פרק י

שאלה: האם חיילים הנמצאים בסיור בפורים רשאים לקיים את מצות משלוח מנות באמצעות החלפת ארוחתם זה עם זה? האם חייל שיהיה בפעילות מבצעית במשך כל יום הפורים, רשאי למסור את משלוח המנות לשליח לפני פורים, והוא ימסרם לחבירו בפורים? האם ניתן למנות שליח בטלפון שישלח עבורו משלוח מנות לחבירו?

תשובה: נפסק בשו"ע[1]: "חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים, שנאמר, ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לריעים משובח. ואם אין לו, מחליף עם חבירו, זה שולח לזה סעודתו, וזה שולח לזה סעודתו".

העירו האחרונים[2] שקיום מצות משלוח מנות הוא דוקא במאכלים ומשקים הראויים לאכילה מיידית, ולא במוצרים שצריך לבשלם, וכל שכן שלא ניתן לקיים את המצוה בחפצים אחרים כבגדים וכד'. ויש שהעיר[3] שחובה ליתן מנה יפה הראויה להתכבד ולא להסתפק במתן מנה קטנה וסימלית.

כתב הרמ"א[4]: "ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה", דהיינו, המשלוח נועד לקרב איש לרעהו ביום הפורים, ולכן אין למוסרו קודם לכן. עם זאת, פשוט שניתן למנות בפורים שליח באמצעות הטלפון לצורך זה, יתר על כן, יש מתירים[5] למסור את המנות לשליח קודם פורים והוא יתנם לרעהו בפורים. (ואגב יש לציין שיש מהאחרונים[6] שדייק מלשון הפסוק "ומשלוח מנות" שצריך לקיים את מצוה זו דוקא באמצעות שליח).

מבואר א"כ שיש לשלוח בפורים לפחות לאחד מחבריו מנה הראויה להתכבד המכילה לכל הפחות שני מיני מאכל (או משקה) המוכנים לאכילה (ולא מוצרים שצריך לבשלם). במקום צורך ניתן גם להחליף עם חבירו את סעודתם.

לקיום מצוה זו ניתן למנות שליח באמצעות הטלפון שימסור עבורו את המשלוח, ויש אומרים שניתן אף למסור את המשלוח לשליח קודם פורים והוא יתנם לחבירו בפורים (או שימסרם לחבירו קודם פורים ויתנה עמו שיזכה בהם ביום הפורים[7]).

[1] סימן תרצה סעיף ד, ע"פ הגמרא במגילה ז ע"א.

[2] משנה ברורה שם ס"ק יט.

[3] ערוך השולחן שם סעיף טו.

[4] שם.

[5] באר היטב שם ס"ק ז בשם ספר יד אהרן, שו"ת יהודה יעלה ח"א סימן רז. אמנם לדעת ערוך השולחן (סימן תרצה סעיפים טז-יז) מעשה המשלוח צ"ל בפורים עצמו, ולא די בכך שהם מגיעים לחבירו בפורים, ורק אם העמיד שליח קודם פורים שביום הפורים יזכה עבורו במנות וישלחם לחבירו, יצא. ועיין גם בשו"ת דברי משה (סימן לח) שכתב שאמנם לענין מתנות עניים המצוה היא לשמחם בפורים והעיקר הוא שיגיע לידיהם בפורים, אך לענין משלוח מנות עיקר המצוה בריבוי חיבה בין אדם לחבירו, והעיקר הוא במשלוח שישלח בפורים.

אגב יש להוסיף שכתב בספר מקראי קודש (פרק יב סעיף טז, בשם הגר"מ אליהו והגר"ש ישראלי) שפרוז חייב לשלוח את משלוח המנות לפרוז, ומוקף למוקף, ואל"כ לא יצא יד"ח. אמנם בספר חזון עובדיה (דיני משלוח מנות סעיף כד), בשו"ת אז נדברו (שם) ובשו"ת משנה הלכות (ח"ד סימן פז) הורו שפרוז שנתן בי"ד מתנות לאביונים או משלוח מנות למוקף שיהנה מהם בט"ו, יצא יד"ח, ולעומת זאת מוקף שנתנם בט"ו לפרוז, לא יצא יד"ח. (וכן נראה דעת הגרי"ש אלישיב במקראי קודש שם).

[6] כ"כ המשנה ברורה (שם ס"ק יח) בשם שו"ת בנין ציון שהסתפק בכך. אמנם דעת רבים מהאחרונים (כף החיים שם ס"ק מא, שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סימן לג בדעת הבנין ציון בעצמו, ובשם החת"ס והמהר"י אסאד, ועוד) שמעיקר הדין המביא בעצמו יוצא יד"ח.

[7] ילקוט יוסף שם סעיף סד, וספר מקראי קודש פרק יב סעיף יז בשם הגר"ש ישראלי.