פרק טו

שאלה: היכן יש לומר 'תשליך' כשאין מעין או בור מים בסמוך להם? האם חייל שנבצר ממנו לומר 'תשליך' בראש השנה, רשאי לאומרו בעשרת ימי תשובה?

תשובה: מנהג קהילות רבות בישראל[1] (מלבד יוצאי תימן[2]) לומר 'תשליך' ביום הראשון של ראש השנה אחר תפילת מנחה (עד השקיעה[3]) סמוך לים או נהר או שאר מקור מים, וכתב המשנה ברורה[4]: "וטוב לילך למקום שיש בו דגים חיים, לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים כו'. וטוב שיהיה מחוץ לעיר" (אמנם יש להיזהר שלא לצאת מחוץ לתחום, שכן איסור תחומין נוהג גם ביו"ט). ברם, פשוט שאם אין באפשרותו לומר תשליך מחוץ לעיר במקום שיש בו דגים, רשאי לאומרו סמוך לכל מקוה מים, והורו מפוסקי דורנו[5] שבדלית ברירה ניתן לאומרו אפילו מול ים מרוחק או אף סמוך לגיגית או כוס מים.

כשחל יום ראשון של ראש השנה בשבת, מנהג האשכנזים[6] לדחות את אמירת התשליך ליום השני, מפאת החשש שיבואו לטלטל מחזורים גם אל נהר הנמצא מחוץ לעיר, ואילו רבים מהספרדים[7] אומרים 'תשליך' גם בשבת, ורק אם מקום התשליך אכן נמצא מחוץ לעירוב, דוחים את אמירתו לאחר השבת.

עוד מובא באחרונים[8] שבמקום צורך ניתן לומר 'תשליך' לפני מנחה, ומי שנבצר ממנו לאומרו ביום הראשון, יאמרנו ביום השני, כמו כן מובא באחרונים[9] שאם נבצר ממנו לומר בראש השנה, רשאי אף לאומרו בעשרת ימי תשובה, ובמקרה כזה ראוי שיאמרנו בצום גדליה לאחר מנחה, או ביום שאומרים בסליחות את הסליחה של י"ג מידות.

מי שאין באפשרותו לומר 'תשליך' סמוך לנהר או לשאר מקוה מים, רשאי לאומרו אפילו מול גיגית או כוס מים.

מי שנבצר ממנו לומר 'תשליך' ביום הראשון של ראש השנה, יאמרנו ביום השני, ואם נבצר ממנו לאומרו גם ביום השני, יאמרנו בעשרת ימי תשובה (וראוי במקרה כזה לאומרו בצום גדליה, או ביום שאומרים בסליחות את הסליחה של י"ג מידות).

[1] רמ"א סימן תקפג סעיף ב, ומשנה ברורה שם ס"ק ח, ועיין בהרחבה בענין זה בחוברת 'סדר תשליך ומנהגיו'. אמנם יש לציין שמובא בספר מעשה רב שהגר"א לא נהג לומר תשליך בנהר.

[2] שולחן ערוך המקוצר פרק קי סעיף כ.

[3] כן מבואר במשנה ברורה שם, שאומרים תשליך עד השקיעה, אולם במטה אפרים (סימן תקצח סעיף ד) כתב שלמעשה אומרים תשליך גם לאחר השקיעה, עד צאת הכוכבים. יש שהחמירו וכתבו, שכאשר חוזר בין השמשות מאמירת התשליך, ישתדל לעיין במחזור בחזרתו, כדי שלא יעבור על איסור הכנה מן היום הראשון ליום השני; ראה בספר ישראל והזמנים ח"א סימן מה, ובספר אורחות רבינו עמוד שפו שכתב, שכשחזר החזון איש מאמירת תשליך ביום א' של ר"ה לאחר השקיעה, קראו בכל הדרך מהמחזור, כדי להמנע מהוצאה מיום ראשון ליום השני.

[4] שם.

[5] ספר מקראי קודש פרק יד סעיף ח, בשם הגר"מ אליהו, ספר הליכות שלמה פ"א הערה 71 (והוסיף שם ובכף החיים סימן תקפג ס"ק ג שנהגו בירושלים לאומרו על שפת בור מים, ולפעמים אף כשיבשו המים).

[6] משנה ברורה שם.

[7] שו"ת יחוה דעת ח"א סימן נו, ספר מקראי קודש שם סעיף י בשם הגר"מ אליהו, ספר אורחות רבינו ח"ב ר"ה אות לד ובהוספות שבסוף הספר.

[8] כף החיים שם ס"ק לג-לד.

[9] שו"ת תורה לשמה סימן קמה, ספר אשי ישראל פרק מה הערה רכד. ועיין בחוברת 'סדר תשליך ומנהגיו' (סעיף יא) שיש מגדולי החסידות שנהגו תמיד לומר תשליך בעשרת ימי תשובה, ביום שאומרים בסליחות את הסליחה של י"ג מידות.