פרק ו

שאלה: כיצד ינהג חייל ששכח לפנות את האייפון שלו מעל מיטתו קודם השבת? האם מותר לשאת תעודת חוגר ורישיון לנשק בשבת?

תשובה: כפי שהתבאר[1], ניתן לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו, אולם כתב הרמב"ם^[2]: "כל כלי שמקפיד (בעליו^[3]) עליו שמא ייפחתו דמיו, כגון כלים המוקצים לסחורה וכלים היקרים ביותר שמקפיד עליהן שמא ייפסדו (ובשל כך נמנע מלהשתמש בהם כל שימוש אחר, ומייחד להם מקום), אסור לטלטלן בשבת (אפילו לצורך גופו או מקומו), וזה הוא הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס".

וכתבו מפוסקי דורנו[4] שבכלל זה מכשירים עדינים כמצלמה, מחשב, 'אייפון', ושאר מיני מכשירים אלקטרוניים רגישים, כמו גם כרטיס אשראי, שטרות כסף, ושוברי נסיעה (שאמנם לא תמיד ערכם רב, אך מ"מ הדרך להימנע משימוש בהם לצרכים אחרים שמא ייפסדו), אולם אין בכלל זה כלים שאין משתמשים בהם לצרכים אחרים רק בשל חוסר נוחות והתאמה (ולא בגלל חשש לפסידתם), כטלפון סלולארי פשוט, מכשיר קשר וכד'.

עוד יש להוסיף שאמנם, ככלל, אין מצוי כלי שבעליו נמנע לחלוטין משימוש בו בשבת, אלא כשמלאכתו לאיסור, אולם, כפי שהתבאר, דין זה חל גם על כלים המיועדים למסחר שבעליהם מקפידים להימנע מכל שימוש בהם, ומכאן שלמעשה תיתכן גם מציאות של כלי היתר שהוקצו הקצאה גמורה.

ע"פ זה יש מפוסקי דורנו[5] שאסרו לטלטל תעודות (כתעודת זהות, תעודת חוגר ורישיון לנשק) לאותם המקפידים להצניען במקום מיוחד ונמנעים מעשיית שימוש בהן בשבת (ויש אף שאסר[6] לטלטל תחבושת אישית הואיל ומקפידים לשמור על סטריליותה), אולם למעשה נראה שבמקום צורך ניתן לסמוך על שיטות הפוסקים[7] המקילים בטלטול חפצים אלו, ובמיוחד לאותם שאינם מקפידים כל כך לייחד להם מקום ונושאים אותם עמם תדיר[8].

[1] בתשובה א.

[2] פכ"ה משבת ה"ט (וכעין זה בשו"ע סימן שח סעיף א), ע"פ הגמרא בשבת קכג ע"ב, ושם יט ע"ב.

[3] כן מבואר במשנה ברורה (שם ס"ק ז) שמידת ההקפדה נקבעת ע"פ הבעלים (כך שיתכן חפץ שלאדם אחד יחשב מוקצה מחמת ח"כ, ואילו לאחר, שאינו מקפיד עליו, לא יחשב כך).

[4] שמירת שבת כהלכתה פרק כ סעיפים יט-כ.

[5] כן מבואר בשמירת שבת כהלכתה פרק כח סעיף ו, ע"פ ספר מנחת שבת סימן צ ס"ק כב*, וכעין שכתב המשנה ברורה (סימן שז ס"ק נו) שעל ניירות ערך ומסמכים מסחריים חל איסור מוקצה (ועיין עוד בשש"כ (פרק כ סעיף כב) שאסר מטעם זה טלטול תמונה אומנותית, ובחזו"א (סימן מג אות יז) שכתב שחל איסור מוקצה על כל תמונה שייחד לה מקום).

[6] ספר שבת ומועד בצה"ל עמוד קלו בשם הגרי"ש אלישיב.

[7] כן נראה בשו"ת יביע אומר (ח"ז סימן לט אות ג) שנקט שככלל לא חל מוקצה על כלי היתר אף כשמקפיד עליהם, שכן תמיד יתכן שיעשה בהם שימוש בשבת, ורק כלים המיוחדים לסחורה נחשבים מוקצה מחמת ח"כ, הואיל והקצה אותם מדעתו במפורש, ומקפיד שלא לעשות בהם כל שימוש. ולפי זה משמע שכלל אין לאסור ת"ז בטלטול (אמנם בילקוט יוסף (שם דיני מוקצה מחמת חסרון כיס סעיף ב) מנה דרכון בכלל מוקצה מח"כ, אך י"ל שמאחר ודרכון נועד לאיסור (נסיעה לחו"ל), ע"כ חל עליו איסור מוקצה, משא"כ ת"ז).

וכעין זה שמענו מהגר"ד ליאור לענין תחבושת אישית, שמאחר ואינו מייחד לה מקום, אינה מוקצה (והגר"א נבנצל הוסיף שמאחר והשמירה עליה נועדה לצורך השימוש בה, ולא בכדי למנוע את השימוש בה בגלל ערכה הרב, אין להגדירה כמוקצה מח"כ).

[8] יש להוסיף שאמנם תעודת חוגר משמשת גם לנסיעה בתחבורה ציבורית ולהנפקת שוברים למיניהם, אך מ"מ נראה שאין להגדירה ככלי שמלאכתו לאיסור, שכן עיקר שימושה ויעודה לצורכי זיהוי.