פרק ח
שאלה: האם יש חשיבות כלשהי לקרוא את המגילה מתוך מגילה מודפסת, כשאין בידו מגילה כשרה? האם חייל שנבצר ממנו לקרוא את המגילה, רשאי לברך את ברכות 'שהחיינו' ו'שעשה ניסים' על עיצומו של יום?
תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אי הכי הלל נמי נימא כו' (כלומר, מדוע אין אומרים הלל בפורים)? רב נחמן אמר קריאתה (של המגילה) זו הלילא. רבא אמר... אכתי עבדי אחשורוש אנן". הסיק המאירי[2] שלדעת רב נחמן מי שאין בידו מגילה יאמר הלל, ואמנם מהרבה ראשונים משמע שנקטו להלכה את טעמו של רבא, אולם יש מהאחרונים[3] שכתבו שראוי בכל זאת לומר במקרה כזה הלל בלא ברכה.
עוד מצינו שנפסק בשו"ע[4]: "אם אין מגילה כשרה, קורים אותה בחומש בלא ברכה", ואמנם העירו הפוסקים[5] שאין הכוונה שניתן לצאת בשעת דחק בקריאה ממגילה מודפסת בספר, אלא הכוונה שבדלית ברירה ניתן לקרוא במגילה העשויה כדרך המגילות (הכתובה בגלילה ותפורה בגידין) שאינה כשרה. אולם יש מהאחרונים[6] שהורה שבדלית ברירה יקרא אף במגילה המודפסת בספר, שלא תשתכח תורת מגילה.
עוד יש להוסיף שיש מהאחרונים[7] שכתב שמי שנבצר ממנו לקרוא את המגילה, יברך את ברכות 'שהחיינו' ו'שעשה ניסים' על עיצומו של יום, שכן ברכות אלה אינן קשורות בהכרח לקריאת המגילה ורק הסמיכו אותן לקריאה. אולם דעת רבים מהאחרונים[8] שאין לברך ברכות אלו על עיצומו של יום, אלא דוקא כשקוראים את המגילה.
לפיכך חייל שאין בידו מגילה כשרה, יקרא בכל זאת את המגילה מתוך מגילה מודפסת, בלא לברך לפניה ולאחריה[9], וראוי גם שיאמר הלל בלא ברכה.
כשלא מתאפשר לקרוא את המגילה, אין מברכים את ברכות 'שהחיינו' ו'שעשה ניסים' (הגם שהיה מקום לברך ברכות אלו על עיצומו של יום).
[1] מגילה יד ע"א.
[2] שם.
[3] עיין שו"ת יביע אומר ח"ט סימן סח, ועיין גם בשערי תשובה (סימן תרצג ס"ק ג) שכתב: "אחרי שלא נתקן הלל בפורים משום דקריאתה כו', ממילא שאין מקום לקרות הלל מה שלא תיקנוהו חז"ל לאומרה היום. ולענ"ד דאעפ"כ כשאין לו מגילה לקרות, יש לו לקרות הלל בלא ברכה שלפניו ושלאחריו כקורא בתהלים ושפיר דמי".
[4] סימן תרצא סעיף י, ע"פ ספר הרוקח סימן רלו.
[5] ב"ח סימן תרצא אות ד, מג"א שם ס"ק י.
[6] משנה ברורה שם ס"ק כז, בשם הפרי מגדים.
[7] ביה"ל סימן תרצב סעיף א ד"ה 'ושהחיינו', בשם המור וקציעה.
[8] משנה ברורה שם ס"ק א בשם המג"א, ובאריכות בשו"ת יביע אומר ח"ו סימן מב אות ב.
[9] ועיין לעיל תשובה ד סעיף יג, ובהערות שם.