פרק ו

שאלה: מש"ק מודיעין הנצרך להכין 'סדין מפות', או לחבר תצלומי אויר, לצורך תדריך דחוף בשבת, ולשם כך עליו לחתוך את שולי המפות והתצ"אות (בכדי להדביקם בדייקנות זו לזו), האם ראוי לו להעדיף לחתוך את המפות ביד במקום במספריים? בכיר באמ"ן שקיבל חומר מסווג במעטפה סגורה, ועליו לעיין בו בדחיפות, האם יעדיף לפתוח את המעטפה במקום המודבק (או מהודק), או שמא יקרענה במקום אחר?

תשובה: כפי שהתבאר^[1], נחלקו הפוסקים אם הקורע לצורך תיקון כלשהו (כגון הפותח מסמך ששוליו מודבקים או מהודקים) מתחייב מן התורה, או שמא איסור התורה חל דוקא על הקורע על מנת לתפור. מאידך, פשוט שאיסור 'מחתך' חל על כל חיתוך שנעשה בדוקא במקום מוגדר.

לפיכך פשוט שאסור לחתוך חלקי מפות בכדי להדביקם בדייקנות זו לזו, הן משום מלאכת 'קורע ע"מ לתפור', והן משום מלאכת 'מחתך', על כן הנצרך להכין 'סדין מפות' לצורך תדריך מבצעי, ישתדל להסתפק בקיפול שולי המפות במקום לחותכם, ובאם לא ניתן הדבר, כגון כשנצרך לחבר תצלומי אויר זה לזה, ולא די בקיפול שוליהם, ישתדל לכל הפחות לחותכם בשונה מדרכו בחול.

לעומת זאת, במקום צורך מבצעי, ניתן יותר להקל לתלוש ספחי-טופס, או לפתוח מסמך ששוליו מחוברים, שהרי אינו קורעם לצורך הדבקה (אלא שלכתחילה יש להימנע מחיתוכם בצורה מדויקת, או מתלישתם במקום הניקוב המיועד לכך[2]), ובמיוחד נכון הדבר בקריעת מעטפה רק בכדי להוציא מכתב הנתון בתוכה, אלא שיש להוסיף שאז יש להעדיף לקרוע את המעטפה דרך השחתה (כך שלא תהיה ראויה לשימוש נוסף), מאשר לפותחה במקום ההדבקה או ההידוק^[3], אולם במידה ונצרך לפתוח דוקא במקום החיבור (כגון שחושש שהמכתב שבתוכה ייקרע), רשאי אף להקל בכך, שכן יש המורים^[4] שאין כלל איסור לפתוח תפירה או הדבקה שניכר שנעשו באופן זמני.

[1] בתשובה הקודמת.

[2] עיין שמירת שבת כהלכתה (פרק כג סעיף טז) שכתב שבדלית ברירה מותר לקרוע נייר טואלט, אלא שמשום איסור מחתך, ישתדל לקרוע שלא במקום הניקוב. אולם במהדו"ח ציין בהערה שם ששמע מהגרש"ז אויערבך שכיון שאינו  מקפיד על חיתוך בגודל מסוים ורק משום הנוחות חותך שם, אין זה שייך כלל למלאכת מחתך.

[3] כן דעת החזון איש (סימן סא ס"ק ב) שאמנם אין לפתוח איגרת ששוליה מודבקים, שנמצא קורע לצורך תיקון, אך מותר לקרוע מעטפה בכדי להוציא מכתב הנתון בתוכה, כל שקורע את המעטפה דרך השחתה, וכדין שבירת חבית שלצורך שבת מותר (ועיין עוד שמירת שבת כהלכתה פרק כח סעיף ד שאסר קריעת מעטפה, ובהערה טו שם הביא שהגרש"ז אויערבך העיר שלכאורה לא גרע ממוסתקי).

אלא שיש להוסיף שמבואר בשש"כ (פרק ט הערה יט בשם הגרש"ז אויערבך) שאם המעטפה מודבקת קלות, כך שנפתחת באותו מקום בלא קריעה, הרי שעדיף לפותחה במקום ההדבקה, שכן הדבקה כזו אינה נחשבת כ'תפירה', ואין בפתיחתה משום 'תיקון כלי'.

[4] עיין רמ"א סימן שיז סעיף ג שהביא מחלוקת בענין זה, ובשו"ע הרב שם סעיף ז, שמירת שבת כהלכתה פרק טו הערה רט, ובאריכות בשו"ת יחוה דעת ח"ו סימן כד, פסקו להקל בכך. ועיין עוד בשמירת שבת כהלכתה (פרק ט סעיף ט ובהערה שם, ופרק כח סעיף ה) שהתיר פתיחת סיכות מהדק ממכתבים ומארזים, הואיל וניכר שהודקו באופן זמני בלבד, ואילו בשו"ת אז נדברו (ח"א סימן נח) הסתפק בכך, והקל רק במקום צורך גדול.