פרק יב

שאלה: האם מותר לאכול תבשיל שנפל לתוכו מעט בשר? האם חיילים העוסקים בפעילות מאומצת רשאים לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב? האם מותר להפעיל בתשעת הימים דוכני מזון המוכרים גם בשר? האם מותר לטבח או תורן מטבח לבשל ולהגיש בשר בתשעת הימים כשידוע שהסועדים במקום אינם זקוקים לו לצורך מבצעי?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו (בשבוע שחל בו ט' באב), ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז". ולמעשה מנהג האשכנזים[2] להימנע מאכילת בשר מראש חודש, מנהג הספרדים[3] להימנע מאכילת בשר מב' באב, ואילו התימנים[4] נוהגים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין רק בסעודה מפסקת, כעיקר דין המשנה[5]: "ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין".

אמנם יש לציין[6] שדוקא אכילת בשר, או תבשיל שטעם הבשר מורגש בו, נאסרו, אך מותר לאכול מאכלים שהתבשלו בכלים בשריים, או שבטעות נפל לתוכם מעט בשר ואין טעמו מורגש. (וכן יש מתירים בערב שבת חזון לטעום מעט את תבשילי הבשר במהלך הכנתם[7]).

עוד יש להוסיף שמובא בפוסקים[8] שבמקום צורך מצוה, כגון לענין שתיית יין הבדלה, ניתן להקל בכך, ואף העירו האחרונים[9] שאפילו חולה קצת, רשאי לנהוג כעיקר הדין, ולהימנע מאכילת בשר רק בסעודה מפסקת, ומ"מ גם במצבים אלו ראוי להימנע מאכילת בשר בקר, ולהסתפק בבשר עוף[10], ויש אומרים[11] שגם במקום חולי ראוי להשתדל להימנע מאכילת בשר לכל הפחות מז' באב (לפי שבאותו היום נכנסו גויים להיכל).

(אגב יש להוסיף שיש מפוסקי דורנו[12] שהתירו לבעל מסעדה בשרית להפעילה בימים אלו, בגלל החשש שאל"כ יאכלו נבילות וטריפות, ואף שאין מתירים איסור קל כדי להציל מאיסור חמור, מ"מ ניתן לתלות שהקונה חלש עד שאכילת הבשר חיונית לבריאותו. על דרך זו נראה שמותר לטבח או תורן מטבח לבשל ולהגיש בשר בימים אלו לחיילים שאכילת הבשר חיונית לבריאותם, או שהגשת הבשר תמנע מהם קניית מזון שאינו כשר מחוץ לצבא, וכל שכן כשהם זקוקים לו בגלל נסיבות מבצעיות[13]).

לפיכך מנהג האשכנזים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין מא' באב, מנהג הספרדים להימנע מאכילתם מב' באב, ואילו התימנים נוהגים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין רק בסעודה מפסקת, כעיקר דין המשנה.

מאכלים שהתבשלו בכלים בשריים, או שנפל לתוכם מעט בשר, אך אין טעמו מורגש, מותרים באכילה.

חיילים העוסקים בפעילות מבצעית שאין באמתחתם מזון חלופי, ואכילת הבשר חיונית לשמירת כשירותם, רשאים להקל בכך ולהימנע מאכילת בשר רק בסעודה מפסקת, ומ"מ עדיף שיסתפקו במידת האפשר בבשר עוף, וכן ראוי שיחמירו בענין זה לכל הפחות מז' באב.

[1] סימן תקנא סעיף ט.

[2] משנה ברורה שם ס"ק נח.

[3] ילקוט יוסף דיני ימי תשעה באב סעיף כג.

[4] שו"ע המקוצר סימן קג סעיף ח.

[5] תענית פ"ד מ"ז, מובא בשו"ע סימן תקנב סעיף א.

[6] עיין שו"ע שם סעיף י, משנה ברורה שם ס"ק סג, וילקוט יוסף שם סעיף כט.

[7] ספר פסקי תשובות שם אות מ.

[8] שו"ע שם, ואף הרמ"א שכתב שם שעדיף שיתנו את יין ההבדלה לתינוק, ציין שאם אין שם תינוק, ישתה בעצמו.

[9] משנה ברורה שם ס"ק סא, כף החיים שם ס"ק קלח, ילקוט יוסף שם סעיף לא.

[10] עיין שו"ע שם סעיף י, משנה ברורה שם ס"ק סד, וילקוט יוסף שם סעיף כח.

[11] משנה ברורה שם ס"ק סא, כף החיים שם ס"ק קמז.

[12] שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לח, ספר תשובות והנהגות ח"ב סימן רנז, ועיין בספר הליכות שלמה פרק יד הערה 28.

[13] ועיין עוד לעיל ח"ב פרק מט תשובה א בענין איסור 'לפני עיוור'.

יש להוסיף שבנוגע לחייל הממלא את תפקידו בלבד, סוברים רבים שבשעת הדחק אין איסור 'לפני עוור' כאשר נותן לאחרים את מה שהם זכאים לו מכח החוק הצבאי (ראה מנחת אשר ח"ב סימן כא-כב, באהלה של תורה או"ח ח"ב סימן כט). עוד שמענו מהגרז"נ גולדברג שליט"א בעניין העברת תקציבים ציבוריים למימון פעולות אסורות, שהיות ואין בכח שומרי המצוות למנוע בקביעות פעולות אלו, אין משום 'לפני עוור' בביצוע הצד הטכני של מסירת האיסור אף אם במצב מסוים יוכל למנוע העברת תקציב כלשהוא.

אמנם  בכל מקרה שבו ניתן לבחור מזון חילופי לבשר (כגון שליחת לחמניות לחיילים בשטח) בלא לעורר איבה יש לעשות זאת כדי למנוע איסור מאחרים.