ'המלך הקדוש', אך אם כבר סיים את ברכת 'מעין שבע', אינו חוזר.

המסתפק אם אמר "המלך הקדוש" בר"ה ויוה"כ, אך זכור לו שהתפלל את סדר התפילה המיוחד ואמר 'ובכן יתקדש' 'ובכן תן פחדך' בברכה שלישית, אינו צריך לחזור. (מאידך, אם שכח לומר את התוספות 'ובכן יתקדש' 'ובכן תן פחדך' בברכה שלישית, אך זכר לחתום 'המלך הקדוש', יצא ידי חובתו).

השוכח לומר "המלך המשפט", למנהג האשכנזים אינו חוזר,  ואילו למנהג רבים מהספרדים[11] אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת 'השיבה שופטינו', ואם נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה.

השוכח להוסיף בתפילה 'זכרנו לחיים' 'מי כמוך' 'וכתוב לחיים' ו'בספר חיים', וסיים אותה ברכה, אינו חוזר.

[1] סימן תקפב סעיף א.

[2] סימן קיח סעיף א.

[3] סימן תקפב סעיף ב.

[4] שערי תשובה שם ס"ק א.

[5] שו"ת יביע אומר ח"א סימן ח, הובאו דבריו בילקוט יוסף הלכות עשרת ימי תשובה סעיף ד.

[6] המשנה ברורה (שם ס"ק ד) כתב שאפשר שבכה"ג אין צריך לחזור, וכן הורו למעשה בכף החיים שם ס"ק ו, ובשו"ת יביע אומר ח"ז סימן נא אות ח.

[7] משנה ברורה סימן תקפב ס"ק יז, כף החיים שם ס"ק כט.

[8] שם סעיף ג.

[9] עיין משנה ברורה (שם ס"ק י) שהביא שנחלקו האחרונים כיצד יש לנהוג אם כבר סיים את הברכה, ועיין בשו"ת יביע אומר (ח"ב סימן כט) שכתב להוכיח שברכת מעין שבע אינה במעמד של תפילה, ורק תיקנו לאומרה מפני הסכנה, ועל כן נקט שאין הטועה בה חוזר.

[10] שם סעיף ה.

[11] אף שיש מפוסקי הספרדים שהורו להקל בכך בניגוד לדעת מרן, עיין באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ב סימנים ח-י, ובשו"ת יחוה דעת ח"א סימן נז, שדחה את דבריהם.