פרק ט

שאלה: האם מותר לקיים בימי בין המיצרים עצרת חטיבתית, או טקס סיום קורס, שמשולבים בהם קטעי נגינה? האם מותר להשתתף בימי בין המיצרים במסיבת פרידה ממפקד בכיר, הכוללת מופע מלא עם תזמורת מקצועית? האם מותר להכניס ספר תורה ליחידה בימי בין המצרים בליווי תזמורת או מערכת וואקלית?האם מותר ללבוש מדים חדשים בימי בין המיצרים? האם מותר לצאת לסיורי העשרה או לטיולים בימי בין המצרים?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "מראש חודש (אב) עד התענית כו', אין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין". ואילו הרמ"א כתב: "הגה, ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב", וכן נהגו גם חלק מהספרדים[2]. ומבואר באחרונים[3] שאסור לעשות ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, ועל דרך זה כתבו מפוסקי דורנו[4] שחל איסור לשמוע שירים ומנגינות בימים אלו, אולם יש שכתב[5] שדוקא מוזיקה משמחת נאסרה, ויש אף שהעירו[6] שמותר להקשיב לתוכנית ברדיו, הגם ששומע בה מוזיקה באקראי מידי פעם.

עוד נפסק בשו"ע[7]: "טוב ליזהר מלומר 'שהחיינו' בין המצרים על פרי או על מלבוש (חדש, לפי שלא ראוי לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והוא זמן פורענות), אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצוה. (רמ"א - וכן בפרי שלא ימצא אחר ט' באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים)". אולם יש שכתבו[8] שבשבתות מקילים לברך 'שהחיינו'.

ובהמשך נפסק[9]: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט)", ואכן רבים[10] נוהגים להימנע מעריכת טיולים בימים אלה, ובמיוחד מיציאה למקומות מסוכנים.

לסיכום, מליל[11] י"ז בתמוז עד אחר ט' באב, אסור להאזין לשירים ומנגינות המעוררים שמחה, ובשל כך אין להשתתף באירועים חגיגיים (כ'ערב יחידה' או הופעה ב'תרבות יום א'') שמושמעת בהם מוזיקה כזו. אולם שמיעת מוזיקה באופן אקראי (כגון במהלך טקס ממלכתי או עצרת חטיבתית) אינה בכלל האיסור, ורק ישתדל להסיח דעתו ממנה[12].

מעבר לכך נמנעים בימים אלו מברכת 'שהחיינו'[13] (אם כי יש מקילים לברכה בשבת), נזהרים (יותר משאר השנה) מיציאה למקומות מסוכנים, ורבים אף נוהגים להימנע בימים אלו מיציאה לטיולים חוויתיים המעוררים לשמחה (אולם נראה שיציאה לסיור לימודי אינה בכלל האיסור).

אגב יש לציין שחייל רשאי ללבוש מדים חדשים בימים אלו, שכן המדים אינם אלא מושאלים בידו, ואין מברכים 'שהחיינו' על בגדים שאינם שלו[14].

[1] סימן תקנא סעיף ב, ע"פ הגמרא ביבמות מג ע"א.

אגב יש להוסיף שכתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן ל): "לאחר ההתבוננות נראה שיש חילוק גדול בין ימי חודש אב הנ"ל, לבין ימי הספירה, כי בחודש אב שאירעו בו חורבן בית המקדש ושאר פורעניות המבוארים במשנה בתענית (דף כו ע"א), הוא זמן של אסון כללי לעם ישראל, ונקבע בכיה לדורות, שמגלגלים חובה ליום חייב, אבל ימי הספירה מצד עצמם אינם נחשבים לימי פורענות".

[2] כף החיים שם ס"ק מד, ספר מקראי קודש הלכות בין המצרים פרק יב סעיף ב, בשם הגר"מ אליהו ועוד.

[3] משנה ברורה שם ס"ק טז.

[4] שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן לד, שו"ת אגרות משה ח"ד סימן כא אות ד, שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לג אות ב, ילקוט יוסף מנהגי ימי בין המצרים סעיף ה. ויסוד דבריהם ממה שנפסק בשו"ע (סימן תקס סעיף ג): "וכן גזרו שלא לנגן (כל השנה) בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם (הגה, ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם, כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה), ואסור לשומעם מפני החורבן, ואפילו שיר בפה על היין, אסורה", והגם שנהגו להקל בענינים אלו בכל השנה, מ"מ נהגו להחמיר בהם בימי בין המיצרים.

[5] ספר הליכות שלמה פרק יד סעיף ג, שו"ת דבר חברון או"ח סימן תקסד, שו"ת מלומדי מלחמה סימן פז וספר פניני הלכה פ"ח סעיפים ד-ה, שכן מוכח מסוגיות מפורשות (ראה שבת קנא ע"א) שנהגו בזמן הלווית המת לנגן בחליל בכדי לעורר לבכי, וכן שמענו מהגר"י אריאל.

[6] ספר מקראי קודש הלכות בין המצרים פ"ז הערה יד בשם הגר"מ אליהו, וכן שמענו מהגר"י אריאל.

אגב יש לציין שביחוה דעת ובציץ אליעזר הנ"ל הורו שלמוזיקה ממכשירי חשמל יש דין של כלי זמר, הגם שבשו"ת חלקת יעקב (סימן סד) כתב ש"הרדיו שאין רואים כלל המנגן ובא ממרחק רב ע"פ חדשות הטבע, מיקרי פנים חדשות ואינו בכלל הגזירה. ואף שהיא רק סברא בעלמא ומי שירצה יכול לדחותה, מ"מ סניף יש". ועיין עוד בספר מלומדי מלחמה סימן פז, שמדברי הרמ"א בסימן תקס שכתב: "יש אומרים דוקא מי שרגיל בהם (בכלי זמר), כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר, או בבית המשתה" דייק, שבאקראי או שלא בבית המשתה אין איסור, ומשום כך התיר לחייל המתנמנם בשמירה לשמוע מוסיקה לשמירת עירנותו.

[7] סימן תקנא סעיף יז.

[8] ראה משנה ברורה שם ס"ק צח בשם הרבה אחרונים, ובאריכות בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן לז (אמנם ציין שם שהאר"י ז"ל החמיר בכך, ושכן פסק החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כד, ועיין גם בערוך השולחן שם סעיף לח שכתב שמר"ח אב נוהגים להימנע מברכת 'שהחיינו' אף בשבת).

[9] שם סעיף יח.

[10] ראה ספר מקראי קודש הלכות בין המצרים פ"ה ופ"ח, בשם הגר"מ אליהו בהלכות חגים עמוד 198, ובאריכות בשו"ת עשה לך רב ח"ב סימן לה. לעומת זאת בספר פניני הלכה (פ"ח סעיף ו) כתב שמעיקר הדין עד ר"ח אב אין מניעה לצאת לטיולים ונופשים, מלבד אלו שיש בהם שמחה יתירה.

[11] כן מבואר בשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סימן כו) ובשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן פא) שמנהגי האבילות מתחילים בליל התענית, ובניגוד לשו"ת אגרות משה (ח"א סימן קסח) שהקל בכך במקום צורך.

[12] אגב יש להעיר שבכף החיים (שם ס"ק מ) הביא מחלוקת אם מותר לנגן בסעודת ברית מילה שחלה בימים אלה, ובשו"ת יחוה דעת (שם) ציין שלמעשה מנהג האשכנזים להחמיר בכך ומנהג הספרדים להקל (וכתב לנו הגר"י יוסף שלמנהגם יהיה מותר אף לנגן בהכנסת ספר תורה, אם נקבעה בימים אלה).

כל עוד ניתן, אין להשתתף באירוע משמח ביותר אף אם אין כוונתו לשמוח, כי אע"פ שהנאה הבאה לאדם בעל כרחו לא נאסרה (פסחים כה ע"ב, שו"ת תורה לשמה סימן שצד), מ"מ בתשעת הימים אסרו גם דברים המותרים מפני מראית העין, משום שנראה כמזלזל באבלות (שו"ת תרומת הדשן סימן קנב, וכעין זה כתב בשו"ת מהר"ם שיק סימן שסח בדיני אבלות), ורק אם ניכר כי האדם אנוס ונמצא שם בעל כרחו, יש מקום להקל בשעת הדחק, כפי שהתירו לאבל העוסק בהוראת נגינה להמשיך ללמדה לצורך פרנסתו, ומבואר באחרונים (ראה חזון עובדיה פרק 'נישואין ונגינה בימי בין המיצרים' הערה ז) הטעם, לפי שהוא טרוד במלאכתו ואינה מסבה לו שמחה.

[13] אמנם כתב בספר פסקי תשובות (שם אות י) שמותר בימים אלו לקנות טלית ותפילין חדשות, או לתקן ציצית שנקרעה, כשם שמצינו ברמ"א (שם סעיף ב) שמותר לבנות בנין של שמחה לצורך מצוה.

[14] אמנם איש קבע שרכש מדים בכספו, צריך להימנע מלבישתם בימים אלו, במידה שהוא שמח בהם ומתחייב בברכת 'שהחיינו' (עיין בענין זה לעיל ח"א פרק כד תשובה ב).