פרק ד

שאלה: איזה קידוש יעדיפו חיילים שבגלל כשל אספקתי אין ברשותם אלא כמות יין מצומצמת, ועקב פיצול המשימות ואכילה בשעות שונות, לא תספיק כמות זו אלא לקיום קידוש אחד בלבד (אך ידוע להם שבמוצ"ש יזדמן להם יין אחר להבדלה)?

תשובה: כתב הרמב"ם[1]: "עיקר הקידוש בלילה כו', ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעד סעודה שניה וזה הוא הנקרא קידושא רבא", ובארו[2] הטעם לפי שעיקר המצוה לקדש השבת בכניסתה, ואילו הקידוש ביום השבת אינו מעיקר הדבר, אלא מצד חשיבות הסעודה קבעוה על היין, ואכן מבואר בשו"ע[3]: "אם אין ידו משגת כו', מוטב שיקנה יין לקידוש הלילה כו' ממה שיקנה יין לצורך היום".

הוסיפו האחרונים[4] שלמרות שהיה מקום לומר שבמקרה זה עדיף לקדש בערב על פת ולדחות את הקידוש על היין ליום השבת (שהאפשרות לקדש בו על החלות אינה מובחרת, שכן אין היכר כשמברך עליהם בתחילת הסעודה), מ"מ בשל חשיבות הקידוש בלילה, יעדיף להשתמש ביין לקידוש זה, ולמחרת יקדש על הפת. ועיין עוד בתשובה הבאה.

[1] פכ"ט משבת ה"ד, ע"פ הגמרא (פסחים קו ע"א): "תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו" - זכרהו על היין, אין לי אלא ביום, בלילה מנין? תלמוד לומר "זכור את יום השבת לקדשו". בלילה מנין?! - אדרבה, עיקר קידושא בלילה הוא קדיש, דכי קדיש - תחילת יומא בעי לקידושי! כו'? הכי קאמר, "זכור את יום השבת לקדשו" - זכרהו על היין בכניסתו, אין לי אלא בלילה, ביום מנין - תלמוד לומר "זכור את יום השבת"".

[2] עיין ערוך השולחן סימן רפט סעיפים א, ג.

[3] סימן רעא סעיף ג.

[4] משנה ברורה שם ס"ק ח.