פרק י

שאלה: האם חיילים שנשארו לשמור על טנקים בשטח האימונים, או מפקד שמעדיף לישון ברכבו במקום בחמ"ל, רשאים לישון בהם בשבת? האם מותר לפרוס יריעת ברזנט על ציוד מוקצה, בכדי להגן עליו מפני הגשם?

תשובה: נאמר בגמרא[1]: "אמר רב חסדא, אף על פי שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה (לפי שבכך גורם לביטול הכלי מהיכנו (מהיתרו)), אבל כופה עליה כלי שלא תשבר", והוסיף בירושלמי[2]: "אמר רבי מנא, ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה של ביצה". וכן פסק השו"ע[3]: "כל דבר שאסור לטלטלו, אסור ליתן תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו, מפני שאוסר הכלי בטלטול ונמצא מבטל כלי מהיכנו. אבל מותר לכפות עליו כלי, ובלבד שלא יגע בו".

לעומת זאת נפסק[4]: "כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטולו, אבל בנגיעה בעלמא שאינו מנדנדו - שרי כו', וכן מותר ליקח דבר היתר המונח על דבר מוקצה", ונחלקו הפוסקים ביישוב דינים אלו, יש שכתבו[5] שאין כל איסור בנגיעה במוקצה, ורק בנגיעה בביצה מוקצית החמירו, לפי שאיננה יציבה, ויש לחוש שהנגיעה בה תגרום לטלטולה, ויש שכתבו[6] שנגיעה במוקצה מותרת רק לצורכי היתר, אך אין לנגוע במוקצה לצורך המוקצה, ולמעשה נראה שדעת רבים[7] להקל בנגיעה במוקצה.

לפיכך מותר לשבת על גבי מוקצה מבלי להזיזו, ועל כן מותר לאפסן ציוד אישי או לישון בתוך רכב או רק"מ בשבת (מלבד כמובן אם הדבר כרוך בהפעלת מנגנונים חשמליים או אלקטרוניים, וכן יש להימנע מכך במקרה שבשל כך עלולים לחושדו בחילול השבת[8], אולם יש לציין שחשש כזה אינו מצוי כל כך במסגרת הצבאית).

מותר לטלטל חפצי היתר לצורך כיסוי דבר מוקצה, אלא שיש להיזהר שבעת הכיסוי לא יניד את המוקצה ממקומו, ולכתחילה אף יש להימנע מנגיעה במוקצה, כשהנגיעה נועדה לצורך הטיפול בו, אולם במקום צורך ניתן להקל בכך.

[1] שבת מב ע"ב.

[2] ביצה פ"ה ה"א.

[3] סימן שי סעיף ו. כל זאת בניגוד לדברי רבי יצחק שנקט (בגמרא שם): "כשם שאין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה, כך אין כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר, קסבר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת", ועיין ברי"ף (שם סו ע"ב מדפי הרי"ף) שלמד שאין הלכה כרבי יצחק, מדקי"ל (שם קנד ע"ב) "היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית (של הקזת דם, האסורים בטלטול), מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה, ומתיר החבלים והשקין נופלים", הרי שכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל.

[4] רמ"א סימן שח סעיף ג, וכעין זה בשו"ע שם סעיף מב.

[5] הגר"א סימן שי סעיף ו, משנה ברורה שם ס"ק כב, וכן משמעות דברי המ"מ פכ"ה משבת הכ"ג.

[6] ט"ז שם ס"ק ה, מג"א שם ס"ק ג, וכן מפורש בתרומת הדשן סימן סז (אולם הגר"א הנ"ל הוכיח דבריו מההיתר לסוך מת ולהדיחו, הרי שאין מניעה לנגוע במוקצה אף לצורך המוקצה).

[7] עיין ילקוט יוסף סימן שח כללים בהלכות מוקצה סעיף ה, (וכן נראה בשמירת שבת כהלכתה פרק כב סעיף כד). ברם, יש לציין שבספר מנוחת אהבה (פרק יג סעיף ז) נקט שהעיקר להלכה כדעה המחמירה.

[8] עיין שמירת שבת כהלכתה (פרק כ סעיף עז) וילקוט יוסף (שם סעיף ז) שכתבו שנכון להימנע מכניסה לרכב, הואיל ובעיני הבריות הדבר נחשב לאיסור. 

ואגב, עיין בהערה בשש"כ שם שכתב בשם הגרש"ז אויערבך שלמרות שהדלת היא חלק מהמוקצה, וחל איסור לטלטל מוקצה אף באופן חלקי, מ"מ מותר לפותחה כשנצרך לכך (ובלבד, כמובן, שאין פתיחת דלת הרכב גורמת לאיסורים נוספים, כהדלקת נורות וכד'), הואיל ומטלטלה לצורך גופו ומקומו.