פרק ב

שאלה: סמב"ץ הנצרך לתעד ביומן המבצעים את דיווחי כוחות הבט"ש הפעילים בגזרתו, חייל ביחידה ההאזנה, או תצפיתן הנצרך למלא יומן תצפית על תנועת כוחות אויב, באילו אמצעים יעדיפו להשתמש לצורך זה בימי שבת? האם חוקר שבויים שנצרך למלא דו"ח חקירה בשבת, או אפסנאי שנצרך למלא טפסי הנפקת ציוד בעת גיוס חירום, יעדיפו למלאם באופן ידני, או באמצעות הקלדה במחשב? האם ראוי למפקד שנאלץ בגלל נסיבות מבצעיות לשנות את השבצ"ק בשבת, להשתמש לצורך זה ב'עט-שבת'? האם בנסיבות מבצעיות יש להעדיף הדפסה באמצעות מחשב על פני כתיבה ידנית?

תשובה: כתב הרמב"ם[1]: "אין הכותב חייב עד שיכתוב בדבר הרושם ועומד, כגון דיו ושחור וסיקרא וקומוס וקנקתום וכיוצא בהם, ויכתוב על דבר שמתקיים הכתב עליו, כגון עור וקלף ונייר ועץ וכיוצא בהם, אבל הכותב בדבר שאין רישומו עומד, כגון משקין ומי פירות, או שכתב בדיו וכיוצא בו על עלי ירקות ועל כל דבר שאינו עומד, פטור. אינו חייב עד שיכתוב בדבר העומד על דבר העומד". ומ"מ כתיבה בכתב שאינו מתקיים אסורה מדרבנן, וכן נפסק בשו"ע[2]: "יש ליזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השולחן או באפר", וכתבו האחרונים[3] שכן הדין בכתיבה על שימשה המכוסה אדים וכד'.

נחלקו הפוסקים מהו שיעור הזמן הנחשב לכתב המתקיים, יש שכתב[4] שכל שהכתב מתקיים לאחר השבת, נחשב לכתב בר קיימא שאיסורו מן התורה, ואילו דעת רבים[5] שהדבר תלוי ברגילות בני אדם, ודוקא כתיבה שרגילים לכתוב לזמן משמעותי נחשבת לכתיבה ברת קיימא, אך כתב המתקיים מספר ימים נחשב לכתב שאינו בר קיימא. על כן עקרונית במקום צורך מבצעי או רפואי יש להעדיף שימוש ב'עט-שבת' המכיל דיו המתנדף תוך מספר ימים, על פני שימוש בעט רגיל.

עוד יש להוסיף שדעת הרבה מפוסקי דורנו[6] שאמנם הפעלת מחשב אסורה בשל הפעולות החשמליות המתבצעות בו, אולם אין בכתיבת מחשב איסור 'כותב' מדאורייתא (או במחיקה בו משום 'מוחק'), זאת לפי שבאגירת המידע בזיכרון המחשב, ודאי אין משום כתיבת אותיות[7], ואף בתצוגה האלקטרונית על גבי המסך אין משום כתב, שהרי אינו אלא שילוב של הרבה נקודות המוארות בגוונים שונים, וכשם שפשוט הדבר שהמציב מספר פנסים זה לצד זה עד שמתקבלת תבנית אות – לא מתחייב משום כותב. יתר על כן, אפילו תוגדר התצוגה כ'כתב', הלא אינו כתב המתקיים, שכן אינה מוצגת אלא באופן זמני בלבד (אך יש המחמירים בכך[8], ונוקטים שכתיבה באמצעות מחשב נחשבת לכתיבה גמורה ואסורה מן התורה, ויש שאסרו[9] שימוש במחשב משום 'בונה' בשל אגירת הנתונים).

ברם, יש להדגיש שדוקא הקלדה במחשב אינה אסורה מן התורה, אך הדפסה באמצעות המחשב נחשבת לכתיבה גמורה[10]. (ומ"מ פשוט[11] שהנצרך בשל נסיבות מבצעיות להנפיק מסמך, יעדיף להדפיסו בפעולה אחת במחשב, מאשר לכותבו ידנית, ואפילו כשהמסמך במחשב ארוך יותר). מאידך יש לציין שפשוט ששימוש במחשב שהותאם לשימוש בשבת באמצעות מנגנוני גרמא למיניהם (כ'מקלדת שבת' ו'עכבר שבת'), קל יותר מכל האמצעים הנ"ל.

והנה נראה שלמרות שלענין חומרת הכתיבה בעט שבת מול מחשב יש צדדים לכאן ולכאן, עקרונית יש להעדיף שימוש בעט שבת על פני מחשב, הן מצד שבכך ניכר השוני מדרך הכתיבה הרגילה בחול, והן מצד שהאיסור בכתיבה במחשב חל על הקלדת כל אות ואות, משא"כ בכתיבה ידנית שהאיסור חל על כתיבת שתי אותיות. ברם, למעשה, לרוב אין להשתמש בעט שבת בשל החשש לאובדן מידע חיוני העלול להביא לידי פיקוח נפש.

לסיכום: 1. הנצרך לכתוב בשבת לצרכים מבצעיים, ישתמש לשם כך במחשב המחובר ל'מקלדת שבת' ו'עכבר שבת' (למעט אם בגלל הנסיבות המבצעיות עליו לכתוב במהירות, והשימוש ב'מקלדת שבת' אינו מאפשר לו זאת).

2. במידה שאמצעי זה אינו מצוי בידו, אזי אם עליו לכתוב מידע מבצעי הנצרך לטווח זמן קצר בלבד, ואין בו כל צורך עתידי (כטיוטה לקראת תדריך, או רישום מספר טלפון לשימוש מיידי), יכתוב באמצעות 'עט-שבת', ואילו כשעליו לכתוב מידע הנצרך לטווח זמן ארוך (כתיעוד מידע מודיעיני, או תיעוד דיווחים בעת פעילות מבצעית), אין להשתמש בעט שבת (למעט במקום שקיים נוהל קבוע של צילום או העתקת החומר ותיוקו מחדש לאחר השבת), אך מ"מ יש להעדיף הקלדה במחשב (ובמקום צורך מבצעי אף הדפסה באמצעות מדפסת) על פני כתיבה ידנית רגילה.
3. במצבים גבוליים שנחיצות הכתיבה לטווח ארוך אינה ברורה, יש להיוועץ ברב היחידה בכדי לבחון האם ישנה חשיבות מערכתית בשמירת המידע עד כדי שאובדנו עלול להביא לידי סכנה, או שמא הינו נחוץ לטווח זמן קצר בלבד ודי בכתיבתו בעט שבת.
4. כתיבה ביד שמאל אינה אסורה מן התורה[12], על כן במידת האפשר יש לכתוב ביד זו (או במקלדת מחשב באמצעות גב או מפרק האצבע, או באמצעות חפץ[13]). כמו כן, כידוע[14], חל איסור על כל תוספת בכתיבה, על כן יש להקפיד על כתיבה קצרה ותמציתית[15], אולם כמובן שאין לנקוט בכל הדרכים הנ"ל כשהדבר עלול להביא חלילה לידי תקלה מבצעית (כגון שכתב ידו השמאלית אינו קריא כלל, או שכתיבה תמציתית מדאי תובן בצורה מוטעית).
5. הואיל ובהפעלת מחשב ישנם איסורים נוספים, על כן יש לדאוג להפעילו קודם השבת, ועל דרך זו יש לבטל את תוכנת הכיבוי האוטומטי של המסך, ולהשהות, במידה שאין הדבר נוגד את הנחיות בטחון המידע של היחידה, את הפעלת 'שומר המסך' למשך השבת[16].

[1] פי"א משבת הט"ו, ע"פ הגמרא בשבת קג ע"ב.

[2] סימן שמ סעיף ד.

[3] משנה ברורה שם ס"ק כ.

[4] שו"ת מנחת יצחק ח"ז סימנים יג-טו, שכן משמעות לשון הרמב"ם (פ"ט משבת הי"ג): "ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים כו', וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור", ושכן נראה שאנשים מחשיבים לעיתים כתיבה לצורך זמן קצר בלבד, וכך אף הוכיח מדוגמאות הגמרא שהגדירה כתיבה על דברי מאכל ככתיבה ברת קיימא. כעין זה למד גם שער הציון (סימן שג ס"ק סח) מדברי הרמב"ם הנ"ל שאין נפטרים אלא מכתיבה בדבר שאינו מתקיים כלל אפילו ביום השבת.

[5] שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן צא אות יא, הגר"מ אליהו תחומין חלק יא עמוד 107, ובאריכות בשו"ת מעשה חושב ח"ב סימן יד, שכן כתב הרשב"א (שבת קטו ע"ב, מובא בביה"ל שם ד"ה 'במשקין') בביאור הגמרא שם שנקטה שסם וסיקרא וכו' אינם ברי קיימא, ולכאורה סותר הדבר את סוגיית הגמרא שנקטה שכתיבה בהם נחשבת לכתיבה של קיימא האסורה מן התורה, ותירץ הרשב"א: "וי"ל דמיקיימי קצת עד שדרכן של בני אדם לכתוב בהן דברים שאינן עשויין לקיימן לעולם אלא זמן אחד כספרי הזכרונות וכיוצא בהן, והילכך לענין שבת מלאכת מחשבת היא". וכן מוכח מדוגמאות הגמרא שכתיבה על דבר המתקיים למספר ימים נחשבת לכתיבה ברת קיימא, ומכך שהכתיבה על עמודי המשכן נועדה לקיום ממושך. ועיין עוד בספר קצות השולחן (ח"ז עמוד לד בהערה) שהעיר שלא מסתבר כלל שגדר הכתיבה יהיה ע"פ המתקיים ביום השבת, שכן ע"פ זה נמצא שהכותב בליל שבת כתב שיימחק מעט לפני צאת השבת, יהיה קל מהכותב סמוך לצאת השבת כתב שיימחק מיד לאחר צאת השבת.

[6] כן כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ח סוף סימן מח) לענין כתיבה במחשב בחוה"מ: "ולדעתי ההקלדה של המחשב בודאי שאין בה שום חשש איסור, כיון שאין האותיות מודפסות על דבר המתקיים, אלא שנראים על מסך המחשב בלבד", וכן כתבו בספר נשמת אברהם (סימן שמ אות ו סעיף 11) ובספר מאור השבת (ח"ד עמוד ר) בשם הגרש"ז אויערבך שאין בתצוגה אלקטרונית משום כתב.

ועיין עוד בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן כט) ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן ל) שהתירו למדוד חום לחולה באמצעות הנחת סרט פילם על מצחו, ואף שחום הגוף גורם להופעת אותיות שונות ע"ג הסרט ע"פ מידת חומו, מ"מ אינו דומה למלאכת הכתיבה שעניינה מריחת דיו על נייר. ומהגר"א נבנצל שמענו (הלכס"ד ח"ג עמוד 67) שמאחר והאותיות אינן ניכרות אלא ע"י תוספת חום כל הזמן, א"כ אינו מוגדר כלל כתב המתקיים, וכעין זה כתב בשו"ת עשה לך רב (ח"ח עמוד שסא) שאין במחשב משום כתיבה, לפי שאין הכתב מתקיים מכח עצמו.

ויש להוסיף שהאבני נזר (או"ח סימן רי אות יג) הורה שכשכוונתו לכתיבה זמנית בלבד, אינו נחשב לכתב בר קיימא, וכעין שהתיר הרמ"א (בתשובה סימן קיט) לפתוח ספר שרשומים אותיות על חודי דפיו, שהואיל ועומד לפתיחה וסגירה, אין דרך כתיבה בכך.

[7] וכעין שמצינו בגמרא (גיטין יט ע"ב) ובירושלמי (שם פ"ב ה"ג) שאין בכתב סתרים (מי-מילין) משום כתיבה, וכעין שהורו רבים מן האחרונים (עיין באריכות בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן נ) שאין בהקלטת דיבור במכשיר הקלטה משום 'כותב' (אלא שהדבר אסור מטעמים אחרים), מה גם ש'שפת המחשב' (השפה הבינארית) אינה שפת דיבור, ועיין באריכות בענין זה בספר מערכי לב פ"ח אות ד.

[8] שו"ת שבט הלוי ח"ו סימן לז, ולפי שהכתיבה מצד עצמה קיימת, והעובדה שעתידה להימחק (כתוצאה מכיבוי המחשב) אינה אלא פעולה מאוחרת, וכעין שכתב הרמב"ם (פי"א משבת הט"ז): "הכותב על בשרו חייב מפני שהוא עור, אף על פי שחמימות בשרו מעברת הכתב לאחר זמן, הרי זה דומה לכתב שנמחק".

ועיין עוד בענין זה בספר קדושת השבת (ח"ב מילואים פ"ח) שדן בפירוט בכל נושא הפעלת המחשב בשבת על מרכיביו השונים, והביא בהרחבה את דעת הגרי"ש אלישיב והגר"מ אליהו שנקטו שיש בכתיבת המחשב איסור מן התורה, ואף הורו שיש להעדיף כתיבה ביד שמאל על פני כתיבה במחשב, ולפי שנקטו כחזו"א שבכל הקשה במקלדת יש איסור תורה בסגירת המעגל החשמלי, משא"כ בכתיבה ידנית שהאיסור חל על כל כתיבת שתי אותיות.

על כל זה יש להוסיף שא"א להתעלם מכך שכיום כתיבה באמצעות מחשב היא דרך הכתיבה המצויה והמקובלת.

[9] כן כתבו בספר נשמת אברהם (שם) ובשמירת שבת כהלכתה (פרק סו הערה ריא) בשם הגרש"ז אויערבך, שבשמירת הנתונים בזיכרון יש לחוש למלאכת בונה, שהופכו מגולם חסר משמעות לכלי חשוב (ועיין דיון בענין זה במערכי לב שם סוף אות ג).

[10] עיין ט"ז (יו"ד סימן רעא ס"ק ח) שכתב: "שמעשה הדפוס כו' הוה כתיבה ממש ואין כאן חקיקה, דמה לי שדוחק את העט על הנייר, או הנייר על האותיות של עופרת", וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (שם) ובספר נשמת אברהם (סימן שמ אות ו סעיף 11) שהדפסה ע"י מדפסת מחשב נחשבת למעשה כתיבה גמור של האדם.

[11] וכשם שמצינו בגמרא (מנחות סד ע"א) שחולה שאמדוהו שנצרך לשתי גרוגרות (תאנים) לרפואתו, ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בשני עוקצין (ענפים) ושלוש בעוקץ אחד, כורתים העוקץ שיש בו שלוש, שמוטב לעבור על המלאכה בפעם אחת מאשר במספר פעמים, מה גם שיותר מעשי ללחוץ בשינוי פעם אחת על מקש המחשב, מאשר לכתוב מסמך שלם בשינוי. ועיין עוד בענין זה בשו"ת אגרות משה אהע"ז ח"ד סימן עג.

[12] ראה רמב"ם שם הי"ד.

[13] ושמענו מהגר"א נבנצל והגר"ד ליאור (הלכס"ד ח"ג עמוד 24) שמן המובחר לשנות מבעוד יום גם את גופן כתב המחשב לכתב מעוגל, שכן יש מן הראשונים (הגמ"י פ"ז מס"ת אות מ) שנקט שכתב זה אינו מלאכה גמורה ואין מתחייבים עליו מן התורה (ועוד יש בכך היכר לשבת). ברם, דעת הגר"י אריאל (שם) שאין להשתדל בכך, לפי שבכתב המופיע על גבי המסך אין כלל משום מלאכת 'כותב' (מה גם שכתבו האחרונים (חת"ס שבת קג ע"א) שאפילו אין בכתב מעוגל משום 'כותב', מ"מ מתחייב עליו משום 'רושם'). יתר על כן, עיין בשו"ת היכל יצחק (או"ח סימן לו) שכתב: "והעיקר הוא שיש לחוש למתפרצים, שאני הלא לא אמרתי שיכתבו במשיט"א שזה יותר קל, שבלא"ה לא יכתבו אשורית, ולא יצא הקול שהקלנו במשיט"א כו', ודבר זה אסור לאומרו בפני מי שאיננו ת"ח, שיבואו ח"ו להקל".

אגב זה יש לציין שמעט מן הראשונים (או"ז שבת סימן עו, המובא להלכה ברמ"א סימן שו סעיף יא, ועוד ראשונים המובאים בהרחבה בשו"ת יביע אומר ח"ג סימן כג) נקטו שאין איסור מן התורה אלא בכתיבה בלשון הקודש או ביוונית, ואילו שאר לשונות אסורים מדרבנן (ויבארו את דין המשנה "הכותב בכל לשון חייב", היינו כשכותב באותיות עבריות מילים לועזיות). אולם למעשה רוב הראשונים לא כתבו כן (עיין ביה"ל שם ד"ה 'בכתב שלהם', ובשו"ת היכל יצחק שם), וכפשט לשון המשנה שחיוב כותב הוא בכל לשון, ועיין ערוך השולחן (שם סעיף כב) שהתבטא באופן חריג ביותר, ז"ל: "ובהגה"ה כתוב בסעיף זה דבכתב שלהם אינו אסור אלא מדרבנן ע"ש, ומצוה רבה למוחקו מן הספרים, וכמה מן הפוקרים תלו בזה בעוה"ר, ואין לזה שום מקום בדין, וח"ו לומר כן. וכ"כ המג"א לקמן בסימן ש"מ סק"י, וכן האריך בזה בעל משנה ברורה, ובלבוש לא כתב זה, וכן הגר"ז". אכן עיין בשו"ת יביע אומר (שם) ובילקוט יוסף (סימן שמ סעיף ז) שכתבו שבמקום צורך גדול ניתן להקל לומר לגוי לכתוב בכתב שלהם, ומשום דהוי שבות דשבות במקום הפסד.

[14] ראה ט"ז אבן העזר סימן קכג ס"ק ט, וב"ש שם ס"ק ח.

[15] וכעין זה הורה בשו"ת היכל יצחק (שם סימן לז אות ה) למלא יומן תצפית וטפסי נשקייה וכד' ביד שמאל ובכתיבה קצרה ותמציתית. ועיין עוד בענין זה במאמר הר"י רוזן בתחומין חלק ו עמוד 45.

[16] אך לא יבטל תוכנה זו לחלוטין, שכן בהפעלת 'שומר המסך' נמחק הכתב שע"ג המסך, ונמצא שהכתיבה בשבת היתה כתיבה שאינה מתקיימת. ע"פ זה נראה שראוי לתכנת את 'שומר המסך' כך שיופעל מעט קודם צאת השבת, שכן, כפי שהתבאר לעיל, יש הנוקטים שכתב שנשאר עד לאחר צאת השבת מוגדר כתב בר-קיימא.