פרק יא

שאלה: האם מותר לנטוע עצים או להקים גינת נוי בימי האבילות? ומה דין צביעת קירות מבנה לצרכי נוי? האם מותר לארגן פעילות חברתית יחידתית (כערב גיבוש, או מסיבת סיום של תע"מ במילואים) בלא מוזיקה, בראש חודש אב?

תשובה: שנינו[1]: "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ונפסק בשו"ע[2]: "מראש חודש (אב) עד התענית, ממעטים במשא ובמתן (כרכישת חפצי מותרות ויוקרה[3]) ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור (ובכלל זה שיפוץ הבית להרווחה וצביעת קירותיו לנוי[4]), ובנטיעה של שמחה כו' (כנטיעת עצי נוי והקמת גינות נוי), ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות". כמו כן פשוט שאף פעולות אחרות המעוררות שמחה אסורות בימים אלו, על כן משנכנס אב יש להימנע גם מפעילויות חברתיות ושאר אירועים חגיגיים.

עם זאת כתב הרמ"א: "ולצורך מצוה הכל שרי", ומובא באחרונים[5] שמותר לבנות בית כנסת בימים אלו, הואיל והוא מצוה דרבים. יתרה מזאת, יש מהאחרונים[6] שכתב שניתן להקל בכל בנייה הנצרכת לציבור, הואיל וצרכי רבים דינם כצרכי מצוה.

מעבר לזה, יש לציין שהורו מפוסקי דורנו[7] שקבלנים ופועלים רשאים להמשיך לבנות בימים אלו, שיש בזה משום מצות ישוב הארץ, וכן פרנסה חיונית לעובדים רבים, ולרוב המדובר בבנייה חיונית, ולא בבנייה להרווחה.

לסיכום, משנכנס אב אסור להשתתף בפעולות המעוררות לשמחה, על כן יש להימנע מפעילויות חברתיות ושאר אירועים חגיגיים בימים אלו (גם כשלא מושמעת בהם מוזיקה), ובאותה מידה אין לרכוש חפצי יוקרה ומותרות ולשפץ מבנים וסביבתם[8], כמו כן אסור לעבור דירה לצרכי הרווחה ונוי[9], אולם אין מניעה לטפל בגינה קיימת[10].

מותר לבנות בימים אלו (אפילו בערב תשעה באב[11] , ובמקום הפסד גדול גם בתשעה באב לאחר חצות היום[12]), מבנה שנועד לצורך מצוה, כגון בית כנסת, ויש מקילים אף בשאר מבני ציבור שהם צורכי רבים.

[1] תענית פ"ד מ"ו.

[2] סימן תקנא סעיף ב.

[3] עיין במשנה ברורה (שם ס"ק יא-יב) ובילקוט יוסף (דיני ימי תשעה באב סעיף ב) שנחלקו הפוסקים אם צריך למעט רק ממסחר הגורם שמחה לאדם, כקניות לצורך חתונה, או שמא יש למעט מכל משא ומתן, ולעסוק רק בדברים חיוניים לפרנסתו, ושלמעשה נהגו להקל ולהימנע רק ממסחר הגורם שמחה, ואף בזה מקילים כשמזדמנת לפניו הזדמנות לרוכשם בזול.

[4] עיין משנה ברורה שם ס"ק יב, וכף החיים שם ס"ק כד, וספר ילקוט יוסף 'דיני ימי תשעה באב' סעיף ג.

[5] משנה ברורה שם ס"ק יב, כף החיים שם ס"ק כה.

[6] ערוך השולחן שם סעיף ז.

[7] ילקוט יוסף שם סעיף ד, ספר חזון עובדיה ארבע תעניות פרק 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' סעיף ב, ספר מקראי קודש פ"ד הערה י בשם הגר"מ אליהו.

ועיין במשנה ברורה (שם) שכל שכן שניתן להקל בבנייה שנמסרה לקבלן גוי.

[8] עיין בבן איש חי דברים אות ג שהתיר להמשיך בניה שהתחיל בה לפני תשעת הימים.

[9] פסקי תשובות סימן תקנא סעיף יב.

[10] שו"ת רבבות אפרים ח"א סימן שעד.

[11] כף החיים סימן תקנא ס"ק כה בשם בן איש חי.

[12] פסקי תשובות אות יב, בשם שו"ת דברי סופרים סימן מז.