פרק ה

שאלה: האם ניתן להאריך את פעולת שעון השבת, כך שהאור בחדר האוכל יכבה בשעה מאוחרת יותר, וכד'?

תשובה: נאמר בגמרא^[1]: "תנו רבנן, פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו כו'. אבל אין נותנין חיטין לתוך הריחיים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום, מאי טעמא? אמר רבה מפני שמשמעת קול, אמר ליה רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים, דתניא, ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו - לרבות שביתת כלים, אלא אמר רב יוסף משום שביתת כלים".

ברם, מסקנת הסוגיה ששביתת כלים אסורה רק לשיטת בית שמאי, וא"כ לשיטת רב יוסף למסקנה (כבית הלל) אין איסור בכך, ורק לשיטת רבה יש להימנע מנתינת חיטים בריחיים משום השמעת קול. ונחלקו ראשונים כמי להכריע, וכן מובא בשו"ע^[2]: "מותר לתת חיטים לתוך ריחיים של מים, סמוך לחשיכה. הגה, ולא חיישינן להשמעת קול שיאמרו ריחיים של פלוני טוחנות בשבת. ויש אוסרים בריחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול, והכי נהוג לכתחילה, מיהו במקום פסידא יש להקל כו'. ומותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגע"ר (שעון) מערב שבת, אע"פ שמשמיע קול להודיע השעות בשבת, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול".

מסוגיה זו למדו רבים מן הפוסקים האחרונים^[3] שניתן להשתמש בשעון שבת להפעלת מכשירים חשמליים, ואפילו רועשים, כל שידוע שדרך להפעילם באופן זה, שכן מעשה האדם הסתיים מבעוד יום, והמלאכה מתבצעת באופן אוטומטי בשבת^[4]. אולם יש שהורו^[5] שכן הדין דוקא לענין הפעלת תאורה, הואיל ונהגו להקל גם בהדלקתה באמצעות גוי, אך אין לנהוג היתר בשאר ענינים, שהרי ניתן להפעיל מפעלי ענק באמצעים אוטומטיים, ואין לך זלזול ופגיעה בכבוד השבת גדולים מזה. ברם, פשוט הדבר שלצרכים מבצעיים חיוניים יש להעדיף שימוש באמצעים אוטומטיים שהופעלו מבעוד יום, על פני שימוש בכל אמצעי אחר.

עוד הוסיפו הפוסקים הנ"ל שמותר להאריך בשבת את פעולת השעון (כגון אם האור אמור לכבות בשעה מסוימת, ניתן ללחוץ על הזיזים בכדי לדחות את הכיבוי למועד מאוחר יותר), ואף שמבואר בגמרא^[6]: "הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה", מ"מ כאן אין לראותו כמוסיף שמן לנר, אלא כמרחיק גורם חיצוני שעתיד להביא לכיבוי הנר, וכשם שכתב הרמ"א^[7]: "אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת כו' (לפי שגורם לליבוי האש), אבל אם היה פתוח כנגדה, מותר לסוגרו ואין בו משום מכבה (שאינו עושה כלום אלא רק עוצר את הרוח, והאש דועכת מאליה)". (אכן, יש שנקטו^[8] שאין לבצע שינויים אלה, לפי שהכיבוי או ההדלקה המתרחשים לאחר מכן נחשבים לפעולה מכחו של האדם, ויש שאסרו^[9] לבצע שינויים אלה משום איסור מוקצה שחל על זיזי השעון).

יתר על כן, יש שכתבו^[10] שבזמן שמכשיר חשמלי מנותק מהזרם ע"י שעון השבת, מותר אף לשנות את זיזי השעון כך שלאחר שהמכשיר יופעל, הוא ישוב וינותק מוקדם משתוכנן תחילה (וכן במכשיר פועל מותר לגרום שלאחר שיופסק, הוא ישוב לפעול מוקדם משתוכנן תחילה), והיינו לפי שקודם שהובערה אש, אין מניעה לגרום לכיבויה.

עוד יש להוסיף שנפסק בשו"ע^[11]: "ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה, אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה, דגרם כיבוי מותר. הגה, במקום פסידא", ומכאן למדו הפוסקים הנ"ל שבמקום הפסד, או מצוה, ניתן אף לבצע שינויים בשעון השבת כך שיקדים את חיבור (או את ניתוק) החשמל למכשיר, שהרי בשינויים אלו אינו מפעיל את המכשיר אלא רק בדרך גרמא[12].

[1] שבת יח ע"א.

[2] סימן רנב סעיף ה.

[3] בשל אופיו התמציתי של חיבור זה, נסתפק רק בציון לשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן יג, שמירת שבת כהלכתה פרק יג סעיף כג, שו"ת יביע אומר ח"ג סימנים יז-יח, ואנציקלופדיה תלמודית - נספח לערך 'חשמל' אות ג.

[4] ברם, יש להעיר שבישול באמצעות הנחת תבשיל בשבת בתנור שיידלק לאחר מכן ע"י שעון שבת, אינו בכלל היתר זה, כמבואר בשמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף כו, ובילקוט יוסף סימן שיח הלכות בישול אחר אפייה סעיף ע.

[5] שו"ת אגרות משה ח"ד סימן ס, ושו"ת חלקת יעקב או"ח סימן ע.

[6] ביצה כב ע"א.

[7] סימן רעז סעיף ב. וכעין ששנינו (שבת פרק יג משנה ז): "(צבי שנכנס לבית) וישב הראשון על הפתח ומילאהו (ובכך מנע את בריחת הצבי), ובא השני וישב בצידו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו - הראשון חייב, והשני פטור (לפי שאינו עושה מלאכה אלא ממשיך את המצב הקיים)".

[8] שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סימן מז אות ד, וח"ד סימן צא אות ה, ספר שבות יצחק ח"ו פרק טז בשם הגרי"ש אלישיב, והיינו לפי שנקטו שאין פטור גרמא במכשיר שנוצר לפעולות אלה. ואגב, יש להוסיף שהגר"מ אליהו החמיר מאוד בענין זה, ונקט שכל תקיעת זיז המשפיעה על פעולה חשמלית אסורה משום 'תוקע' ו'מכה בפטיש'.

[9] שו"ת אגרות משה שם, שו"ת מנחת יצחק ח"ג סימן לז. ברם, במנחת שלמה (שם) נקט שכלל לא חל על זיזי השעון דין מוקצה, שהרי פעולת השינוי מותרת, וממילא אין הזיזים נידונים לכלי שמלאכתו לאיסור, וכעין זה נראה בשו"ת יביע אומר ח"ג סימן יח אות ב.

[10] עיין שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן י אות ג, ושמירת שבת כהלכתה פרק יג סעיף כו.

[11] סימן שלד סעיף כב.

[12] ברם, יש שאסרו זאת לפי שנקטו שהדבר נחשב כהפעלת המכשיר באופן ישיר מכח האדם.