פרק ו

שאלה: על אלו עקרונות הלכתיים מתבסס היתר השימוש במנגנוני גרמא, ומהי מדיניות הרבנות הצבאית בענין השימוש במנגנונים אלה?

תשובה: ישנם חמישה סוגי מנגנונים שפותחו בדורנו בכדי לתת מענה הלכתי לצרכים רפואיים ובטחוניים. תחילה נתאר כל מנגנון ונבאר בקצרה את העקרונות ההלכתיים העומדים ביסודו, ובהמשך נציג וננמק את עקרונות התיעדוף ביניהם.

אוטומציה: נאמר בגמרא^[1]: "תנו רבנן, פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו", דהיינו מותר להפעיל מכונה קודם השבת, למרות שתמשיך לפעול בשבת, ומכאן יסוד להיתר הידוע לשימוש במנגנונים אוטומטיים שתוכנתו מבעוד יום, ובראשם 'שעון-שבת'.

על דרך זו הורכבו מנגנונים מעין אלה בשערי מתקנים שאין מניעה מבצעית לפותחם בתדירות קבועה (במקביל ניתן בשעת חירום לפתוח שערים אלה כדרכו בחול, באמצעות 'שבירת' קרן אור המופעלת בסמוך לו, רמזור המוצב מעל השער מסמן את הזמן בו מנגנון הפתיחה האוטומטית מופעל וקרן האור מושבתת, כך שניתן באותו זמן לעבור בשער ללא חשש).

המשכת מצב: נפסק בשו"ע^[2]: "אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת כו' (לפי שגורם לליבוי האש), אבל אם היה פתוח כנגדה, מותר לסוגרו ואין בו משום מכבה (שאינו עושה כלום אלא רק עוצר את הרוח, והאש דועכת מאליה)", מכאן שניתן גם להאריך את זמן הפעולה של מכשיר חשמלי, ובלבד שאינו מבצע פעולה אסורה בכך, וכמנהג רבים להאריך במקום צורך את פעולת שעון השבת.

ע"פ עיקרון זה פותח^[3] מנגנון המפעיל במחזוריות קבועה מכשיר לפרקי זמן קצרים וחוזר ומכבהו לפרקי זמן ארוכים, בקר הפועל מבעוד יום בתדירות קבועה בוחן את מיקומו של המפסק, שינוי מיקומו של המפסק יגרום לבקר לזהות זאת לאחר זמן, ולהפוך את תדירות הפעולות כך שהכיבוי יידחה ויבוצע לאחר זמן ממושך, ואילו ההדלקה תתבצע זמן קצר לאחר מכן, וחוזר חלילה, שינוי שלמעשה ייצור מצב שהמכשיר יתחיל לפעול לפרקי זמן ארוכים, ויחזור ויכבה לפרקי זמן קצרים.

כך למשל זרקור במגדל שמירה מופעל אוטומטית מידי פעם למספר שניות, וחוזר וכבה, דהיינו, בעצם מצב הזרקור משתנה כל העת ממצב הפעלה קצרה למצב כיבוי ארוך, וחוזר חלילה, מנגנון המורכב בתוך הזרקור בודק במחזוריות קבועה את מיקומו של מתג ההפעלה, לחיצה על מתג זה תגרום לאחר מספר שניות למנגנון לזהות את השינוי ובעקבות זאת להפוך את תדירות הפעולות כך שמצב הזרקור ישתנה כל העת ממצב הפעלה ארוך למצב כיבוי קצר, וחוזר חלילה.

גרמא: נאמר בגמרא^[4]: "אמר רבא, זרק חץ, ותריס בידו (כלומר, היה ביד הנרצח מגן להתגונן בפני החץ), ובא אחר ונטלו, ואפילו הוא (הרוצח עצמו) קדם ונטלו – פטור (ממיתת בית דין), דבעידנא דשדייה ביה - מיפסק פסקיה גיריה כו' (כלומר, לא ניתן לחייבו על זריקת החץ, שהרי באותו שלב לא היה בו בכדי להמית, ואף לא ניתן לחייבו על סילוק המגן, שהרי אינו אלא גרמא בעלמא). אמר רב פפא, האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא (כפתו למקום, וסילק סכר והציף עליו את הנהר להטביעו), גירי דידיה הוא ומיחייב, והני מילי בכח ראשון, אבל בכח שני - גרמא בעלמא הוא (כלומר, דוקא אם נהרג מנחשול המים הראשון, אך אם נהרג מנחשול שנוצר לאחר מכן כתוצאה מזרימתם הטבעית של המים, לא ניתן לחייבו מיתת בית דין)".

כעין זה מצינו שנפסק בשו"ע^[5]: "ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה, אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה, דגרם כיבוי מותר. הגה, במקום פסידא".

ע"פ עיקרון זה פותח^[6] 'מפסק גרמא' המורכב ממתג שלחיצה עליו אינה מתחילה כל פעולה חשמלית, אלא רק משנה את מיקומו של המתג, וממנגנון הפועל מבעוד יום במחזוריות קבועה, ובוחן תוך חלקיק שנייה את מצבו של המתג, כאשר המנגנון מזהה את שינוי מצבו של המתג, הוא מפעיל (או מכבה) את המכשיר החשמלי, מנגנון זה תוכנן כך שלעולם לא תתרחש התוצאה תוך כדי לחיצת האדם, אלא רק לאחר שיעור זמן מוחשי.

מניעת המונע: כפי שהוזכר לעיל, מותר לסגור דלת הממוקמת כנגד המדורה, למרות שהדבר ימנע את המשך ליבוי האש, לפי שאינו עושה דבר אלא רק עוצר את הרוח, והאש דועכת מאליה.

ע"פ עיקרון זה פותח^[7] 'מפסק מניעת המונע' המורכב משני מתקנים שהופעלו קודם השבת, האחד מטעין קָבַּל בכדי לאפשר לו לבצע באמצעותו פעולה חשמלית נדרשת (כגון פתיחת שער), ואילו השני מייצר פולסי אור מידי מספר שניות ושולחם לעבר חיישן פוטו-אלקטרי הגורם לפריקת הקָבַּל ובכך בולם את המתקן מביצוע הפעולה, לחיצה בשבת על המתג מציבה באופן מכני גרידא תריס בין מתקן הפולסים לבין החיישן, וע"י כך נמנעת המניעה מהמתקן הראשון לבצע את פעולתו^[8].

שינוי הזרם: נאמר בגמרא^[9]: "רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, סחופי כסא אשיראי (הנחת כוס בושם על בגד) ביומא טבא, אסור, מאי טעמא? משום דקמוליד ריחא. ומאי שנא ממוללו ומריח בו, וקוטמו ומריח בו (כלומר, מדוע א"כ אין מניעה למלול עצי בשמים בכדי להפיק מהם ריח)? התם ריחא מיהא איתא, ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא, הכא אולודי הוא דקמוליד ריחא".

מסוגיה זו למדו מפוסקי דורנו^[10] שמותר לערוך בשבת שינויים במכשיר אשר אינם כרוכים בסגירת מעגל חשמלי אלא בשינוי עוצמת הזרם בו (כשינוי עוצמת הרמקול במכשיר שמיעה, וכשימוש בפנס לד בעל עוצמת אור משתנה), לפי שבעצם אינו יוצר דבר חדש אלא רק מוסיף ומשנה את הקיים.

ע"פ עיקרון זה פותח^[11] מנגנון המבצע פעולה חשמלית ללא פתיחה או סגירה של מעגל חשמלי, אלא באמצעות שינוי עוצמתו, אולם בשונה משינוי עוצמת רמקול, שבו המכשיר כבר משמש לתפקידו והשינוי רק משנה את איכות השימוש בו, במנגנון שפותח השינוי מחיל למעשה מציאות חדשה. כך למשל פותחה מקלדת מחשב שלחיצה על מקשיו אינה סוגרת מעגל חשמלי (כבמקלדת רגילה) אלא משנה את עוצמת הזרם בו, ובכך מועברת ההוראה למחשב.

והנה, פשוט הדבר שישנה עדיפות לשימוש במנגנונים אוטומטיים שתוכנתו קודם השבת, שהרי אין האדם מבצע בהם כל פעולה בשבת עצמה. אולם מנגנונים אלה אינם נותנים מענה למצבים שלא ניתן לצפותם ולתכנתם מראש, ואז יש להשתמש בפתרונות אחרים, ע"פ המדרג הבא:

מנגנון 'המשכת המצב' הינו הקל ביותר מן המנגנונים שעורך בהם שינויים במהלך השבת עצמה, שכן סוף סוף תוצאת מעשה האדם אינה הפעלה חדשה, אלא שימור של מצב נתון. לאחריו, ומעט בדומה לו, יש למנות את מנגנון 'שינוי הזרם' באותם מכשירים בהם ניכר שהמנגנון אכן רק שינה את עוצמת המכשיר ולא החיל בו מציאות חדשה.

הבאים בתור בסדר העדיפויות הם מנגנוני ה'גרמא' ו'מניעת המונע', בשניהם תוצאת מעשה האדם היא שינוי בפעולת המכשיר, היתרון במנגנון ה'גרמא' בהיותו הלכה מפורשת בהרבה ענינים בתורה, חסרונו בכך שמפורש הדבר שאין להקל בו אלא במקום הפסד, ועוד, שיש המפקפקים^[12] בעצם הפעלת מנגנון זה וטוענים שמאחר והבַּקַר פועל במחזוריות קבועה, אין לראות את פעולת האדם כפעולה טכנית גרידא, שהרי התוצאה ודאי תבוא, מה גם שבמנגנון זה נמצא האדם מניח בידיים 'גשר' לצורך מעבר הזרם. לעומת זאת היתרון במנגנון 'מניעת המונע' שפשטות משמעות הסוגיה מורה שהוא היתר גמור, אלא שיש המפקפקים^[13] על עצם יסוד דין זה וטוענים שמאחר ובמנגנון זה מבצע האדם בידיים את חסימת קרני האור, יש לראות את התוצאה כפעולה ישירה של האדם היוצרת תגובת שרשרת רציפה, ואין לדמות זאת לסגירת חלון בפני רוח המלבה את האש, לפי ששם האש נשארת במצבה הקודם.

האחרון בסדר העדיפויות הוא מנגנון 'שינוי זרם' שהחיל במכשיר מציאות חדשה, אשר בשונה מהמנגנונים דלעיל שהפעלתם מביאה לתוצאה לאחר שיעור זמן מוחשי, ובכך ניכר הפער בין פעולת האדם לתוצאה המתקבלת מפעולת 'כח אחר', במנגנון זה התוצאה מתקבלת באופן מיידי, ועל כן נחשבת כמעשה ישיר של האדם. ממילא פשוט שלא ניתן להשתמש במנגנון זה ליצירה אסורה, וברור למשל שלא ניתן להדליק פנס באמצעות מנגנון כזה. אלא שמ"מ יתרונו של מנגנון זה על פני הפעלה רגילה של המכשיר, הוא בכך שאין בו מצד עצמו פעולה חשמלית אסורה, ועל כן ניתן להשתמש בו באותם מתקנים שהפעלתם כרוכה באיסור סגירת מעגלים חשמליים, אך אינה כרוכה ביצירת תוצאה אסורה.

דוגמא לכך היא השימוש במקלדת, שמחד, לא ניתן להשתמש בה ללא תוצאה מיידית, ומאידך, אין הפעלתה אסורה אלא בשל הפעולות החשמליות הכרוכות בכך (שכן עצם הופעת האותיות על גבי הצג, אינה מוגדרת כתיבה האסורה מן התורה).

לסיום יש להזכיר שיש מפוסקי דורנו^[14] שערערו עקרונית על השימוש באמצעים אלו, שהרי ניתן להפעיל מפעלי ענק בכך, ואין לך זלזול ופגיעה בכבוד השבת גדולים מזה, וכשם שמצינו בחז"ל שאסרו אמירה לנכרי - אף קודם השבת - שיעשה לו מלאכה בשבת. יתר על כן, יש מפוסקי דורנו^[15] ששללו הלכתית שימוש ברבים ממנגנונים אלו, הואיל וסוף סוף מדובר במתקן שנועד לכך ודרכו שבהפעלת האדם מתבצעת פעולה חשמלית, יש לראות זאת כמעשה גמור של האדם.

לפיכך למעשה מדיניות הרבנות הצבאית להתקין מנגנונים להפעלה אוטומטית בכל מקום שהדבר נצרך ומתאפשר, ולעומת זאת, להתיר שימוש במנגנונים 'הלכטכניים' רק בענינים הנוגעים לפיקוח נפש, או במקום צורך גדול מאוד, ושלא מתאפשר לפותרם באמצעות אוטומציה. גם במצבים אלה קביעת סוג המנגנון תהיה ע"פ המדרג דלעיל (המשכת מצב, גרמא ומניעת המונע, ושינוי זרם), ובאותם מצבים שהפיתרון ההלכתי דחוק, השאיפה היא לבניית התקן הכולל בתוכו מספר מנגנונים ומסתמך על מספר שיטות הלכתיות.

[1] שבת יח ע"א.

[2] סימן רעז סעיף ב, ע"פ הגמרא שם קכ ע"ב.

[3] ע"י מכון צומת בראשות הר"י רוזן.

[4] סנהדרין עז ע"ב.

[5] סימן שלד סעיף כב, ע"פ הגמרא שבת קכ ע"א. וכן מצינו בגמרא (שם ע"ב) "לא תעשה כל מלאכה" – עשייה הוא דאסור, גרמא שרי".

[6] ע"י מכון 'צומת'.

[7] ע"י המכון 'המדעי טכנולוגי לעניני הלכה' בראשות הרל"י הלפרין.

[8] יש לציין שהנוקטים בשיטה זו, מקילים עקרונית גם כשהתוצאה מתרחשת לאלתר, שהרי סוף סוף פעולת האדם אינה יוצרת דבר, ולשיטתם תיתכן מציאות של גרמא כשהתוצאה מתקבלת מיד. אכן למעשה אף מנגנון זה תוכנן, לרווחא דמילתא, כך שלעולם לא תתרחש התוצאה תוך כדי לחיצת האדם, אלא רק לאחר שיעור זמן מוחשי.

[9] ביצה כג ע"א.

[10] ראה שו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן ט) שהקל מטעם זה לשיטת הנוקטים שאיסור השימוש במכשיר חשמלי הוא מטעם 'מוליד', ועיין עוד שם (סימן יב) שכתב שאפשר שאף לשיטת החזו"א שהאיסור משום 'בונה', מ"מ כשהמעגל החשמלי כבר קיים, אין לאסור להגדיל את עוצמת הזרם בו.

[11] ע"י מכון צומת.

[12] שו"ת מעשה חושב ח"א פ"ו.

[13] עיין באריכות בספר מערכי לב פ"ז.

[14] ראה שו"ת אגרות משה ח"ד סימן ס, שו"ת חלקת יעקב חלק או"ח סימן ע, ועיין רמב"ן על הפסוק "יהיה לכם שבתון" (ויקרא כג כד) שכתב: "ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה ביו"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום כו', לכך אמרה תורה "שבתון" שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח".

[15] כן מבוארת באריכות שיטת הגרי"ש אלישיב בזה בספר שבות יצחק ח"ו פרק טו, ובספר קדושת השבת ח"א הערה כז, וע"ש שהפליג אף להורות שלצורך פיקו"נ יש להעדיף שימוש כדרכו ולא במנגנונים אלה, כדי שלא יחשבו שהם בכלל דין גרמא המותרת.

ועיין גם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק כא סימן יג אות א) שהביא את ביאור הרא"ש (ב"ק פ"ו סימן יא) שכתב שאין במלאכת 'זורה' משום גרמא (למרות שמפריד את החיטה מהמוץ בסיוע הרוח), לפי שכן דרכה להעשות דוקא ע"י הרוח, ולמד מדבריו שכל שדרך המכשיר לפעול בדרך גרמא, כלול הדבר בכלל מלאכת מחשבת האסורה.

ועיין עוד אריכות בענין זה בספר קדושת השבת (שם).