פרק ו

שאלה: האם חיילי משלחות היוצאים לחו"ל לתקופה קצרה מחויבים ב'יום טוב שני של גלויות'? האם חיילים השוהים בבסיס צבאי בחו"ל הממוקם מחוץ לתחום ישוב שדרים בו יהודים, צריכים לשמור על יו"ט שני של גלויות?

תשובה: כתב הרמב"ם^[1]: "כשהיתה סנהדרין קיימת והן קובעין (את ראשי החדשים) על (פי) הראייה, היו בני ארץ ישראל וכל המקומות שמגיעין אליהם שלוחי תשרי (טווח הילוך של עשרה ימים) עושין ימים טובים יום אחד בלבד, ושאר המקומות הרחוקות שאין שלוחי תשרי מגיעין אליהם היו עושים שני ימים מספק, לפי שלא היו יודעים יום שקבעו בו בני א"י את החודש. בזמן הזה שאין שם סנהדרין ובית דין של א"י קובעין על חשבון זה (ע"פ לוח הקבוע), היה מן הדין שיהיו בכל המקומות עושין יום טוב אחד בלבד אפילו המקומות הרחוקות שבחוצה לארץ כמו בני ארץ ישראל, שהכול על חשבון אחד סומכין וקובעין, אבל תקנת חכמים היא שיזהרו במנהג אבותיהם שבידיהם".

והנה שנינו^[2]: "ההולך ממקום שעושין (מלאכה בערב פסח) למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין, נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם (ולא יעשה מלאכה), ואל ישנה אדם מפני המחלוקת". ונאמר בגמרא^[3]: "אמר ליה רב ספרא לרבי אבא כגון אנן דידעינן בקביעא דירחא (ואיננו נוהגים יו"ט שני), ביישוב (בבואנו ליישוב שנוהגים בו יו"ט שני) לא עבידנא מפני שינוי המחלוקת, במדבר מאי? אמר ליה הכי אמר רב אמי ביישוב אסור, במדבר מותר".

וכן נפסק בשו"ע^[4]: "בני ארץ ישראל שבאו לחוצה לארץ, אסורים לעשות מלאכה^[5] (אפילו בצינעא^[6]) ביום טוב שני ביישוב, אפילו דעתו לחזור. וכל זמן שלא הגיע ליישוב, אפילו אין דעתו לחזור, מותר, לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן כו', וכל חוץ לתחום אין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם".

כתבו הפוסקים^[7], שכיון שכל האיסור הוא מפני המחלוקת, לפיכך דוקא אם נכנס לתחום ישוב של ישראל חלים עליו איסורי מלאכה, משא"כ אם נכנס לעיר של גויים. לאור זאת, כתבו רבים מפוסקי דורנו^[8] שהאיסור הוא דוקא במקום שיש בו קהילה יהודית (ואפילו יש שם רק מעט יהודים^[9], ואפילו אינם שומרים תורה ומצוות^[10]), אולם יש שכתב^[11] שכל שיש שם מעט יהודים בני חו"ל, ואפילו הזדמנו לשם באופן אקראי, אין לעשות בפניהם מלאכה.

עוד יש להוסיף שמובא באחרונים^[12] שאף שבני א"י שהגיעו לחו"ל אסורים בעשיית מלאכה ביו"ט שני ואף צריכים ללבוש בגדי חג (ויש שכתב^[13] שאף ידליקו נרות בלי ברכה, ועל דרך זו אם נמצאים בחברת בני חו"ל צריכים לשבת עמם בסוכה או להצטרף אליהם לסעודת ליל הסדר, אך בלא לברך על המצוות), מ"מ עליהם להניח תפילין ולהתפלל תפילות חול ביום זה, אלא שיעשו כן בצינעא^[14] (ובשל כך אף אם יש שם עשרה מבני א"י, אינם רשאים להתפלל בציבור).

מבואר א"כ שחיילים השוהים בחו"ל בתחום ישוב שיש בו קהילה יהודית (ואפילו מונה יהודים ספורים, ואפילו אינם שומרים תורה ומצוות) אסורים בעשיית מלאכה ביו"ט שני של גלויות, וצריכים אף להיראות כשותפים מלאים לקיום מצוות החג (הגם שאינם רשאים לברך על מצוות החג). מאידך, עליהם להניח תפילין ולהתפלל תפילות חול בצינעא.

לעומת כל זה, חיילים השוהים בחו"ל במקום שאין בו קהילה יהודית אינם צריכים לנהוג כלל יו"ט שני ורשאים לנהוג בו כיום חול גמור^[15].

[1] פ"ה מקידוש החודש הלכות ד-ה.

[2] פסחים נ ע"א.

[3] שם נא ע"ב.

[4] סימן תצו סעיף ג.

[5] עיין במשנה ברורה (סימן תצו ס"ק יג) שרשאי לבשל מיו"ט שני לשבת ללא עירוב תבשילין, משום שהרואה יאמר שהניח או סמך על אחרים. ועל זו הדרך התירו הפוסקים (שו"ת שבט הלוי ח"ז סימן סה) לעשות (ללא צדדי היתר) כל מלאכה שבני חו"ל יכולים לעשותה בהיתר, משום שהרואה יתלה שעושה בדרכים המותרות, כגון טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, שהרואה יתלה שמטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואפילו במוקצה גמור יש להקל בצינעא, היות שיש ממילא מקילים במלאכה בצינעא (ט"ז בשם המהרש"ל, שו"ת מבי"ט ח"ג סימן קמט). כך גם כל דבר שאסור ביו"ט משום שחסר הכנה וזימון מעיו"ט, מותרת עשייתו ללא הכנה, כי הרואה יאמר שהכין וזימן מעיו"ט, וכן מותר לצאת מחוץ לתחום אפילו בפרהסיא, כי הרואה יתלה שהניח עירוב תחומין. אומנם לגבי הדלקת החשמל כשאין אדם שרואהו שמדליק, נחלקו הפוסקים, יש מי שהתיר משום שהדלקת חשמל ביו"ט אסורה מדרבנן והרואה יתלה שהדליק באמצעות שעון שבת (שו"ת אגרות משה ח"ד סימן כד). ויש שאסר משום שלדעת הט"ז (סימן תקב) הבערה ביו"ט אסורה מהתורה, ולחזו"א יש בהדלקת וכיבוי החשמל איסור בונה וסותר, ועוד, שאף במלאכות דרבנן יש להחמיר בצינעא (ספר יו"ט שני כהלכתו פ"ג הערה ג בשם הגרש"ז אוירבאך).   

[6] כן כתב המשנה ברורה שם ס"ק ט בשם רבים מהפוסקים, אמנם דעת הט"ז שהאיסור הוא רק בפרהסיא, ועיין בתרומת הגורן ח"א סימנים קי-קיא, שהגר"ש גורן התיר לנציגי ישראל בחו"ל לעשות מלאכה בצינעא כדעת הט"ז, והזכיר זאת אף בחזון עובדיה הלכות יו"ט שני של גלויות סעיף ב בשם שו"ת אבקת רוכל סימן כו. ברם רוב פוסקי זמנינו החמירו בכך, ואף הזכירו כי יש בזה חשש פריצת גדר – ראה בספר יו"ט שני כהלכתו פ"ג סעיף ג. 

[7] משנה ברורה שם ס"ק י.

[8] הגר"א בקשי דורון במאמרו 'דיני יו"ט שני לבני הארץ בחו"ל' בתוך תחומין כא, הגר"ש גורן במאמרו 'יום טוב שני של גלויות' בתוך תחומין כד, ספר יו"ט שני כהלכתו פ"ג הערה יח בשם הגרי"ש אלישיב.

[9] שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סימן כד אות ב, ספר יו"ט שני כהלכתו פ"ג סעיפים ח, טו בשם הגרי"ש אלישיב.

[10] כן כתב בספר יו"ט שני כהלכתו פ"ג סעיף ט בשם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב.

[11] שו"ת בצל החכמה ח"א סימן סא.

[12] משנה ברורה שם ס"ק יג, ובאריכות בספר יו"ט שני כהלכתו פרק ג סעיף טז ואילך.

[13] שו"ת אגרות משה ח"ג סימן עב.

אגב יש להוסיף שמבואר בשמירת שבת כהלכתה (פרק נח סעיף כד) שבן א"י הנמצא בחו"ל צריך להבדיל בצינעא במוצאי יו"ט הראשון, וכן יעשה גם אם יו"ט חל בשבת, ורק יקפיד אז לא לכבות את נר ההבדלה, שהרי הוא אסור בעשיית מלאכה.

[14] ועיין פר"ח (שם בסוף הסימן) שכתב שיניח תפילין בבוקר בביתו ויקרא עמהם ק"ש ויחלצם, ואח"כ ילך לביהכנ"ס ויתפלל עם הציבור ובשעה שיעמדו להתפלל תפילת לחש יתפלל בלחש תפילת חול, וכן נקט בילקוט יוסף (יום טוב וחול המועד סימן תצו סעיפים ז, יב, יג) והוסיף, שאף יאמר עמהם הלל בדילוג ובלא ברכה, ואם הוא כהן יכול לשאת כפיו גם בתפילת מוסף של יו"ט אחרון, אך ימנע מלעלות לתורה. לעומת זאת, דעת הגרש"ז אויערבך (שמירת שבת כהלכתה פרק לא סעיף לז) שיתפלל גם תפילת לחש בביתו, ואח"כ ילך לביהכנ"ס לשמוע קדיש וקדושה.

[15] ועיין בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן לה) ובספר יו"ט שני כהלכתו (פ"ג סעיף יא) שמטעם זה יהיה מותר לטוס או לנחות ביו"ט שני בנמל תעופה הנמצא מחוץ לתחום ישוב שיש בו קהילה יהודית, ואע"פ שכשיכנס לעיר במוצאי יו"ט יבינו שהגיע לשם ביו"ט, מ"מ מבואר בשו"ת בצל החכמה (ח"א סימן סו אות ה) שכל האיסור הוא לעשות מלאכה ביו"ט במקום שנוהגים בו איסור מלאכה, אבל אין איסור על בן א"י ליצור מצב שלאחר יו"ט יתברר שעשה מלאכה ביו"ט שני.