פרק ג

שאלה: האם ניתן לאלתר ולהדליק נרות חנוכה משמן סויה, או מסולר? מה דין הדלקת 'גוזניקים' לשם קיום מצות ההדלקה? והאם ניתן לצאת ידי חובה בהדלקת חנוכיה העשויה מנורות חשמל?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות. הגה, ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר, ואם אין שמן זית מצוי, מצוה בשמנים שאורן זך ונקי. ונוהגים במדינות אלו להדליק בנר של שעוה, כי אורן צלול כמו שמן".

מבואר א"כ שאמנם מצוה להדליק נרות שאורן זך (כנרות שמן זית או שעוה), אך במקום צורך ניתן לאלתר ולהדליק בכל חומר בעירה שהוא (כגון שמן סויה, שמן מנועים, או סולר[2]), ואפילו אינו דולק יפה. עם זאת העירו האחרונים[3] שיש להקפיד להדליק את כל הנרות מאותו חומר, שאם ידליק נרות משני סוגים (כגון אחד משמן ואחד משעוה), עלולים לחשוב ששני אנשים הדליקום. כמו כן מובא באחרונים[4] שיש להימנע משימוש בנר מאוס, כגון בשמן שנמצאו בו חרקים, או שהונח תחת מיטה שישנו עליה, אם לא בשעת הדחק.

עוד נפסק בשו"ע[5]: "מילא קערה שמן והקיפה פתילות כו', אפילו לנר אחד אינו עולה, לפי שהוא כמדורה. הגה, ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה, ולא בעיגול, דהוי כמדורה כו'[6]. ויזהרו כשעושים נרות, אפילו בשעוה, שאין לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה".

דהיינו, מצות ההדלקה היא דוקא בנר, כדוגמת נרות המנורה שנעשה בהם הנס בבית המקדש, על כן אין יוצאים בהדלקת מדורה, ואף אין להדליק נרות סמוכים זה לזה, כך ששלהבותיהם מתאחדות ונראות כמדורה (אלא[7] ירחיקם כשיעור אצבע (כשני ס"מ) זה מזה).

מטעם זה, הורו גם מפוסקי דורנו[8] שלא ניתן לצאת ידי חובה בהדלקת 'גוזניק' (מדורת סימון מאולתרת העשויה מפחית מלאה חול ששקועה בו חתיכת בד יוטה וכד', והחול והבד ספוגים בסולר, ובזמן הבעירה, האש אינה אוחזת רק בבד, אלא בכל אדי הסולר), הואיל והוא מדורה ולא נר.

כמו כן כתבו מפוסקי דורנו[9], שאין יוצאים בהדלקת מנורות חשמל (וגז), לפי שאינן כדוגמת נרות המנורה המורכבות משמן ופתילה, והפתילה שואבת את השמן, וכשם שמסתבר שלא יוצאים בברזל מלובן או בהבערת קיסם ארוך, מה גם שבחנוכייה חשמלית אין שלהבת ממשית וחומר הבעירה אינו מתכלה, ואפשר שאף יש בה ריעותא מצד שבשעת ההדלקה אין בה שיעור, אלא הדבר תלוי באספקת החשמל.

לפיכך במקום צורך, ניתן לאלתר ולהדליק בכל חומר בעירה שהוא (כגון שמן סויה, שמן מנועים, וכד'), ואפילו אינו דולק יפה, אולם יש להקפיד להדליק דוקא כדוגמת נר (המורכב משלהבת השואבת מחומר הבעירה), ואין יוצאים בהדלקת מדורה, על כן לא ניתן לצאת ידי חובה בהדלקת 'גוזניקים' וכד', ומקפידים גם שלא להדליק נרות סמוכים זה לזה, כך ששלהבותיהם מתאחדות. מטעם זה כתבו פוסקי דורנו שלא ניתן לצאת בהדלקת חנוכיה חשמלית.

אגב יש להוסיף שמספר חיילים רשאים להדליק את נרותיהם במשטח אחד או אפילו בחנוכיה אחת, ובלבד שנרותיו של כל אחד ואחד ניכרים בפני עצמם. כמו כן, כדי שהנרות יהיו ניכרים, יש להקפיד להדליק את כל הנרות מאותו חומר (ולא אחד משמן ואחד משעוה וכד'). 

[1] סימן תרעג סעיף א.

[2] ילקוט יוסף דיני השמנים והפתילות סעיף ו, והעיר שם שכמובן שצריך שהאחראים יאשרו להשתמש בהם.

[3] משנה ברורה שם ס"ק ב.

[4] משנה ברורה שם ס"ק ג, ילקוט יוסף שם סעיף ה.

[5] סימן תרעא סעיף ד.

[6] ועיין ספר חיי אדם (סימן קנד סעיף י) וכף החיים (שם סעיף כח) שכתבו שאף יש להיזהר להעמיד הנרות בגובה שווה.

[7] משנה ברורה שם ס"ק יח.

[8] ספר מקראי קודש פרק ה סעיף יב, בשם הגר"מ אליהו והגר"ש ישראלי.

[9] עיין באריכות בענין זה בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן לח, ובשו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן נח אות ז.