פרק יב

שאלה: האם חיילים המשרתים סמוך לשכם, או בתוך חברון, צריכים לקיים את מצוות פורים ביום ט"ו באדר? כיצד יש לקיים את מצוות פורים במוצבים הסמוכים למקומות המזוהים כערים קדומות שהיו מוקפות חומה בימות יהושע? 

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. עד כמה? אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא, מיל (כקילומטר אחד)", ובהמשך נאמר[2]: "תנא, סמוך אף על פי שאינו נראה, נראה אף על פי שאינו סמוך. בשלמא נראה אף על פי שאינו סמוך משכחת לה כגון דיתבה בראש ההר, אלא סמוך אף על פי שאינו נראה היכי משכחת לה? אמר רבי ירמיה שיושבת בנחל".

ונחלקו ראשונים[3] בביאור סוגיה זו, יש שפירשו[4] שרבי ירמיה מתייחס לדין 'סמוך' ולימדנו שעד מיל מוגדר כסמוך ונידון ככרך, ואילו דין 'נראה' אינו מוגבל במרחק, אלא כל שנראה בבירור מהכרך (ולא כנקודת נוף גרידא) נידון ככרך (אם כי יש שהצריכו[5] שיהיה אותו מקום בעל זיקה לכרך ושותף בעניניו), ויש שפירשו[6] שרבי ירמיה מתייחס לדין 'נראה' ולימדנו שרק מקום הנראה מהכרך ונמצא עד מרחק מיל ממנו נידון ככרך, ואילו דין 'סמוך' אינו חל אלא על מקומות המחוברים לכרך ברצף אחד.

נפסק בשו"ע[7]: "כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט"ו כו', וכן הכפרים הנראים עמהם, אפילו אינם סמוכים, כגון שהם בהר, או שסמוכים להם, אפילו אינם נראים עמהם, כגון שהם בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל". דהיינו, השו"ע נקט כדעה שדוקא דין 'סמוך' מוגדר עד מיל, ואילו דין 'נראה' אינו מוגבל במרחק. (אם כי יש אחרונים[8] שפירשו בדבריו שבין דין 'סמוך' בין דין 'נראה' אינם חלים אלא במרחק מיל מהכרך). ברם, יש שהורה[9] כדעה שכל דין 'נראה' אינו חל אלא על מקומות שאינם מרוחקים מן הכרך יותר ממיל, ואילו דין 'סמוך' הוא דוקא כשיש רצף מבנים בינו לבין הכרך (שהמרחק ביניהם קטן מ-35 מטר[10]). מעבר לכך, יש מפוסקי דורנו[11] שכתבו שכל מרחב הכרך המוקף בעירוב ושותף עמו בעניניו נידון ככרך.

עוד נפסק בשו"ע[12]: "כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו, קורין בי"ד ובט"ו ובליליהון, ולא יברך כי אם בי"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם". והוסיפו האחרונים[13] שאף יקיימו בשני הימים משלוח מנות ומתנות לאביונים, וכן יאמרו בשניהם 'על הניסים'. ומ"מ כתבו האחרונים[14] שדין סמוך ונראה אינו חל על מקומות שבקירבת המקומות המסופקים.

למעשה מקובל כיום להחשיב רק את ירושלים עיה"ק לעיר שהיתה בוודאות מוקפת חומה בימות יהושע, וכן מקובל שכל שכונות ירושלים נידונות ככרך, הן מצד רציפותן לעיר והן מצד שכולן כלולות בעירוב העיר ושותפים עמה בעניניה (הגם שיש מפוסקי דורנו החולקים על כך).

לעומת זאת, בגלל קושי בזיהוי המדויק, מקובל להחשיב מקומות נוספים (כגון שכם וחברון[15]) רק כספק מוקפים, ובשל כך לקיים בהם (ובמרחבים המוקפים עמהם בעירוב אחד) את מצוות הפורים בשני ימים מחמת הספק. ממילא לא חל דין סמוך ונראה על המקומות שבקרבתם, שכן, כפי שהתבאר, אין דין סמוך ונראה חל על המקומות המסופקים.

[1] מגילה ב ע"ב.

[2] שם ג ע"ב.

[3] עיין באריכות בענין זה בשו"ת יביע אומר ח"ז סימנים נח-נט.

[4] רבינו חננאל, רשב"א, ריטב"א, וכן נראית דעת רש"י שם.

[5] שער הציון סימן תרפח ס"ק ה בשם הי"א בר"ן, הריטב"א, ושכן משמע במאירי שם.

[6] הרמב"ם פ"א ממגילה ה"י והטור סימן תרפח, כפי שבארום הכס"מ שם ושו"ת מהר"ם אלשקר סימן קי.

[7] סימן תרפח סעיפים א-ב.

[8] פרי חדש שם, וכן נקט הברכי יוסף שם אות ז (ולדבריהם תהיה הנפק"מ בין סמוך לנראה רק באופן המדידה, שסמוך הוא עד מרחק מיל בקרקע, ונראה הוא עד מרחק מיל בקו אווירי).

[9] אליהו רבה שם אות ד.

[10] כן באר החזון איש בסימן קנא.

[11] שו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן נט, שו"ת ישכיל עבדי ח"ז השמטות סימן יג.

[12] שם סעיף ד.

[13] משנה ברורה שם ס"ק י לענין משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובסימן תרצג ס"ק ו כתב לענין אמירת 'על הניסים': "כרכים הספיקות אם הם מוקפות חומה אומרים על הניסים בתפילה בשני ימים, ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים". אמנם יש להעיר שהביה"ל בסימן תרצה סעיף ד ד"ה 'או של מיני אוכלין' הביא את דברי הפר"ח שבכרכים המסופקים ישלחו מנות רק ביום י"ד, ואת הפמ"ג שפיקפק על כך.

[14] ביה"ל סימן תרפח סעיף ב ד"ה 'או שסמוכים להם'.

[15] אגב יש להעיר שבביה"ל (שם) ובברכי יוסף (שם ס"ק ח) הביאו בשם ספר דבר משה שאין אומרים דין סמוך ונראה לכרך שחרב, הואיל ודין סמוך הוא רק כשהסמוך טפל לקהילה הקוראת בכרך. ברם, החזו"א (סימן קנד אות ג) דחה דבריו ע"פ הריטב"א והגר"א שלמדו בירושלמי שאף מקום הסמוך ונראה לכרך שחרב נידון ככרך. ונראה שכן נהגו בשכונות ירושלים בתקופה שהעיר העתיקה היתה כבושה ביד זרים.