פרק ה

שאלה: האם מותר לתת בשבת דלי תחת גשם הדולף לאוהל או למבנה יביל? כיצד יש לנהוג במזגן שהחל לדלוף במהלך השבת לתוך המגורים?

תשובה: שנינו[1]: "נותנין כלי תחת הדלף בשבת", ומבואר בגמרא[2] שכן הדין דוקא בדלף הראוי לשימוש כלשהו, אך אם הינו מוקצה, כגון שדלף גשם מעורב בבוץ, כך שהוא מאוס ואינו ראוי לשימוש, או שמזגן החל לדלוף למגורים, ומים אלה אסורים משום 'נולד'[3], הרי שאין לקולטו בכלי לפי שגורם בכך שהכלי יאסר בטלטול, וחז"ל אסרו 'לבטל את הכלי מהיכנו (מהיתרו)'[4].

עוד מובא בגמרא[5] שגג בית הריחיים של אביי דלף ובשל כך נימוחו הריחיים העשויות בטיט, יעץ לו רבה להעביר את מיטתו לשם, בכדי שייווצר מצב שהריחיים יגרמו לו צער בהיותן מאוסות לפניו, ובכך יהא מותר לסלקן, למרות שהן מוקצה, אולם אביי פיקפק בדבר.

ומבואר בראשונים[6] שמוסכם אמנם ש'אין לעשות גרף של רעי לכתחילה', אולם סבר רבה שדוקא יצירת הדבר מיאוס עצמו אסורה, אך אם המיאוס כבר קיים ורק האדם מתקרב אליו בכדי ליצור מצב צער שיאפשר את סילוק המוקצה, אין בכך משום 'עשיית גרף של רעי'. ברם, יש שפירשו[7] שרבה חולק אף על דברי הגמרא דלעיל, ולשיטתו ניתן לקלוט בכלי אף דלף מאוס ולסלקו לאחר מכן, ואין בכך משום עשיית גרף של רעי, לפי שהדלף כבר קיים בעולם, וכן כתב הטור.

פסק השו"ע[8]: "מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת, ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו, והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה, אבל אם אינו ראוי, אסור, משום שאין עושין גרף של רעי לכתחילה[9]. ואם (עבר ו)נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה, מותר לטלטלו במים המאוסים שבו", אולם יש מהאחרונים[10] שהורו שבמקום צורך גדול ניתן להקל כשיטת הטור וליתן אף לכתחילה כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה (וכן הדין לענין מזגן דולף, שעל מימיו חל איסור מוקצה), ולמעשה כתבו מפוסקי דורנו[11] שבמצבים אלה יש להניח מתחילה בתוך הכלי חפץ היתר חשוב, כמזלג או בקבוק שתייה, ובכך אין הדלף גורם לביטול הכלי מהיכנו.

[1] ביצה פ"ה מ"א.

[2] שבת מג ע"א.

[3] ראה משנה ברורה סימן שי ס"ק לב.

[4] עיין תוס' שם ד"ה 'דמבטל כלי מהיכנו' שיש מבארים משום שנראה כסותר כלי, ויש מבארים לפי שנראה כבונה, שכביכול טח אותו בטיט לקרקע.

[5] ביצה לו ע"ב.

[6] תוס' שם ד"ה 'תיתי לי דעברי אדמר'.

[7] ט"ז סימן שלח ס"ק ד, בביאור שיטת הטור שם.

[8] סימן שלח סעיף ח, ע"פ הרמב"ם פכ"ה משבת הכ"ד.

[9] ועיין בביה"ל (שם ד"ה 'אסור משום שאין') שבאר שאף שמצד הדין ניתן לסלק 'גרף של רעי' מלפניו, מ"מ מאחר ש'אין לעשות גרף של רעי לכתחילה', כלומר, אין יוצרים דבר מיאוס על סמך שניתן יהיה לאחר מכן לטלטלו מחמת מיאוסו, לפיכך נתינת כלי תחת דלף מאוס נחשבת כביטולו מהיכנו.

[10] חיי אדם כלל סז סעיף כו.

[11] שמירת שבת כהלכתה מהדו"ח פרק יג סעיף לט. (אולם אין מועיל ליתן כלי עם מים תחת המזגן בכדי שהדלף ייבטל בתוכם ולא יגרום לביטול הכלי מהיכנו, שכן כתב המשנה ברורה (סימן שי ס"ק לב): "ואפילו יש כבר כלי עם מים מער"ש שנוטף לתוכו, אסור, ולא אמרינן בזה דבטל, דהא טיפה הנוטפת היתה ניכרת קודם שנתערבה במים, וקי"ל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל". ועיין עוד בדברי השש"כ בהערות לסעיף הנ"ל, ובאריכות בספר מאור השבת ח"ד סימן טו אות טו).

ועיין עוד בספר שולחן שלמה (סימן שי הערה ז) שכתב שבכלי שיוחד לקליטת אשפה אין משום איסור ביטול כלי מהיכנו.