פרק ג

שאלה: האם ישנה עדיפות הלכתית לשימוש בטלפון על פני הרשת האלחוטית? ומה דין שימוש במסך אנלוגי מול שימוש במסך דק, ושימוש ב'עכבר' מכני מול שימוש ב'עכבר' אופטי?

תשובה: כידוע^[1], חל איסור על הפעלת מכשירי חשמל בשבת הואיל ובכך מחבר מעגל חשמלי, לדעת רבים מפוסקי דורנו^[2] הדבר אסור מדרבנן משום איסור 'מוליד' בשבת (שיוצר בחוטים כח חדש), ולדעת החזון איש^[3] הדבר אסור מן התורה משום מלאכת בונה, או מכה בפטיש.

ברם, אף לדעת הפוסקים שעל עצם החיבור לזרם החשמל חל איסור מדברי חכמים, יש לזכור שישנם מכשירים (כפנס עם נורת ליבון, או מדפסת), אשר על הפעלתם חל איסור מן התורה בשל התוצאה החמורה הנובעת מהם (בהבערת חוט להט^[4], או בכתיבת אותיות).

עוד יש להוסיף שיש הנוקטים^[5] ששימוש במכשיר שהופעל מבעוד יום, ואשר השימוש בו אינו כרוך בסגירת מעגל חשמלי אלא בשינוי עוצמת הזרם בו (כשינוי עוצמת הרמקול במכשיר קשר, וכשימוש עוצמת האור בפנס לד בעל עוצמה משתנה), קל יותר, לפי שבעצם אינו יוצר דבר חדש אלא רק משנה את הקיים.

לפיכך לענין תיעדוף השימוש במכשירים חשמליים לצרכים מבצעיים יש לבחון היטב את צורת הפעלתם, ולתעדף מכשיר שיש בהפעלתו איסורים מדברי חכמים (אפילו מרובים) על פני מכשיר שיש בהפעלתו איסור מן התורה, כך יש להעדיף שימוש בפנס LED על פני שימוש בפנס המכיל נורת ליבון^[6], כמו גם שימוש במסך מחשב דיגיטלי (LCD או פלזמה) על פני שימוש במחשב בעל מסך אנלוגי (שהפעלתו כרוכה בהבערת חוט להט^[7]), ועל דרך זו יש להעדיף שימוש בטלפון (ללא נורות להט) על פני שימוש במכשיר קשר המכיל נורות ביקורת העשויות חוט להט.

כמו כן יש לבחון ולתעדף מכשיר אשר הפעלתו כוללת איסורים מועטים על פני מכשיר שהפעלתו כרוכה באיסורים מרובים, כך, במידה ואין הדבר נוגד את הנחיות בטחון המידע, יש להעדיף שימוש בטלפון שהפעלתו מבוססת על סגירת מעגל חשמלי פעם אחת (בתחילת ההתקשרות)^[8], על פני שימוש במכשיר קשר אשר בכל לחיצה על המע"ד סוגרים מעגל חשמלי חדש (מה גם שפעולה זו מפעילה את כל מכשירי הקשר באיזור המכוונים על אותו תדר, ואף מדליקה נורות ברבים מהם), ועל דרך זו יש להעדיף טלפון ללא צג (שאין השימוש בו גורם לכתיבת הספרות על גבי המסך, האסורה מדברי חכמים), על פני טלפון עם צג. באותה מידה יש להעדיף חיוג באמצעות חיוג מקוצר על פני חיוג רגיל, או שיחת טלפון על פני שליחת מיסרון שכן כל לחיצה על מקש הינה פעולה של סגירת מעגל חשמלי.

יתר על כן, מאחר שהתבאר שיש המתירים שינוי עוצמת זרם, לפיכך יש להעדיף שימוש במכשיר המבוסס על עיקרון זה, כך יש להעדיף שימוש ב'עכבר' אופטי על פני שימוש ב'עכבר' מכני או ב'משטח מגע רזיסטיבי' (ש'גרירתם' כרוכה בסגירת מעגלים חשמליים מרובים^[9]), ואף כשמשתמשים ב'עכבר' אופטי, יש להימנע מגלגול הגלגלת.

כללו של דבר, יש לשקול היטב בכל מקרה מהם המכשירים העומדים לרשות החייל לצורך ביצוע המשימה (תוך שימת לב שהשימוש בהם אינו נוגד את נהלי ביטחון המידע באותו מקום), ולאחר מכן לבחון כל מכשיר לגופו, מהם האיסורים הכלולים בו וכיצד ניתן למזער את כמותם ואת חומרתם.

בכל זה יש להשתדל לבצע את הפעולה האסורה בשונה מדרכו בחול, כגון ע"י מרפק, גב האצבעות, או לחיצה באמצעות חפץ שאינו מוקצה, ובלבד, כמובן, שאין ההתנהלות בדרך זו עלולה להביא לידי סכנה (כגון בשעת פעילות מבצעית בגיזרה שהסכנה בה שכיחה, אשר שינוי מדרכי הפעולה הרגילות עלול לגרוע מיכולת התגובה במהירות הנדרשת).

[1] בשל מסגרתו המצומצמת של חיבור זה, ובשל מורכבות נושא החשמל בהלכה וריבוי המקורות בענינו בספרות פוסקי דורנו, נמנענו מהבאת הדברים בהרחבה, והסתפקנו בהבאת עיקרי המסקנות וציון המקורות המפורסמים יותר בסוגיה זו, להרחבה עיין בענין זה באריכות באנציקלופדיה תלמודית ערך 'חשמל', ובנספח המובא שם בסוף הכרך, ובסופו רשימה ארוכה של מקורות וחיבורים העוסקים בסוגיית החשמל בהלכה.

נוסף לכך לא התיחסנו כלל לאיסורים הכרוכים בהפעלת תחנות כוח לייצור חשמל, ולאיסור ההנאה מחילול השבת שנעשה שם.

[2] כן כתב בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב במפתחות לסימן לא) וכעין שמצינו בגמרא (ביצה כג ע"א) שאסור להניח כוס בושם על בגד, מפני שמוליד בו ריח. ברם, יש שהעירו על דימוי זה (ראה שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן ט) שהרי אין זרם החשמל ניכר בחוטים, מה גם שדרך השימוש במכשיר החשמל היא בחיבורו לחשמל ובניתוקו ממנו, וקשה א"כ לומר שבסגירת המעגל נוצר דבר חדש. ומ"מ למעשה הסכמת רבים מפוסקי דורנו (ואף המנחת שלמה שם) כשיטה זו.

[3] או"ח סימן נ ס"ק ט, לפי שהזרמת הזרם בחוטים נחשבת לשינוי מהותם, והוא כנותן צורה משמעותית לחומר גולמי, ועוד, שבסגירת המעגל החשמלי מעמיד את הכלי על תכונתו ומכשירו לשימוש. ברם, יש שהשיגו על כך (ראה שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן יא) שהרי אין חיבור החוטים כדרך בנין בחיבור חזק, מה גם שהמעגל עומד תמיד לניתוק וחיבור, ואף אינו מתקיים מאליו אלא זקוק כל העת ליצירת והזרמת חשמל נוספת, על כן יש לראות בכך דרך שימוש ולא בנייה, ועוד, שאין הכנסת הזרם בחוטים חשובה כנתינת צורה לחומר, אלא כהזרמת מים בצינור, שהרי החוט עצמו לא משתנה.

[4] ראה רמב"ם (פי"ב משבת ה"א) שכתב: "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב", ועיין השגת הראב"ד (שם) שחלק על כך ונקט שאין בגחלת מתכת משום מבעיר, ואפשר לפי שסבר שגדר ההבערה הוא כילוי חומר הבעירה, ועיין עוד באריכות בשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן יב. ומ"מ יש להעיר שכיבוי נורה אסור מדרבנן, שהרי לכו"ע (ראה שו"ע סימן שלד סעיף כז) אין איסור מן התורה לכבות גחלת מתכת, שהרי אינה עושה פחם.

[5] ראה שו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן ט) שכן מוכח מדברי הגמרא בביצה שם שאסור לבשם בגד משום מוליד, אך אין מניעה להוסיף בושם בבגד מבושם, ועיין עוד שם (סימן יב) שכתב שאפשר שאף לשיטת החזו"א שהאיסור בסגירת מעגל חשמלי הוא משום בנין, מ"מ כשהמעגל החשמלי כבר קיים, אין לאסור להגדיל את עוצמת הזרם בו. וכן הסכים בשו"ת יביע אומר (ח"א סוף סימן יט), ומטעם זה התיר לכבד שמיעה שימוש במכשיר שמיעה (שהופעל קודם השבת). אולם יש לציין שדעת הגרי"ש אלישיב (ראה ספר קדושת השבת ח"א הערה ז) שכל שחל שינוי מציאותי נחשב הדבר לבונה או מוליד. 

[6] נורת הלד הינה דיודה ייחודית אשר מעבר להיותה צומת בין שני חומרים מוליכים למחצה, האחד עשיר באלקטרונים והשני עני בהם, שחיבור לזרם החשמל גורם למעבר חד כיווני של אלקטרונים בתוכה, הרי שבשל תכונות מרכיביה נגרמת גם פליטת אנרגיה עודפת בצורה של תנועת פוטונים (חלקיקי אור). כל זאת בשונה מנורת ליבון המאירה כתוצאה מבעירת חוט להט הפולטת קרינת אור. מאחר ותהליך הלד אינו כולל בעירה וחום, לפיכך אין בו משום איסור מבעיר.

יתרון נוסף יש בפנס לד, מצד שדינו כשאר כלי שמלאכתו לאיסור שניתן לטלטלו בשבת לצורך גופו ומקומו, זאת בניגוד לפנס המכיל נורת להט, שרבים מפוסקי דורנו נקטו שאם היה דלוק בין השמשות חל עליו איסור מוקצה גמור (כמוקצה מחמת גופו), ולא ניתן לטלטלו כלל בהמשך השבת (עיין בענין זה להלן פרק מז תשובה ה).

[7] מסך זה מכיל שפופרת שבתוכה אלקטרודה המתלהטת באמצעות החשמל ומייצרת זרם אלקטרונים, 'תותח אלקטרונים' מאיץ וממקד את תנועתם  אל עבר ציפויו הפנימי של המסך העשוי זרחן, פגיעת האלקטרונים בזרחן גורמת לו להפיק אור. לעומת זה מסך LCD מבוסס על תאורה פנימית (באמצעות נורות פלורוסנט או לד) שמעליה שכבת גבישים נוזליים זעירים המשנים את צורתם בהתאם לזרם העובר אליהם, ובכך שוברים את קרני האור ומאירים כל נקודה במסך באופן שונה. מסך הפלזמה מורכב מתאים זעירים המכילים תערובת גזים (כעין פלורוסנט), מגע חשמלי גורם לתנועת אלקטרונים מהירה בתוכם ולהתנגשות שלהם בחלקיקי גז, התנגשות המביאה לפליטת פוטונים (חלקיקי אור).

[8] עצם הדיבור בטלפון אינו יוצר מעגל חשמלי אלא משנה את עוצמתו, שכן המיקרופון מכיל מימברנה הרגישה לתנודות גלי הקול ו'מתרגמת' אותם לתנודות בעוצמת הזרם החשמלי (תנודות חשמליות השבות ומתורגמות ברמקול לתנודות גלי קול הנשמעות כקול המקורי).

[9] ה'עכבר' האופטי מורכב ממצלמה האומדת כל העת את השינויים בתמונה יחסית לתמונה הקודמת, ומשנה בהתאם לכך את החץ שעל גבי המסך. לעומת זאת 'עכבר' מכני מורכב מכדור המסובב בתנועתו גלגלות המחוברות לדסקיות, בדסקיות ישנם חורים במרווחים קטנים וקבועים, מצידה האחד של הדסקית ישנה נורת LED ומצידה השני ישנו חיישן פוטו-אלקטרי, תנועת הדסקית גורמת למעבר קרני אור מהנורה אל החיישן, ובכך לסגירת מעגלים חשמליים המביאים לשינוי מיקום החץ על גבי המסך. הפעלת עכבר 'משטח מגע' מבוססת גם היא על סגירת מעגלים חשמליים מרובים ביותר (ובשל כך הפעלתו חמורה אף משימוש ב'עכבר' מכני. אולם יש לציין ש'מסך מגע' של טלפון סלולארי עובד על עיקרון של שינוי קיבוליות, ולא על סגירת מעגלים חשמליים, ובשל כך יתכן שהפעלתו קלה אף מטלפון סלולארי עם מקשים).