מסחר ומדידה בשבת

מסחר ומדידה בשבת

שאלה: האם חייל החפץ לקנות בשבת ממתקים מהשק"ם הפלוגתי, רשאי לקבלם בשבת ולסכם עם האחראי שישלם על כך לאחר השבת? האם חייל הנצרך לבצע מדידות בשבת לצרכים מבצעיים, כמדידת טווחים או טמפרטורת מטען, צריך להשתדל לבצעם בשינוי (כשאין כל מניעה מבצעית לכך)?

תשובה: שנינו^[1]: "הולך אדם אצל חנווני הרגיל אצלו, ואומר לו תן לי ביצים ואגוזים במנין", וכן נפסק בשו"ע^[2]: "מותר לומר לחנווני תן לי ד' ביצים וה' רמונים (לצורך השבת), ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים (מחיר), ולא סיכום מידה ולא סיכום מנין, לומר: הרי שיש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים והרי יש לך בידי מאה".

דהיינו, למרות האיסור לעסוק במקח וממכר בשבת^[3], מותר לקבל מוצרים מהחנווני לצורך השבת, ובלבד שלא ידברו כלל ביניהם על עניני חשבונות ותשלומים. וכעין זה מבואר בפוסקים^[4] שלמרות האיסור לתת מתנה בשבת, מותר לתת מתנה לצורך השבת.

וא"כ חייל החפץ לקנות בשבת ממתקים מהשק"ם הפלוגתי לצורך השבת, רשאי לעשות זאת ובלבד שיאמר לאחראי שיסדירו את הענין ביניהם לאחר השבת.

עוד יש להוסיף שחז"ל^[5] אסרו למדוד ולשקול בשבת (אף במכשירים שהפעלתם אינה כרוכה בשום איסור), לפי שרגילים לעשות כן לצורכי מסחר, ויש בזה משום עובדין דחול, ומ"מ הקלו במדידה לצורכי מצוה, וכן נפסק בשו"ע^[6]: "מותר למדוד בשבת מדידה של מצוה, כגון, למדוד אם יש במקוה מ' סאה, ולמדוד אזור מי שהוא חולה".

לאור זאת, הנצרך לבצע מדידות בשבת לצרכים מבצעיים אינו צריך להשתדל לבצען בשינוי, ואפילו כשעיתותיו בידו.

[1] ביצה פ"ג משנה ח.

[2] סימן שכג סעיף ד, ע"פ הגמרא שם כט ע"ב.

[3] ראה רש"י (ביצה לז ע"א ד"ה 'משום מקח וממכר') שבאר מקור האיסור משום "ממצוא חפצך ודבר דבר", שאין לעסוק בדברי חולין בשבת, ואילו ברמב"ם (פכ"ג משבת הי"ב) כתב הטעם משום גזירה שמא יכתוב בשבת. 

[4] ראה משנה ברורה סימן שו ס"ק לג.

[5] ראה שבת קנז ע"ב, ותוס' שם קכו ע"ב ד"ה 'ומדבריהם למדנו'.

[6] סימן שו סעיף ז.