עמודי צורת הפתח

כח.  על העמודים להיות יציבים כך שיהיה ניתן לתלות עליהם דלת כלשהי (ואפילו עשויה קרטון)[1] ושלא ינודו ברוח מצויה[2], עם זאת ניתן ליצור עמודים מכל חומר שהוא, ואף ניתן להסתפק לשם כך בצביעת צבע שיש בו ממשות, או בהדבקת מדבקות, על גבי קיר סמוך[3].

כט.  יש להציב את העמודים על הקרקע, עמוד המחובר לקיר ויש תחתיו חלל שלושה טפחים פסול[4], על דרך זו יש להימנע לכתחילה מהצבת העמודים על גבי גדר, או מדרון, אא"כ יש במקומם מישור ברוחב ארבעה טפחים, שאותו מישור נחשב לחלק מהפתח.

ל.  על העמודים להיראות כמסגרת הראויה לקבוע בה דלת, ולכן גל אבנים, גדר נפולה, צמרת אילן, או מדרון הר שאינו ישר וחלק, אינם יכולים לשמש כעמודים לצורת הפתח[5].

לא.  יש להשתדל שהעמודים יהיו בגובה שווה, כך שהחוט יהיה מאוזן, וכדרך הפתחים המצויים בעולם, עם זאת, במקום צורך ניתן להקל גם כשהחוט תלוי בשיפוע, ואפילו בשיפוע של 45 מעלות[6].

לב.  עמודי צורת הפתח צריך שיהיו ניכרים, על כן יש להימנע משימוש בקירות המיתחם לצורת הפתח כאשר הקירות הן בניצב לכיוון הפתח ואינם בולטים לחללו[7].

על דרך זו אין להשתמש לכתחילה במבנה העומד בפתח המיתחם, או במכולות איחסון המוצבות בשוליו, לעמוד צוה"פ, ולמתוח את החוט מגגם, ובאותה מידה יש להימנע לכתחילה מהקמת צוה"פ על בסיס עמודי אוהלים בנויים, אא"כ הסירו את היריעות מעליהם וחשפו אותם[8].

[1] סימן שסב סעיף יא: "וצריך שיהיו הקנים שבצדדים חזקים לקבל דלת כל שהוא, אפילו של קש או של קנים, אבל קנה שעל גבן סגי בכל שהוא, ואפילו גמי מהני".

[2] סימן שסג סעיף ה: "לחי דאי נשיב ביה זיקא לא מצי קאי, לא חשיב לחי".

[3] רמ"א סימן שסג סעיף ז: "עושין לחי מסיד טחוי בכותל".

[4] רמ"א סימן שסג סעיף ז: "עושין לחי מסיד טחוי בכותל, ובלבד שיזהר שלא יתמחה יותר משלושה לארץ".

[5] עיין מנחות לג ע"ב: "אמר רבא, הני פיתחי שימאי (פתחים מקולקלים), פטורין מן המזוזה. מאי פיתחי שימאי? פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי, חד אמר דלית להו תקרה, וחד אמר דלית להו שקופי (שמזוזותיהן אינם ישרים וחלקים)", וכעין זה בעירובין יא ע"א לענין צורת הפתח.

[6] עיין משנה ברורה (סימן שסב ס"ק ס) שהקל בצוה"פ משופעת, ובשער הציון (שם) העיר שרע"א הסתפק בשיפוע גדול.

[7] משנה ברורה סימן שסג ס"ק קיג: "כותלי המבוי אין נחשבין במקום הקנים, ואם איכא עמוד בכותל בולט, נידון משום קנה".

[8] עיין ספר הלכות עירובין פרק ד סעיף כא, ספר הלכות צבא פרק נח סעיף ד, וספר הלכה ממקורה ח"ב עמוד 186.