פרק ו

שאלה: האם מותר לחייל ששב עם חשיכה מאימון מפרך, או מסיור מבצעי, לאכול ולישון מעט קודם שיתחיל לבדוק בדיקת חמץ? האם חייל הנמצא בסיור בתחילת ליל הבדיקה, צריך להימנע מאכילה עד לאחר שובו למוצב וסיום הבדיקה? האם חייל רשאי לשפצר את ציודו קודם שיבדוק את החמץ? והאם חייל שהתחיל לבצע משימות מנהלתיות מבעוד יום, צריך להפסיקן מיד בהגיע שעת הבדיקה?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר אביי, הילכך האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידניה באורתא דתליסר דנגהי ארביסר, דילמא משכא ליה שמעתיה ואתי לאימנועי ממצוה". כלומר, אסור לתלמיד חכם לפתוח בלימודו בליל הבדיקה קודם שיבדוק את החמץ, שמא יגרר אחר לימודו, וישכח לקיים את מצות הבדיקה. ומבואר בראשונים[2] שמטעם זה אסור אף להתחיל באכילה חשובה בזמן הזה.

וכן נפסק בשו"ע[3]: "בתחילת ליל י"ד בניסן בודקים את החמץ כו'. יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל, עד שיבדוק, (משנה ברורה - וטעימה בעלמא שרי, והיינו פת כביצה (60 סמ"ק) ולא יותר, או פירות אפילו הרבה). ואפילו אם יש לו עת קבוע ללמוד, לא ילמד עד שיבדוק[4]". וכתבו האחרונים[5] שיש להימנע מפעולות אלה גם בחצי שעה שקודם צאת הכוכבים, וכשם שמצינו[6] שיש להימנע מפעולות אלה בסמוך לזמן קריאת שמע של ערבית.

נחלקו הפוסקים האם המתחיל ללמוד בהיתר מבעוד יום, צריך בשעת צאת הכוכבים לפסוק מלימודו לצורך הבדיקה, לדעת השו"ע[7] הואיל והתחיל ללמוד בהיתר, אין צריך להפסיק, וכעין שמצינו[8] שהמתחיל באכילה בהיתר קודם זמן קריאת שמע של ערבית, אינו צריך להפסיק בכדי לקרותה, ואילו לדעת הרמ"א למרות שהתחיל ללמוד (או לעשות מלאכה[9]) בהיתר צריך להפסיק, ובארו חלק מהאחרונים[10] טעמו, לפי ששונה מצות הבדיקה ממצות ק"ש, שק"ש זמנה כל הלילה, ואילו מצות הבדיקה נקבעה דוקא לתחילת הלילה.

ע"פ זה כתבו האחרונים[11] שלשיטת הרמ"א שעיקר מצות הבדיקה חלה דוקא בתחילת הלילה, אין להשתהות הרבה אף באכילת פירות משעת צאת הכוכבים. כמו כן לשיטה זו יהיה אסור לישון בתחילת הלילה, ואפילו סיכם עם חבירו שיעירנו לאחר זמן, שכן דוקא לענין תפילת ערבית הקלו בשינה עם מינוי שומר[12], לפי שזמנה כל הלילה, אך להבנה זו שחובת בדיקת חמץ חלה בתחילת הלילה, אין לדחותה כלל[13].

עוד יש להוסיף שיש מפוסקי דורנו[14] שכתב שכל איסורי האכילה והמלאכה אינם חלים על אדם המנוע מלבדוק את החמץ לזמן קצוב (כגון כשנמצא בנסיעה שמועד סיומה מוגדר וידוע), הואיל ואין חשש שאכילה או מלאכה בשעה זו ימנעוהו מהבדיקה, לכשיתאפשר לאחר זמן לבצעה. כמו כן יש שכתב[15] שאם ידוע לו שלא יתאפשר לו כלל לבדוק את החמץ במהלך הלילה, לא חלים עליו איסורים אלה.

לפיכך אין לאכול אכילה חשובה (פת או מזונות בשיעור כ-60 סמ"ק), לישון, או לעשות מלאכה (למעט מלאכה הנצרכת לצורך מבצעי שאינו סובל דיחוי), מחצי שעה קודם צאת הכוכבים עד סיום בדיקת חמץ, ולמנהג האשכנזים יש להימנע לכתחילה אף משהייה מרובה באכילת פירות מצאת הכוכבים. כמו כן אם התחיל בפעולות אלו קודם שעת האיסור, צריך להפסיקן למנהג האשכנזים בהגיע שעת הבדיקה. ברם, במקום צורך ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים להמשיך פעולות אלה כשהתחיל בהן קודם שעת האיסור, וכן לאכול מעט, או לישון שינת עראי[16] קודם הבדיקה, ובלבד שיסכם עם חבירו שיעירנו לאחר זמן.

עוד נראה שחייל המנוע מלבדוק את החמץ בגלל ענין שמועד סיומו מוגדר וידוע, כגון בשל היותו בנסיעה וכד', יוכל לסמוך על המקילים באכילה ושינה בפרק זמן זה, הואיל ופעולות אלה אינן עלולות למונעו מהבדיקה, לכשיתאפשר לו לאחר זמן לבצעה.

מעבר לכך פשוט שחייל העוסק בפעילות מבצעית, או מהווה חלק מכח כוננות מבצעית, ואין באפשרותו לבדוק את החמץ בצאת הכוכבים, ושינת עראי או אכילה קלה אינם מספיקים לשמור על כשירותו, רשאי להקל בכל זה.

[1] פסחים ד ע"א.

[2] מגיד משנה פ"ב מחו"מ ה"ג, בשם תוספות.

[3] סימן תלא סעיפים א-ב. ואגב, עיין במשנה ברורה (שם ס"ק ח) שהביא מחלוקת אחרונים אם הרגיל להתפלל ערבית ביחידות יתפלל תחילה או יבדוק, וכתב בשער הציון "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד".

[4] ברם, עיין בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן נט) שהאריך להוכיח שניתן לקיים שיעור קבוע לרבים, הואיל והרבים מזכירים זה לזה, ואין לחוש שישכחו לבדוק כשילכו לבתיהם.

[5] משנה ברורה שם ס"ק ה. ברם, עיין שם (ס"ק ז) שהביא שקודם צאת בכוכבים ניתן להקל בלימוד בביתו, כשדואג שיזכירוהו לבדוק בבוא הזמן, וכן בלימוד קבוע בביהכנ"ס, ובלבד שאינם לומדים בעיון ופלפול כך שיש לחוש שיימשכו בלימודם, ושיש מקילים אף בלומד כך בביתו, אף כשלא דאג שיזכירוהו.

[6] ראה סימן רלה סעיף ב.

[7] סימן תלא סעיף ב.

[8] ראה סימן רלה סעיף ב.

[9] ראה משנה ברורה סימן תלא ס"ק ט.

[10] משנה ברורה שם ס"ק יא, ע"פ הגר"א ועוד פוסקים, ובניגוד לדעת המג"א (שם ס"ק ח) שהעמיד דברי הרמ"א בהתחיל בחצי שעה סמוך ללילה, ולכן חייבוהו לפסוק.

[11] ביה"ל שם ד"ה 'ולא יאכל', שאמנם לענין אכילה בלילה קודם ק"ש נאסרה דוקא אכילת קבע, ואילו אכילת עראי כאכילת פירות מותרת ללא הגבלה, אולם לענין אכילה לפני בדיקת חמץ יש להחמיר יותר, הואיל ומצוותה תיכף בתחילת הלילה, ועל כן הורה שבחצי שעה הסמוכה לצאת הכוכבים רשאי לאכול פירות ללא הגבלה, אבל משהגיע זמן הבדיקה אין להשתהות הרבה אף באכילת פירות. ועיין ספר חזון עובדיה הלכות בדיקת חמץ סעיף ג שהקל אף בתבשיל אורז וכד', בפרט לדעת מרן השו"ע.

[12] עיין בענין זה בתורת המחנה פרק כז תשובות ב-ג.

[13] כן משמעות המשנה ברורה (שם ס"ק ז) שהביא מחלוקת הפוסקים אם ניתן ללמוד בחצי השעה שקודם צאת הכוכבים, כשהעמיד שומר שיזכירנו, משמע שמשהגיע זמן המצוה אין להסתמך על שומר.

כמו כן נראה שלשיטה זו מי שנבצר ממנו לבדוק בעצמו בתחילת הלילה, יעדיף למנות שליח שיבדוק עבורו בשעה זו, מאשר לבדוק בעצמו בהמשך הלילה. וכן נראה בשו"ת אור לציון ח"ג פ"ז אות ב. ועיין בספר תשובות והנהגות (ח"ב סימן ריד) שהמשתוקק לבדוק בעצמו, יסכם עם השליח שישאיר עבורו את אחד החדרים בלא בדיקה.

אגב זה יש להעיר שכתב המשנה ברורה (סימן תע ס"ק ו) שמי שמינה שליח לבדוק את ביתו, מותר לאכול כדרכו. ועיין עוד בשו"ת בצל החכמה (ח"ד סימן ס) שהאריך להוכיח שכל איסורי אכילה שינה ומלאכה קודם קיום מצוה אינם חלים אלא על האדם עצמו שהמצוה מוטלת עליו, אך שליח שמינוהו לקיים מצוה, כגון שליח שמינוהו לבדוק את החמץ, מותר לבצע פעולות אלה קודם לכן.

[14] כן למד בספר נטעי גבריאל (ח"א פרק יא סעיף י) מדברי המג"א (סימן תלא ס"ק ה) שהתיר ללמוד בביהכ"נ את ההלכה הקבועה לאחר התפילה, הואיל ובודאי ילך אח"כ לביתו, ומכאן שכשהוא בודאי יפסיק מעיסוקו הנוכחי, אין לחוש שישכח לבדוק.

[15] כף החיים שם ס"ק יד, בשם שו"ת בית דוד.

[16] עיין בתורת המחנה ח"א (פרק א תשובה ב ופרק כח תשובה א) שגדר שינת עראי נקבע קצת ע"פ הרגליו ודרכו של אותו אדם, ובדרך כלל שינה של פחות מחצי שעה בבגדים או בישיבה נחשבת לשינת עראי.