פרק ט

שאלה: האם מותר להעביר את החנוכיה ממקום למקום בתוך האולם בו הודלקה? כיצד ינהג חייל שלאחר שהדליק את החנוכיה ראה שהרוח נושבת במקום ולכן ברצונו להעבירה למקום מוגן?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "איבעיא להו הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה (האם עיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה, או שמא עיקר המצוה בהנחת הנרות במקום הפירסום) כו'? תא שמע דאמר רבא הדליקה בפנים והוציאה (כדי להניחה על פתח ביתו מבחוץ), לא עשה כלום. אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה - הדלקה במקומו בעינן, משום הכי לא עשה כלום (שהרי הדליק בתוך הבית). אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה, אמאי לא עשה ולא כלום (הלא הניח במקום הפירסום)? התם נמי הרואה הוא אומר לצורכו הוא דאדלקה (כלומר, מאחר שהוציאה כשהיא דלוקה, לא ניכר שהודלקה לפירסום הנס, ובשל כך לא יוצא ידי חובה). תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו (בפתח הבית), למוצאי שבת מכבה ומדליקה. אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה - שפיר. אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה, האי מכבה ומדליקה?! מכבה ומגביהה ומניחה ומדליקה מיבעי ליה! ועוד, מדקא מברכינן אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה. שמע מינה הדלקה עושה מצוה, שמע מינה".

וכן נפסק בשו"ע[2]: "הדלקה עושה מצוה, ולא הנחה, שאם היתה מונחת במקומה שלא לשם מצות חנוכה, מדליקה שם ואין צריך להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה כו'. ומ"מ צריך שידליקנה במקום הנחתה, שאם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ, לא יצא, שהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה".

יתרה מזאת, כתבו הפוסקים[3] שלכתחילה יש להיזהר שלא לטלטל את הנרות אפילו באותו מקום בתוך חצי השעה של זמן המצוה.

מבואר א"כ שאסור להעביר את החנוכיה מהבית החוצה (ולהיפך), מפני שנראה כמטלטל את הנרות לצורך תאורה ולא ניכר שהודלקו לפירסום הנס, ולכתחילה יש להימנע גם מטלטולם באותו מקום בתוך חצי השעה של זמן המצוה, אך במקום צורך ניתן להקל בכך.

[1] שבת כב ע"ב.

[2] סימן תרעה סעיף א.

[3] ראה משנה ברורה שם ס"ק ו וילקוט יוסף בדין הדלקה עושה מצוה סעיף ג. ועיין עוד בענין זה במשנה ברורה (סימן תרעא ס"ק ל) שכתב: "אבל אם הדליקה למטה מכ' ונטלה משם והניחה במקום אחר תוך כ', יוצא, דהא הוי הדלקה במקומה, דשני המקומות כשרים".