פרק ג

שאלה: האם ניתן לטאטא רצפת בטון של אוהל מגורים? האם מותר להתיז מים על קרקע האוהל, בכדי למנוע אבק?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "תנו רבנן ... המכבד (מטאטא את האדמה) והמרבץ (מתיז מים על הקרקע בכדי שלא תעלה אבק) ... חייב חטאת ... דברי רבי אליעזר (הסובר שבפעולות אלה יגרום להשוואת גומות בקרקע הבית, וחייב מן התורה משום 'בונה'), וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות כו' (לפי שנוקטים שאין ודאות שישווה גומות, ועל כן הוא דבר שאינו מתכוון שאיסורו מדרבנן[2]). אמימר שרא זילחא (התיר לרבץ אבק) במחוזא, אמר: טעמא מאי אמור רבנן - דילמא אתי לאשוויי גומות, הכא ליכא גומות (שהיתה כל העיר מרוצפת) כו'. והאידנא דסבירא לן כרבי שמעון (שדבר שאינו מתכוון מותר) - שרי אפילו לכתחילה".

ונחלקו ראשונים בביאור מסקנת הגמרא, יש שנקטו[3] שההיתר נאמר בין לענין ריבוץ ובין לענין כיבוד, יש שנקטו[4] שההיתר נאמר דוקא לענין ריבוץ, אך טיאטוא יגרום בהכרח להשוואת גומות, ועל כן אין היתר לטאטא אלא במקום מרוצף, ויש שנקטו[5] שאפילו במקום מרוצף חל איסור לטאטא, לפי שגזרו כיבוד במרוצף אטו אינו מרוצף.

פסק השו"ע[6]: "מותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוון להשוות גומות אלא שלא יעלה אבק. אסור לכבד הבית, אלא אם כן הקרקע מרוצף. ויש מתירין אפילו אינו מרוצף", ואילו הרמ"א כתב: "הגה, ויש מחמירין אפילו במרוצף, וכן נוהגין, ואין לשנות", אולם כתבו האחרונים[7] שבמקום שהבתים רובם ככולם מרוצפים, ניתן להקל אף לשיטת הרמ"א.

לפיכך מותר להתיז מים על קרקע האוהל, בכדי למנוע אבק, ולמנהג הספרדים מותר גם לטאטא חדרי מגורים מרוצפים ומשטחי בטון בשבת, ואילו מנהג האשכנזים להחמיר בטיאטוא, מלבד אם רוב הבתים (או האוהלים) באותו מקום הינם מרוצפים. (ומסתבר שאף בסיס גדול שיש בו בסיסי משנה, נידון כולו כמקום אחד לענין זה).

[1] שבת צה ע"א.

[2] כן מבואר בתוס' שם, ועיין משנה ברורה (סימן שלז ס"ק ו ושער הציון שם) שיש מבארים טעם איסור השבות משום טלטול עפר מוקצה, או מצד השוואת גומות כלאחר יד, או מחשש שישכח ויתכוון להשוואת הגומות.

[3] בה"ג המובא בתוס' שם ד"ה 'והאידנא דקי"ל כר"ש', רי"ף שם מח ע"א מדפי הרי"ף.

[4] תוס' שם, שכן מוכח מהגמרא (שם קכד ע"ב) שאסרה טלטול מטאטא משום כלי שמלאכתו לאיסור, משמע שאין מציאות שהותר לטאטא. רמב"ם פכ"א משבת ה"ג.

[5] טור בשם ר"י.

[6] סימן שלז סעיפים א-ב.

[7] ביאור הלכה שם ד"ה 'ויש מחמירין אפילו במרוצף'.